"עיכוב בגיוס החרדים לצה"ל"

כשברקע המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס, קובע מבקר המדינה השופט יוסף שפירא כי קיים עיכוב בגיוס החרדים לצה"ל, על פי יעדי הגיוס של הצבא עצמו. המבקר קובע כי בשנים 2013 ועד 2016 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי גיוס החרדים ובתוך 3 השנים האלה גדל הפער בין יעד הגיוס למגוייסים בפועל פי שמונה, מפער של 1.4% בשנת 2013 בין יעדי גיוס החרדים לבין גיוס החרדים בפועל, לפער של 11% בשנת 2016. 

 

היקף הגיוס של חרדים בפועל גדל מדי שנה

המבקר מותח ביקורת על צה"ל, בכך שכבר ב2015 הוחלט להקים מנהלת גיוס בני ישיבות באכ"א, שתשמש כגורם המתכלל בצה"ל לגיוס חרדים, ולמרות החלטת ראש אכ"א מינואר 2017 להקים את המנהלת, היא לא קמה עד היום. 

מהנתונים עולה כי היקף הגיוס של חרדים בפועל גדל מדי שנה. עם זאת, מערכת הביטחון לא עמדה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, והפער בין שיעור הגיוס בפועל לבין שיעורו לפי היעדים הלך וגדל עם השנים.

בעוד שב- 2013 גוייסו 1972 חרדים, ב- 2016 גוייסו 2850 חרדים. בין היתר קובע המבקר כי המנהלת לגיוס חרדים, שהייתה אמורה לקום, לא קמה. מדובר במנהלת שאמורה לעסוק במיון גיוס שיבוץ והשמה בשירות החרדים בצהל. בראש המנהלת, שהייתה אמורה להיות באגף כוח אדם בצהל - אכ"א, היה אמור לעמוד קצין בדרגת סגן אלוף, ולפקד על כל ההכשרות והקורסים של חרדים בצבא וסוכם בצהל שהיא תקום בינואר 2017.

 

חייל חרדי בסמוך להפגנה נגד גיוס חרדים // צילום: אורן בן חקון

מדו"ח המבקר עולה כי אף שהוחלט לקיים את הדיונים בנושא הקמת מינהלת תלמידי ישיבות כבר בשנת 2015, ואף שראש אכ"א החליט כי המינהלה תקום בינואר 2017, במועד סיום הביקורת (אוגוסט 2017) היא טרם הוקמה. משרד המבקר מעיר כי נוכח חשיבות פעילותה של מינהלת תלמידי ישיבות, ונוכח תרומתה הצפויה לגיוס תלמידי ישיבות ולעמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, יש צורך שהגורמים הרלוונטיים יפעלו בדחיפות להקמתה.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולצה"ל כי מגמת הגידול בפער בין יעדי גיווס תלמידי ישיבות ובין הגיוס בפועל, עלולה להימשך גם בשנים הקרובות אם הגורמים הרלוונטיים לא יפעלו כנדרש לקידום העמידה ביעדי גיוס לצה"ל.

 

ליקויים בטיפול בחיילים בודדים

אף שהממשלה וגורמים בכירים במשרד הביטחון ובצה"ל מקבלים החלטות בנוגע לקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות, אלה אינן מתממשות. יתרה מזו, נוכח פסיקת בית המשפט העליון, ניצבים עתה לפני הממשלה ומערכת הביטחון אתגרים חדשים בשל הצורך להתאים את המערכות השונות להסדר חדש שיקבע המחוקק, או להתאימן תוך פחות משנה להיקף מתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, הצפוי לגדול משמעותית.

על כן, על מערכת הביטחון לתת את הדעת על האופן שבו הפסיקה צפויה להשפיע על פעילויות משרד הביטחון וצה"ל לעידוד גיוסם של תלמידי ישיבות, ובין היתר, להיערך לגידול אפשרי בהיקף המתגייסים. על משרד הביטחון להשלים בהקדם את התהליכים הנדרשים כדי שמערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה באגף יחל לפעול בשטח, ועל צה"ל להקים את מינהלת תלמידי ישיבות, "ויפה שעה אחת קודם", קובע המבקר. 

בדו"ח מבקר המדינה מפורטים גם ליקויים בטיפול בחיילים בודדים בצה"ל. צה"ל מתגאה כל השנים בטיפול בחיילים בודדים, חיילים שעלו לבד לשרת בצה"ל כאשר הוריהם נמצאים באמריקה, אירופה או רוסיה. אלא שהמבקר מוצא שורה של ליקויים בטיפול בחיילים בודדים. המבקר קובע כי אגף כוח אדם בצה"ל, אכ"א, לא בוחן את צרכי הקיום הנדרשים של החיילים הבודדים. 

למשל בסוגיית הדיור לחיילים בודדים, רוב החיילים הבודדים אינם בוחרים בפתרונות הדיור הצה"ליים אלא מעדיפים קבלת השתתפות בשכר דירה, בשל הצורך שלהם בפרטיות במקום מגוריהם. 

הפער שנוצר בין העדפות המגורים של החיילים הבודדים לפתרונות הדיור הצה"ליים המוצעים להם, הביא לכניסת עמותות למרחב זה, המספקות לחיילים הבודדים, בעידוד צה"ל, פתרונות דיור המספקים את צורכיהם באופן טוב יותר.

 

 הפגנה נגד גיוס חרדים // צילום: נועם ריבקין פנטון

אולם בשל מספרן הנמוך של הדירות המצויות ברשות העמותות, בשילוב תנאי הסף שהעמותות מציבות כתנאי למגורים בדירותיהן (חיילים לוחמים, חיילים המשרתים ביחידה מסוימת, חיילים המגיעים מרקע מסוים), לא ניתן לספק לכלל החיילים הבודדים המעוניינים בכך פתרון דיור כזה. 

על אף שהפערים בין צורכי הדיור של חיילים בודדים לבין הפתרונות הצה"ליים המוצעים היו ידועים ומוכרים לו, המבקר קובע שלא נערכה באכ"א עבודת מטה סדורה הבוחנת את הפערים, את הצרכים התקציביים ואת איכותם של פתרונות הדיור שמספק צה"ל לחיילים הבודדים.

רק 46% מהחיילים הבודדים משתתפים בסדנאות ההכנה לשחרור המיועדת לחיילים בודדים, שניתן בה ייעוץ והכוונה לעבודה ולימודים לחיילים הבודדים לאחרי הצבא אולם לדברי המבקר, צה"ל לא בדק מעולם למה. 

המבקר מעיר שלא קיימת תכנית אסטרטגית מקיפה, בין-משרדית, המגדירה את מטרות המדינה, הן ביחס לשילובם בחברה הישראלית של חיילים בודדים משוחררים חסרי עורף משפחתי; והן ביחס לשמירת הקשר של החיילים הבודדים מחו"ל עם המדינה לאחר שובם לארצות מוצאם.

כמו כן, לא קיים מאגר נתונים ייעודי המרכז את הנתונים על חיילים אלה לאחר שחרורם; לא מתקיים מעקב אחר קליטתם בארץ; לא מתקיים אתם קשר יזום; ואין גורם לאומי המרכז את נושא החיילים הבודדים המשוחררים ודואג לשילובם המיטבי בחברה הישראלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו