בהחלטה דרמטית של בית המשפט העליון בארה"ב בוטלה האפשרות לכפות גביית דמי חבר לאיגוד עובדים. במדינות רבות בארה"ב חתימה של רוב פשוט של העובדים על הצטרפות לאיגוד חייבה גם את יתר העובדים בחברות ובתשלום דמי חברות.
אלא שאזרח בשם מארק יאנוס ממשרד החינוך של מדינת אילינוי עתר לבית המשפט העליון בטענה שהחברות שנכפתה עליו בארגון העובדים נוגדת את החוקה המקנה לאזרחים חופש עיסוק וחופש התאגדות.
מאבק של 40 שנה
גלן טאובמן, עורך דין של תנועת "הזכות לעבוד" בארה"ב שייצגה את יאניס, אמר בראיון בלעדי ל"ישראל היום" כי "אנחנו מלווים את מארק הרבה שנים בתהליך הזה. בעצם אנחנו נלחמים את המלחמה הזאת כבר 40 שנים. לפני 40 שנה בית המשפט העליון האמריקני קיבל החלטה שאמרה שזה חוקי לכפות על עובדי המגזר הציבורי לשלם לוועד במקום עבודתם. מאז, אנחנו נלחמים בזה. אני לא בטוח שהמאבק הזה נגמר השבוע". כיום רק 10.7% מהעובדים בארה"ב מאוגדים, ובמגזר הפרטי רק 6.5% מאוגדים.
לדברי טאובמן, "גם בחלומות הכי פרועים שלנו לא דמיינו שנזכה בצורה כל כך חדה. ההחלטה שינתה את החוק לדורות בארה"ב. לא רק שזה משחרר מיליוני בני אדם מהכפייה לשלם לארגונים שהם לא היו מעוניינים בחברות בהם, אלא שלחוק יש גם משמעות פוליטית. ועדי העובדים משלמים מאות מיליוני דולרים לפוליטיקאים בצד השמאלי הקיצוני של המפה הפוליטית, אנשים כמו ברני סנדרס ושמאלה ממנו, כך שהם ייפגעו מהחוק".
טאובמן מדבר על וויסקונסון.
לפני חמש שנים מושל המדינה העביר חוק שאפשר לעובדים לא לשלם לוועדים שהם לא מעוניינים להיות חברים בהם, ובתוך שנה הפסיקו 30% מהעובדים לשלם את דמי החברות שלהם. טאובמן רואה קשר בין ההחלטה הזו לבין העובדה שוויסקונסין הצביעה לטראמפ בבחירות האחרונות.
עו"ד טאובמן // צילום: The National Right to Work Legal Defense Foundation
הוועדים יעבדו קשה
"הוועדים יצטרכו לעבוד קשה כדי לשכנע את העובדים שהם באמת מייצגים את האינטרסים שלהם", אמר.
טאובמן סיפר כי הוא "אוהב את ישראל מאוד ומשתדל להגיע לבקר בארץ לעיתים קרובות", והוסיף כי, "תמיד כשאני מגיע יש שביתה במגזר הציבורי. זה שימוש לרעה בכספי ציבור ובכוח שהעם נתן בידי עובדי המגזר הציבורי", הוא אמר. טאובמן חושב שהחוק בארץ המחייב את העובדים בהתאגדות, גם אם רק שליש מהעובדים מסכימים לכך, הוא שערורייה אנטי־דמוקרטית בעליל.
עו"ד נעמה שבתאי בכר, המתמחה בייצוג מעסיקים בתחום דיני העבודה, הסבירה ל"ישראל היום" כי "אותם עובדים שלא מעוניינים להיות מיוצגים על ידי ארגון העובדים מוצאים את עצמם בעל כורחם מיוצגים על ידי אותו הגוף. על אף היותנו מדינה דמוקרטית, בכל הנוגע לייצוג על ידי ארגון עובדים - המיעוט הוא זה שנותן את הטון.
הסיטואציה הופכת מורכבת יותר אם עובדים מסוימים במקום העבודה מנסים להתנגד לכינון ארגון יציג - בין שזה משום שהם לא מאמינים בכך ובין שזה משום שהם לא מוכנים לשלם. לעובדים אלו אין 'כתובת' לפנות אליה, ואין ממונה שמספק הגנה לעובדים שאינם מעוניינים בייצוג".