״מבצעים כמו שראינו השבוע בעזה הם החמצן שמנשים את ביטחון המדינה״

סא"ל מ' היה צריך להחליט בשבריר שנייה. זה פרק הזמן שהיה לו מרגע שהבין כי נחשף וכי אם לא יגיב מייד, הכוח כולו עלול לאבד את חייו או ליפול בשבי.

שנים של אימונים ומאות פעולות מבצעיות הכינו אותו לרגע הזה. אינסוף רגעים של הכנה וסיטואציות מותחות של "כמעט", שעברו תמיד בשלום. בחפ"ק ובשטח האמינו שגם הפעם זה ייגמר בשלום.

אבל משהו הפעם היה שונה, ו־מ' הבין זאת מייד. הוא שלף את הנשק ופתח באש לעבר מחסום חמאס, שעצר את הרכב שבו נסע הכוח באזור שכונת עבסאן ליד חאן יונס, כשלושה קילומטרים מגבול ישראל. רכב תמים למראה שעל פי הדיווחים מעזה הוביל מזון, ובו פלשתינים לבושים בגדים אזרחיים.

בחפ"ק, מאחור, ישבו מפקד היחידה המבצעת, ובחדר אחר בכירים נוספים והרמטכ"ל גדי איזנקוט. בגלל רגישות הגזרה ורגישות המבצע הצטרף אליהם גם ראש השב"כ, נדב ארגמן. התפנית בעלילה הפתיעה גם אותם, אבל זאת בדיוק הסיבה שהם היו שם: למקרה שמשהו יסתבך.

במבצעים כאלה אין זמן להתלבט ולהתייעץ: הכל חייב להיות חד, מהיר, החלטי. אם דברים לא יקרו מייד, עלולה לפרוץ מלחמה. זה נכון בעזה, וזה נכון שבעתיים בגזרות רחוקות ומסובכות יותר. הכל מוכן ומתורגל מראש. מהמבצע ועד כוחות התגובה, החיפוי והחילוץ, שהמתינו במסוק במנועים פועלים, רק בגלל הסיכוי האפסי שמשהו ישתבש.

הפלשתינים במחסום הגיבו בירי. מ' נפצע אנושות. העובדה שירה ראשון חרצה את גורלו, אבל הצילה את אנשיו. הם חיסלו את מי שהיה במחסום ופתחו במסע מילוט מורכב ומסוכן לשטח ישראל.

אי אפשר להיכנס למה שקרה בדיוק במהלך החילוץ. מדובר היה במהלכים סבוכים, שדרשו תיאום מורכב בסיכון גבוה, ועם אפס מקום לטעויות. דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, הגדיר את הפעולות הללו "הרואיֹות". גורמים אחרים שבקיאים בפרטים אומרים ש"נעשו שם דברים מסמרי שיער, שילוב של קור רוח ומקצועיות וסכנת חיים, שהיו הפער בין מבצע שכשל לבין קטסטרופה לאומית". 

בעוד הכוח מחלץ את עצמו לכיוון ישראל, תחת אש, החלו כלי טיס של חיל האוויר להגן עליו בנתיב הנסיעה. מעקב צמוד, מלוּוה בירי שנועד לנטרל כל איום, ועם דפיקות לב מואצות שעוד משהו ישתבש, ושגם תוכנית החילוץ תקרוס. שלושה קילומטרים, שאמורים לקחת כמה דקות ביום רגיל, אבל בגלל מורכבות המבצע, תנאי השטח והצורך בתיאום מורכב, נמשכו לא מעט זמן. הדקות האלה היו מורטות עצבים עבור כל מי שהיה שותף להן, בשטח ובחפ"ק. "ירדו לי שנים מהחיים", הודה אחד מהם.

בינתיים המריא מסוק החילוץ לכיוון עזה. מפקד חיל האוויר, עמיקם נורקין, אישר לטייסים לחצות את הגבול ללא אורות ולנחות בשטח הרצועה. ממסוק היסעור זינקו לוחמים של יחידת החילוץ בהיטס 669, שאבטחו אותו בדקות הארוכות שבהן שהה המסוק על הקרקע במנועים פועלים, חשוף לאיומים. היה בטייסת "דורסי הלילה" מי שזכר את פגיעת טיל הנ"ט במסוק דומה, בשלהי מלחמת לבנון השנייה, שניות לאחר שירדו ממנו עשרות לוחמים. המסוק התפוצץ אז, וחמשת אנשי צוותו נהרגו במקום.

"כל מה שהצוות מתאמן עליו שנים רבות בא לידי ביטוי ברגע אחד", סיפר מפקד הטייסת, סא"ל י', שפיקד בעצמו על החילוץ. "זה אירוע מאוד מאתגר, שדורש מיומנות גבוהה. למרות האינטימיות וההיכרות עם הכוח המבצע מהתרגולים המשותפים, אני צריך לשים את הרגשות בצד ולהיות ממוקד במשימה איך מצליחים לנחות בתא השטח המאוים הזה, אחרי שהתבצעה בו לחימה משמעותית מאוד, ובבת אחת לחלץ את הכוח ולהביא את הנפגעים לבית החולים".

בינתיים, על הקרקע, עזה התעוררה. חילופי האש העמידו את כל הגזרה על הרגליים. חמאס עדיין לא הבין מה בדיוק קרה, אבל היה ברור שמתנהל אירוע דרמטי. אנשי הארגון החלו לדהור לאזור, בניסיון לתפוס את ה"משהו" שפגע במחסום ונמלט.

הכוח הצליח לחבור בסופו של דבר למסוק. אנשי הצוות הרפואי במסוק קלטו את סא"ל מ', שמצבו הידרדר, ופצוע נוסף, בדרגת סרן, שפציעתו היתה מורכבת בגלל אופי חדירת הכדור לגופו - מהמותן כלפי מטה, לכיוון הירך, מה שגרם לו לאבד דם רב. בתנאי השטח הקשים ובחילוץ המורכב היה קשה לטפל בו, והיה חשש שימות מפצעיו.

איש מהמחלצים לא ידע אז מיהם שני הפצועים. הפצוע השני, שנותר בחיים, הוא בן למשפחת לוחמים. די היה בדרמות שהמבצע הזה יצר גם בלי שמותו, שנמנע, ייכרך בהן.

המסוק המריא מעזה לכיוון מזרח, מלווה במסוקי קרב. לאחר שחצה את הגבול נשמעה בחפ"ק אנחת רווחה: אסון לאומי נמנע. המסוק המשיך לבית החולים סורוקה, שם נקבע מותו של סא"ל מ'. הפצוע האחר הוכנס לחדר הניתוח.

הרמטכ"ל ושאר הבכירים עברו לנהל את ההסלמה שהתפתחה בעקבות זאת בדרום. מפקד היחידה המבצעת יצא אל אנשיו, לאסוף את השברים. בשיאו של הלילה הוא הגיע לבית משפחת הקצין שנהרג, ולא בפעם האחרונה השבוע.

•  •  •  •  •

"חשיבות המבצעים היא ביכולות שהם מביאים למדינת ישראל", אומר ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ידלין. "מדובר במבצעים מסובכים שצריכים להיעשות בלי שמישהו, חוץ מהמְבצעים וממקבלי ההחלטות, יידע עליהם. אלה מבצעים שהסיכון שכרוך בהם, כמו שראינו השבוע בעזה, הוא לא רק לביטחון הכוח, אלא גם לביטחון המדינה".

היחידות המיוחדות עובדות על פי תוכנית שנתית, שמאושרת אישית בידי הרמטכ"ל. לאחר מכן מחולקת העבודה ליחידות השונות, שנשלחות להפוך את הרעיון או המשימה למציאות. לעיתים יש יותר מיחידה אחת שמתמודדת על כל משימה; החלופות המבצעיות מועלות למעלה אל הרמטכ"ל, עד שנבחרת דרך הפעולה המועדפת.

"יש הבדל עצום בין הפעילות בשגרה לפעילות בחירום", אומר אלוף (מיל') טל רוסו, לשעבר אלוף פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים בצה"ל, שבעצמו גדל ביחידות המיוחדות. "במלחמה אתה מוכן להסתפק גם ב־70 או ב־80 אחוזי הצלחה, כי אתה חייב לקחת סיכונים שלעיתים מייצרים גם טעויות. אבל בשגרה אין מקום לטעויות, אתה צריך לבצע הכל בצורה מושלמת, עם 100 אחוזי הצלחה, גם כי אתה לא רוצה כישלונות, וגם כי לכל אירוע יש משמעות מטורפת, וההשלכות שלו על הביטחון הלאומי הן אדירות".

לא מן הנמנע שיקבל צל"ש על תפקודו באירוע. הלווייתו של סא"ל מ', השבוע // צילום: דובר צה"ל

כל מבצע כזה מוכן מראש, מתוכנן באופן מדוקדק, נלמד עד לפרט הקטן ביותר. "זה חוד החנית של העולם המבצעי שלנו", מספר תא"ל (מיל') ח', שעשה את רוב שירותו ביחידות האלו. "זה עולם של יסודיות ומצוינות, עם ירידה לפרטי פרטים.

"לפני כל מבצע עוסקים לעומק במקרים ובתגובות, מה עלול לקרות ואיך לנהוג בכל סיטואציה, כדי לא לטעות. הלוחמים בשטח מחזיקים על הכתפיים שלהם מדינה שלמה. מעבר לביצוע המשימה ולביטחון הכוח עצמו, הם יודעים שכל הסתבכות עלולה להעביר את המדינה בשנייה ממצב של שגרה נינוחה, שבה אנשים ישנים בבית, למצב של מלחמה, שלאזרחים אין אפילו מושג למה היא פרצה. ראינו את זה השבוע בעזה, ויש גם מקרים מסובכים יותר, במקומות רחוקים מאוד מהבית.

"שמעון פרס נהג לומר שאם הציבור היה יודע רק שני אחוזים ממה שעושים שם, הוא היה הולך הרבה יותר זקוף. זה נכון. זה החמצן שמנשים את ביטחון המדינה".

•  •  •  •  •

הסיכון האדיר מוביל באופן טבעי למידור יוצא דופן. "הכל קורה במעגלים מצומצמים מאוד", אומר רוסו. "גם בתוך הצבא, 99.9 אחוזים, ואולי יותר, לא יודעים על זה דבר".

מפקדי גזרות יודעים לעיתים שמתנהלת פעילות בגזרתם, והם מוכנים לתגובה, מבלי לדעת במה בדיוק מדובר. גם ביחידות המסייעות רק בודדים מכירים את הפרטים. צוות המסוק שחילץ השבוע את הכוח בעזה ביצע תרגולים עם הכוח המבצע; הוא ידע שהם נכנסים לשטח, אבל לא ידע מה משימתם. גם לוחמי 669 שהיו על המסוק לא הכירו את פרטי הפעילות. המידור נשמר בקפדנות גם בתוך היחידות המיוחדות עצמן, בוודאי בכל הנוגע למטרת הפעילות ולאופייה.

האלמנט הקריטי השני הוא החשאיות. איש לא אמור לדעת שהמבצע קרה: לא בזמן אמת, וגם לא בדיעבד. צה"ל עסוק בשנים האחרונות באינטנסיביות במב"מ (המערכה בין המלחמות), שזכתה לחשיפה בעיקר סביב התקיפות שיוחסו לחיל האוויר נגד ניסיונות ההתבססות של איראן בסוריה והמאמץ להעביר לחיזבאללה נשק מתקדם.

סביר להניח שהמב"מ כוללת גם פעילות אחרת. מי שטען השבוע נגד מקבלי ההחלטות שאסור היה לאשר את הפעולה בעזה על רקע הרגיעה שהושגה מול חמאס לא מבין דבר בתחום. הפעילות הזאת מתבצעת בעיקר בשגרה, כמעט מדי לילה. חלקה סבוך פחות, למשל ביהודה ושומרון, וחלקה יותר - במבצעים חוצי גבולות.

כל מבצע כזה מחייב אישור של הדרג המדיני, גם בגלל החדירה לשטח מדינה אחרת, ובעיקר מחשש להסתבכות, צבאית ומדינית. חלק מהמבצעים מאושרים קודם בפורום ובר"ש (ועדת ראשי השירותים, שכוללת את ראש המוסד, ראש השב"כ וראש אמ"ן), ורק אחר כך בדרג המדיני. מפקדי היחידות צוברים אינספור שעות אינטימיות עם ראשי ממשלה ושרי ביטחון, שיורדים לרזולוציות הנמוכות ביותר: לא רק מטרת המבצע, אלא מה בדיוק עושים, איך מגיעים ואיך נחלצים.

האחריות במקרים האלה היא אישית ולא ניתנת להעברה או לחלוקה. זאת גם הסיבה שהמפקדים הבכירים נמצאים בחפ"ק בשטח. לעיתים גם ראש הממשלה ושר הביטחון מגיעים, כדי לעקוב מקרוב ולוודא ביצוע, עד להתנתקות מהיעד ולחזרה לארץ. רוסו אומר שהמתח המבצעי באירועים כאלה הוא עצום, גם למי שנמצא בשטח וגם למי שנמצא מאחור. "צריך להיות סופר קוּל ולדעת לעבוד נכון ולהשתמש בכל הכלים והמערכות. אלה רגעים דרמטיים".

"החשיבות היא ביכולות שהם מביאים למדינת ישראל". אנשי יחידה מיוחדת באימון 

לדברי עמוס ידלין, מדובר ב"עולם מורכב, מסובך ורב־אחריות בהרבה מעולמות אחרים. צריך לשקול כל הזמן את הערך המוסף שייצא מכל פעולה. לדעת שאתה עושה את הדבר הנכון, בדרך הנכונה. אנחנו פועלים בסביבה שיש בה אי ודאות גדולה, שלא תמיד אתה מכיר את כולה, ושאתה פועל בה לעיתים תוך סיכון עצום לכוח, ועם פוטנציאל גבוה להסתבכות צבאית ומדינית".

"זאת מורכבות מטורפת", מוסיף רוסו. "כל מבצע כזה הוא אסטרטגי, לא פחות. מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים סבוכים מאוד, שעם כל הקדמה והטכנולוגיה, מחייבים לעיתים פעילות מבצעית ביעד. זה אחד המקומות היחידים שבו כולם באמת נותנים 100 אחוז, בלי אגו ובלי אינטרסים זרים, לא רק בתוך צה"ל אלא גם מול הגורמים והארגונים האחרים, שמבינים את החשיבות וההשפעה העצומה של המבצעים האלה על ביטחון המדינה, ואת התוצרים שגם הם נהנים מפירותיהם".

הלוחמים ביחידות עוברים הכשרה אינטנסיבית. יש שמגיעים היישר מהבקו"ם, ויש שבאים עם רקע ביחידות אחרות. "הייחוד הוא ההבנה שאדם אחד לא יכול לבצע את העבודה בעצמו", אומר ח"כ עמר בר־לב, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל. "מצד אחד צריך לבנות צוותים שיעבדו בהרמוניה, ומצד שני צריך שלכל לוחם תהיה היכולת המיוחדת שלו".

•  •  •  •  •

הפעילות כולה מתבצעת בחשאיות. לפחות במקרה אחד, בפעולה שבה נהרג סא"ל עמנואל מורנו בלבנון לאחר סיומה של מלחמת לבנון השנייה, פורסם כי הלוחמים היו לבושים במדים של צבא לבנון; בפעולה השבוע פורסם כי הם היו בבגדים אזרחיים. יש הטעיות והונאות נוספות, שנועדו לאפשר לכוחות לבצע את העבודה בלי להיחשף.

"ביחידות האלה נמצאים מיטב האנשים עם מיטב הכישרונות", אומר ח'. "המציאות תמיד מפתיעה, כי היא מציפה דברים שלא נערכת אליהם. אתה יכול להתכונן לאינספור מקרים ותגובות, לחשוב שחשבת על כל דבר, ובסוף, בשטח, יקרה משהו אחר, שיחייב פתרון בזמן אמת, כשאין לך עם מי להתייעץ או להתלבט. זאת הגדולה של הלוחמים: היכולת לבצע הערכת מצב מהירה ומדויקת ולפעול על בסיסה".

לעיתים, מוסיף ח', ההחלטות מתקבלות על בסיס אינטואיציה וניסיון. "מצב שנראה נורמלי יכול להידרדר בשנייה, ואתה צריך להחליט מה לעשות. זו לא מתמטיקה, ואין נוסחה מדויקת אחת שאתה יכול ללמוד מראש. אבל אתה לומד להרכיב את הדברים נכון, ומנגד, אתה מחליט לעיתים לעשות דברים שלא נערכת אליהם מראש, כי בשטח הבנת שהם אפשריים".

זה דורש הכרה אינטימית לא רק של המשימה, אלא גם של השטח: של הטופוגרפיה שלו, הפתוחה והבנויה, ושל האנשים שחיים בו. מכלול שלם של ידע, שבקצה שלו נמצאת האחריות הייחודית, שאין שנייה לה בשום יחידה או מקום אחר, גם לא בצבאות אחרים.

"אתה בשפיץ של השפיץ", מתאר ח', שהיה בסיטואציה הזאת אינספור פעמים. "על הכתפיים שלך מונחים לא רק המשימה וביטחון הכוח, אלא גם ביטחון המדינה. הסתבכות עלולה לדרדר את המצב בשניות, וזה יכול לקרות רחוק מאוד מהבית".

הרמטכ"ל איזנקוט העניק עיטור לאחד הלוחמים על תפקודו במבצע חשאי. בנימוקים להענקת העיטור נכתב, בין היתר: "בפעולתך זו הפגנת אומץ לב, מקצועיות, נחישות, דבקות במשימה".

השגרה מתישה, ואין בה פשרות או חצי עבודה. "אתה לא ישן בלילות", אומר ח'. "האדרנלין, המחשבות, הדאגה לכל פרט, הידיעה שכל כך הרבה תלוי בך. אמנם יש מאחוריך מדינה שלמה, עם כל הכוחות והיחידות והאמצעים שלה, אבל בסוף, כמפקד בשטח, אתה לבד, והדברים תלויים רק בך".

רמת התקלות ביחידות הללו היא אפסית. אמנם היו בעבר מקרים חריגים של "כמעט", ואירועים שבהם תושייה וקבלת החלטות נכונה של לוחמים בשטח הצילו את המצב רגע לפני הידרדרות, אבל חשיפה של מבצע כמו השבוע היא נדירה ביותר. סא"ל מ' השתתף בעבר במאות מבצעים דומים; גם ללוחמים אחרים בכוח היה ניסיון מבצעי עצום. ועדיין, המעבר מ"עוד מבצע" למבצע שמסתבך ונחשף היה חדש גם עבורם. "ביש מזל", הגדיר זאת גורם בכיר שבקיא בפרטים.

"הלוחמים צריכים יכולות מגוונות, שלא קל להנחיל אותן", אומר בר־לב. "להיות חשאי ובלתי נראה, אבל להיות מוכן לכך שבתוך שנייה אתה צריך להפוך להיות הכי אגרסיבי ורועש שאפשר".

•  •  •  •  •

הצורך במבצעים כאלה נובע מההבנה שאפשר לנצל יכולות מיוחדות לא רק כדי להביא מודיעין ולהבין אותו טוב יותר, אלא גם כדי לשלול מהאויב יכולת מבצעית. ניתן להעריך שמטרת המבצע בעזה קשורה לעולמות האלה. 

ישראל עסוקה מאוד בשנים האחרונות בניסיון לבלום את מערך המנהרות ההתקפיות של חמאס, ובמאמץ לפגוע ביכולות אסטרטגיות נוספות שלו. הרמטכ"ל איזנקוט אף הציב את הנושאים האלה בראש סדר העדיפויות עם כניסתו לתפקיד, ואפשר להניח שהם תורגמו לתוכניות עבודה בשלל המערכים המבצעיים, המודיעיניים והטכנולוגיים.

"הייחוד הוא בשילוב בין האדם, האמל"ח והטכנולוגיה", אומר בר־לב. "לא מספיק להיות מושבניק מהעמק שיודע ללכת 100 קילומטר עם משקל כבד על הגב. אתה צריך להבין באמת את המודיעין של השטח ולעשות את זה בדרך הנכונה: להיות מסוגל להפעיל אמצעי לחימה מתקדמים".

"המבצעים האלה הם אחד הכוחות הגדולים ביותר של מדינת ישראל", אומר רוסו. "בזכותם אנחנו נמצאים היום במקום אחר לגמרי. זה דבר שמשנה אסטרטגית את פני המלחמה".

גורם בכיר אחר אומר כי מדובר בפעילות שמייצרת חוסן אדיר למקבלי ההחלטות. "הבטן אולי מתהפכת כשמאשרים פעולה, אבל מנגד עומד מה שהיא מביאה איתה. לעיתים מדובר במודיעין, לעיתים באמצעי לחימה, לעיתים בשלילת יכולת מהאויב או בשיפור מצבה של ישראל. הכל צופה פני עתיד, בדגש על מלחמה".

סביר להניח שבימים הקרובים ימנה צה"ל ועדה, שתנסה להבין מה בדיוק השתבש במבצע בעזה, כדי להפיק לקחים לעתיד. לא מן הנמנע כי סא"ל מ', ואולי גם לוחמים נוספים, יקבלו צל"שים על תפקודם באירוע.

דגש מיוחד יושם על הלוחמים. "כל יחידה שמאבדת לוחם חוטפת מכה, אבל כאן המכה קשה שבעתיים", אומר הגורם הבכיר. "אלה יחידות אינטימיות, שאנשים בהן חיים יחד שנים רבות. רצף ההצלחות גם מייצר תחושה של חסינות, שאבדה כעת ויש לשקמה במהירות - כדי שהפעילות האסטרטגית הזאת תימשך, וכדי שלמקבלי ההחלטות יישמר הביטחון לאשר פעולות כאלו בעתיד".

משקל אדיר, יותר מאי פעם, יוטל על כתפי הלוחמים ביחידות. כמו בעבר, הם יידרשו להיות צעד לפני האויב. לעשות את העבודה בחשאיות, אבל להיות מוכנים למפנה מפתיע. לזהות את הנקודה שעשויה להיות שונה לגמרי מזאת שהתכוננו אליה, ולפעול.

סביר להניח שבמבצע הבא המתח של הלוחמים ושל המפקדים יהיה אפילו גדול יותר מהרגיל. לא רק הידיעה שפעילות כזאת עלולה גם להיות קטלנית, אלא גם האחריות שבצידה.

ח' מודה שלא האמין שרגע כזה יגיע. "זאת ללא ספק מכה קשה. גם המחשבה האישית על כל המקומות שהייתי בהם, וההבנה מה עלול היה לקרות, וגם האובדן הנוכחי. אבל אני משוכנע שנדע להתאושש מזה ולצאת מחוזקים".

מבחן הרשתות החברתיות 

בצעד חריג לא אישרה הצנזורה הצבאית לפרסם את שמו או את תמונתו של סא"ל מ'. מפקד היחידה שלו אף נאבק למנוע את פרסום פרטי ההלוויה, כדי למנוע סיקור והגעה של גורמים לא רצויים. גם פרטי הקצין שנפצע נותרו חסויים.

מדובר בצעד קיצוני אף יותר מזה שננקט במקרה של סא"ל עמנואל מורנו, שנהרג באוגוסט 2006 בבעלבכ שבלבנון. תמונתו עדיין אסורה בפרסום בגלל הפעילות שבה היה מעורב במהלך שירותו, אולם לאחרונה הותר להשמיע את קולו מאירוע קבלת הדרגה שלו, פחות משנה לפני שנהרג בלבנון.

המקרה הנוכחי עורר מחלוקת גם על רקע הדומיננטיות של הרשתות החברתיות בעידן הנוכחי. כלי התקשורת אמנם הקפידו על הנחיות הצנזורה וביטחון המידע ונמנעו מפרסום פרטים אסורים על ההרוג והפצוע במבצע, אולם פרטים מסוימים, נכונים או לא, פורסמו ברשתות החברתיות וזלגו משם במהירות לתקשורת הפלשתינית, שחגגה עליהם.

כך, במהלך המבצע, נפוצו שמועות שונות כי היעד היה חיסול או חטיפה של בכיר בחמאס. בישראל חששו כי הדבר יוביל לנקמה מיידית ופרסמו בגלוי - בשמו ובקולו של דובר צה"ל - כי מדובר היה במבצע מיוחד, ולא בחטיפה או בחיסול. גם השמועה על חייל שנחטף הוכחשה רשמית, בהודעה חריגה של דובר צה"ל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו