גורל אחד מר ועצוב הפגיש ביניהן, בבסיס של יחידת מגלן בג'וליס. עדן הדסי (20), מקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, היתה רק בת 9 וחצי כשאחיה, סמל ראשון יונתן הדסי, נפל בקרב מול מחבלי חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. תום־לי עומרי (19 וחצי) מכפר סבא היתה בת 13 כשאחיה, סרן טל עומרי, התמוטט ומת במפתיע לפני שש שנים, רגע לפני תרגיל מוסק של היחידה.
הן החליטו להתגייס למגלן, לאותה יחידה מובחרת שבה שירתו האחים, להכיר מקרוב את הפעילות שבה עסקו, והפכו למדריכות לוחמים בשטח ובעיקר לחברות נפש קרובות, שתומכות זו בזו.
שתיהן בנות זקונים, שתיהן מספרות על אחים גדולים שלא הפסיקו לפנק אותן, לקחת אותן לטיולים ובילויים ולאהוב אותן ללא גבול. בכתבה מרגשת ויוצאת דופן, שתתפרסם מחר במוסף "שישבת", מבכות האחיות השכולות את הפספוס הגדול כתוצאה מאובדן האחים הנערצים וגם מעלות על נס את החיבור החזק ביניהן והחברות הקרובה שנרקמה ביניהן.
"אני מאוד שמחה שעדן איתי ביחידה", אומרת תום־לי, מדריכת ניווט במגלן. "זה עוזר לי להתמודד עם האובדן של טל ובעיקר נותן תחושה של ביטחון והגנה, וידיעה חזקה שיש איתי עוד אחות שכולה שיודעת בדיוק מה אני עוברת".
עדן, שמדריכה את הלוחמים על האמצעים המיוחדים של היחידה, שומעת את הדברים. "כבר בפגישה הראשונה שלנו בבסיס הרגשתי חיבור גדול לתום־לי, כי יש לנו באמת משהו משותף. משהו שצמח מתוך אסון גדול. זה עזר לי מאוד להחליט שאני רוצה להתגייס ולשרת ביחידה של יונתן, למרות הפחדים. כל היום אנחנו בשטח ובפעילות, אבל בסוף היום נפגשות בחדר האוכל או במגורי הבנות ומדברות. על היום שלנו, היחידה, ולפעמים זה מתגלגל גם לשיחה על טל ויונתן".
בכתבה שתפורסם מחר מספרות האחיות גם על הגעגועים העזים לאחים שנפלו, ההתמודדות האישית והמשפחתית עם השכול, ובעיקר על אחים מלאי חיים. עדן מספרת בעיניים נוצצות על האח האהוב יונתן, שקיבל צל"ש על גבורתו בקרב שבו נפל, ועיניה של תום־לי מצטעפות כשהיא מספרת על טל, הקצין שהתחיל את השירות שלו בסיירת מטכ"ל ועבר בהמשך למגלן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו