לגבש את יכולות הוויסות: הורים, ילדים וחופש פסח

מאת דפנה שם טוב

הסיטואציות הללו (והתדירות הגבוהה שלהן בתוך פרק זמן קצר) גורמות להצפת רגשות שונים, הן אצלנו ההורים והן אצל הילדים, כאשר אם נדע כיצד לווסת את הרגשות שלנו, נוכל לשפר מאוד את השהות המשותפת ולהפיק מקסימום הנאה מהבילויים המשפחתיים בימי החג.

לרגשות יש פונקציה אבולוציונית ביצירת תיאום בין מערכות תגובה שונות של הגוף על מנת לאפשר לאדם להגיב לסיטואציות שונות באופן אדפטיבי. למשל, בעת מפגש לא צפוי עם חיית טרף, סביר כי נחוש האצה בדפיקות הלב שתוביל להזרמת דם מהירה יותר לשרירים וכך גם ליכולתנו לברוח מהאובייקט המפחיד. בהנחה שהצלחנו לברוח ואיננו נמצאים יותר תחת איום, סביר כי נדע להרגיע את עצמנו, וכתוצאה מכך גם נאט את קצב פעימות הלב שלנו. יחד עם זאת, לעתים איננו מצליחים להירגע גם לאחר שהסיטואציה המאיימת חלפה ורגשות האימה נותרים בעינם. במילים אחרות, לעתים אנו מתקשים לווסת את רגשותינו.

מהו וויסות רגשי?

ע”פ גראץ ורומר – “היכולת להגיב באופן אדפטיבי לרגשות לא נעימים בנויה מהמודעות להבנה וקבלה של הרגשות העולים בנו”.

בהתאם לכך, וויסות רגשי כולל את היכולת להשתמש באסטרטגיות הולמות סיטואציה כדי לווסת את העוצמה והמשך של תגובות רגשיות על-מנת להשיג מטרות שהצבנו לעצמנו. בתוך כך, קיימת גם מידת המוכנות שלנו לחוות רגשות שליליים על-מנת להשיג את מטרותינו.

יש לציין כי “סיטואציה” יכולה להיות חיצונית כמו ריב בגן, אך גם עשויה להיות פנימית כמו מחשבה לא נעימה שעוברת בראשו של הילד.

וויסות רגשי אינו “טוב” או “רע”. הוא תלוי בסיטואציה ולכן עשוי להחמיר או להטיב את המצב.

תהליכי וויסות רגשי עשויים לסייע לילד להשיג את מטרותיו, אך עלולות להיתפס על-ידי אחרים כלא אדפטיביות. למשל, ילד הבוכה וצורח בחוזקה ומצליח באמצעות זאת לקבל את תשומת לבם של הוריו.

חמש דרכים באמצעותן אפשר לווסת את הרגשות שלנו:

1. בחירת הסיטואציה

גישה זו “מקדימה תרופה למכה” וכוללת נקיטת פעולות שמפחיתות את הסבירות שייווצר מצב בו יתעוררו רגשות לא רצויים. אסטרטגיה זו דורשת יכולת תכנון ובה נדרשת הבנה/היכרות עם המאפיינים של סיטואציות היפותטיות שונות והרגשות שהסיטואציה עשויה לעורר בתוכנו.

בשונה מנוסחאות מתמטיות מדויקות, ייתכנו הטיות כיוון שאנחנו מסתמכים כאן על ניסיון העבר והיכולת שלנו להעריך נכונה את התגובות הרגשיות הצפויות. לכן כדאי שאנחנו ההורים נבחר את הסיטואציות ולא הילדים שלנו ובכך מראש נסייע להם.

שימו לב שכדי לבחור את הסיטואציה הנכונה ביותר ולספק בכך לילדנו פונקציה מווסתת – נדרשת היכרות מדויקת למדי עם התגובות הרגשיות שעשויות להתעורר אצלו בסיטואציות שונות.

2. שינוי הסיטואציה

יצירת שינוי באופן ישיר בתוך הסיטואציה הקיימת.

למשל, סיוע בעת פתרון פאזל קשה ומתן תיקוף ולגיטימיות לרגש שעולה בתוך סיטואציה מסוימת (“הפאזל הזה באמת קשה, אני מבין למה אתה כועס / מתוסכל”).

מחקר שנעשה בתחום הראה שיכולת של פעוט להתמודד רגשית הושפע הן על ידי התערבות ישירה של ההורה והן על ידי נוכחות של הורה אשר עימו קיימת תקשורת בטוחה.

כלומר, עצם נוכחותכם בסיטואציה, עשויה להוות פונקציה של וויסות רגשי עבור ילדיכם.

3. הפניית קשב

האופן שבו הילד מפנה את הקשב שלו לאספקט מסוים בתוך הסיטואציה על מנת להשפיע על הרגשות שלו. זוהי אחת האסטרטגיות המוקדמות ביותר.

ישנם שני סוגי אסטרטגיות הפניית קשב:

א. הסחה:

כאשר הילד מסיט את הקשב על מנת להימנע מגירוי שלילי או מעוררות יתר. למשל, ילד הבוחר שלא להסתכל על אירוע אלים בסרט. בגילאים מאוחרים יותר ניתן גם להסיט קשב לגירוי פנימי חלופי. כלומר, ילד העסוק במחשבות על שלומם הפיזי של הוריו ובוחר להסיט את מחשבתו לחשיבה על ממתקים.

ב. התמקדות:

למשל מחשבה חזרתית, או התמקדות באיום עתידי על מנת לעורר חרדה נמוכה ולהימנע מתגובה קיצונית במפגש עם האיום בפועל.

4. שינוי קוגניטיבי

שינוי האופן בו אנו תופסים ומעריכים את הסיטואציה ו/או מעריכים את יכולתנו להתמודד עם דרישות סיטואציה, על מנת להביא לשינוי במשמעות הרגשית שהסיטואציה נושאת.

למשל, ילד יכול לחוש את ליבו מאיץ ולפרש זאת כתחושת פחד או לחץ, אך הוא גם יכול להסביר לעצמו כי הוא רץ כל ההפסקה ולכן כעת ליבו פועם בחוזקה. סביר כי שינוי קוגניטיבי מסוג זה יתאפשר תחילה באמצעות סיוע מצדנו, ההורים.

5. שינוי תגובה

אסטרטגיה יחסית מאוחרת בתהליך, והיא הניסיון להשפיע באופן ישיר על תגובות פיזיולוגיות, חווייתיות והתנהגותיות. למשל, תרגילי הרפיה, נשימות, אכילה נכונה ולעתים אף תרופות אנטי חרדתיות.

ניסיון להביא לשינוי בביטוי הרגש - להחביא את הרגש מבלי להפסיק לחוש אותו.

למניעת ביטוי רגשי יש השפעות מעורבות: מפחית חוויית רגש חיובי, מגביר חוויית רגש שלילי, מגביר תגובה פיזיולוגית.

היכולת לווסת את הרגש גוברת ככל שישנם יותר כלים לביטוי רגשי אדפטיבי. למשל, התפתחות שפתית מסייעת לוויסות רגשות. לכן, הדרכת הילד לדבר ולדון בתחושותיו עשויה לסייע רבות לאופן בו הוא מתמודד עמן.

לסיכום,

לקראת חג הפסח קחו בחשבון שילדיכם טרם גיבשו את יכולות הוויסות שאתם פיתחתם כבר מזמן. לכן, סיטואציות ואירועים שונים עשויים להיחוות על-ידם כמאיימים בהרבה בהשוואה לאדם בוגר. עם זאת, החזקה במודעות של האסטרטגיות הזמינות עבור ילדיכם ושימת דגש על פיתוחן עשויות לאפשר לו חוויית חופש-פסח רגועה מווסתת, וכך גם לכם.

דפנה שם טוב – מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית