לא מעט נשים שיקראו את הפסיקה הזו עלולות לכעוס על הליברליות ועל פתיחות היתר של בית הדין הרבני, אך מקרה אחד ספציפי - שבו ביקשו הדיינים לנסות למנוע ממזרות ולייצר שגרת חיים לזוג אחרי גירושים - יצר פסיקה מפתיעה הקובעת כי נשיקה לא נחשבת לבגידה.
מדובר במקרה שנידון לפני כשנה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, שבמהלכו הציג חוקר פרטי מטעם הבעל לדיינים תמונות, שבהן נראים אישה ואדם שאינה בעלה במצבים המוגדרים בהלכה כ"מעשי כיעור" (נשיקה/התעלסות). ההלכה קובעת כי אישה שבגדה בבעלה אסורה על בעלה ועל בועלה, ועל כן קבעו הדיינים כי האישה לא יכולה לנהל יחסים עם מי מהם. במקרה דנן האישה רצתה להמשיך בזוגיות עם הגבר שאיתו ניהלה רומן ובהמשך אף הרתה לו.
האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי בתמונות שהוצגו לבית הדין לא הוכח שהשניים קיימו יחסי אישות מלאים, אלא רק "מעשה כיעור". הרכב בראשות הרב הראשי לישראל דוד לאו יחד עם הדיינים אליעזר איגרא ואהרון כץ קיבלו את הערעור, ובעצם התירו לאישה נשואה שהתעלסה עם גבר זר להינשא לו.
בפסק דין יסודי ומקיף שכתב הרב לאו הוא דן בשאלה אם "מעשה כיעור" - דהיינו קרבה ללא יחסים מלאים - יש בהם כדי לאסור אישה על בעלה ועל בועלה.
בפסק דין ארוך, החובק את הפסיקה ההלכתית לדורותיה, החל מה"שולחן ערוך" ועד דייני זמננו, סוקר הרב לאו את מעשה הכיעור ודן אם יש בו כדי לאסור אישה על הגבר שאינו בעלה. מתוך המקורות הרבים הוא מגיע למסקנה כי רוב הפוסקים מקלים בעניין זה, ולכן אימץ הרב לאו גישה מתירה זו רק בתנאי שהשניים באמת לא קיימו יחסי אישות לפני גירושיה של האישה.
בפסק הדין גם מדגישים הדיינים כי "בית הדין מקבל את הערעור וקובע שעל פי הנתונים המצויים לפניו, אין מקום לאסור על נישואי האישה והנטען. עם זאת, בית הדין מודיע לשניהם שאם אכן התקיימו ביניהם יחסי אישות מלאים, הרי הם אסורים זה על זה על פי דין התורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו