דפנה לוסטיג // צילום: קוקו // דפנה לוסטיג // צילום: קוקו

דפנה לוסטיג: "מסעדן מוכר תקף אותי מינית"

"התעוררתי בוכה במיטה שלי, לא הפסקתי לבכות ולרעוד", סיפרה השדרנית ומגישת הטלוויזיה • "כולם מכירים את הסיפור וממשיכים לאכול אצלו"

שדרנית הרדיו ומגישת הטלוויזיה דפנה לוסטיג חשפה היום (שבת) כי הותקפה מינית על ידי מסעדן מוכר. בפוסט בפייסבוק גוללה את הפרטים שאירעו לפני כ-15 שנים. "בגיל 24 הלכתי לשתות בבית של מסעדן ידוע בתל אביב. חצי מכן מכירות אותו, בחלקכן הוא גם פגע, אבל אף אחת מאתנו לא התלוננה עליו אף פעם. בכנות, אני לא ממש יודעת מה היה שם. באתי, שתיתי, אני זוכרת שלא יכולתי לנהוג הביתה ושהתעוררתי בוכה במיטה שלי, ערומה, בארבע לפנות בוקר. הערתי את יונתן, החבר הכי טוב שלי, שניסה להרגיע אותי ועשה לי קפה ונתן לי אדווילים ומה לא. לא יכולתי להפסיק לבכות ולרעוד. הוא לקח אותי למיון". 

לוסטיג המשיכה וסיפרה על שעברה לאחר המקרה: "במיון הוא ביקש שיעשו לי בדיקת סם אונס, הם סירבו. הטענה הייתה שיש לי אלכוהול בדם ולכן אין טעם. עד היום אני לא יודעת למה הם סירבו. אם זה בגלל שאלכוהול מטשטש את עקבות הסם או שאז פשוט לא עשו בדיקות לנשים שיכורות כי על פי ההיגיון של טרום ימי מי טו, נשים שיכורות צריכות לקחת בחשבון שאולי יתקפו אותן. ואולי לא, זה כנראה עניין של מזל". 

"אחר כך", כתבה, "המסעדן חיפש אותי בטירוף, בסוף עניתי לו. אמרתי לו שגמרתי את הלילה באיכילוב ושאני לא רוצה שנדבר יותר והוא אמר לי 'איזה היסחפות, לא על כל שטות צריך ללכת לבית חולים'. "בערך אחרי שבוע קיבלתי טלפון ממישהי שהייתה אתנו באותו לילה. מסתבר שמתישהו הלכנו לחברים שלו ושם, היא סיפרה לי, הוא הושיב אותי על הספה והתחיל לגעת בי לעיני כל מי שהיה בחדר. היא אמרה שאני ביקשתי שיפסיק ושהוא המשיך בכוח. הם רבו איתו, ניסו לשלוח אותי הביתה, לפי מה שהיא סיפרה. אבל אני הלכתי איתו".

"כולם יודעים אבל הסביצ'ה, כל כך טעים"

"אני לא זוכרת את האפיזודה הזו. כלום. וממש כמו ליידי גאגא, אין לי קצה של התחלה של יכולת להגיד את השם שלו בפומבי. אני פחדנית. הרבה אנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי ומכירים את הסיפור הזה ממשיכים לאכול אצל המסעדן. כל הזמן. והם יודעים, והן יודעות. אבל הסביצ'ה, הסביצ'ה. כל כך טעים". 

לוסטיג הסבירה מדוע חשפה את הסיפור רק כעת. "חגגתי 39 שלשום אבל רק לפני חודש הבנתי שאני לא אשמה במה שקרה במאי 2005. שאני מוזמנת, אחרי 14 שנים, להסיר מעלי את עול האשמה והספקנות: אני לא בחרתי בסיטואציה וזה לא מקרה טריוויאלי. כל אישה שסיפרה בשנה האינטנסיבית הזו על הטרדה שעברה, עזרה לי. אז אולי גם הסיפור שלי יעזור למישהי ובכלל, יעזור לחזק את ההבנה שאם בחרת להיות אישה צעירה ומשוחררת את לא חייבת לשלם על זה מחיר. זו לא משוואה ואת לא הזמנה מהלכת לתקיפה. וזה שעברו מלא שנים לא אומר כלום. כלום, גם אם נשיא ארה"ב אמר לכן אחרת. לי לקח המון שנים לדבר על מה שקרה לי ויקח עוד זמן עד שאדבר על המקרים הנוספים, אלה שאני עוד לא מרגישה בטוחה מספיק כדי לדבר עליהם, אלה שקרו לי בשנים האחרונות, כשכבר הייתי אמא ואשת קריירה עצמאית ועדיין שיתקו אותי". 

"אימא שלי אף פעם לא התלוננה על ההטרדות הקשות שהיא עברה ואני גם לא. אבל אולי לילי כבר לא תחשוב פעמיים. היא תגדל לעולם שבו כשנוגעים בה בניגוד לרצונה זה פשע, לא נורמה. אז #למהלאהתלוננתי? כי לא ידעתי שאפשר. מזל טוב לי, ירדה לי אבן מהלב", סיכמה לוסטיג. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...