עד המדינה חשש להעיד ולהפליל את שני ראשי ארגון הפשיעה שהואשמו ברצח. לפני שידבר ביקש העד להיפגש עם הרב איפרגן ולעשות "תיקון". בלחץ הזמן, וכדי שלא להכשיל את כל המאמץ שהושקע בתיק, אירגנו במשטרה תפאורה מושלמת. בבית כנסת קטן סמוך לרמלה התחפש אחד השוטרים לרב, בחוץ עמדו שוטרים באזרחי בתור לקבל ברכה, ואז הובא העבריין פנימה אל הרב. רק לאחר שמסר הודאה מפורטת והפליל את ראשי ארגון הפשע נשמו במשטרה לרווחה - התוכנית הצליחה. המלחמה בעבריינים משתכללת כל הזמן, והשוטרים חייבים לחשוב בצורה יצירתית כדי לצאת כשידם על העליונה. בשנה האחרונה ניתנו כמה פסקי דין עקרוניים המחזקים את ידיהם של חוקרי המשטרה הנוקטים אמצעי תחבולה מול עבריינים בתיקי פשיעה חמורים. האחרון שבהם ניתן בחודש נובמבר במשפטם של האחים רפי ומשה אוחנה, שעומדים בראש ארגון פשיעה, והורשעו ברציחתו של חיים שאבי ובהריגתו של תומר שבת. העבריין שנפל בפח הוא ירון סנקר. סנקר היה אז אסיר נמלט שנשלח מטעם האחים אוחנה לחסל את שאבי ושבת. הוא ביקש להיפגש עם אישיות רוחנית-רבנית על מנת לעשות "תיקון" לנפשו לפני שהוא מחליט למסור הודאה מפורטת על שורה ארוכה של פשעים שביצע ולהפליל את האחים אוחנה. אחד הרבנים שבשמם נקב היה הרב יעקב ישראל איפרגן ("הרנטגן"). הזמן דחק בראש הצח"מ (צוות חקירה מיוחד) רפ"ק שמעון אלימלך, והוא החליט לביים את האירוע. רק לאחר שסנקר חזר לחדר החקירות ומסר הודאה מפורטת גילה לו אלימלך כי הרב אינו רב אלא שוטר חוזר בתשובה; וגם הצעירים שהמתינו בתור לקבל ממנו עצה וברכה אינם אלא אנשי משטרה שנטלו חלק בהצגה שאותה רקם במוחו רפ"ק אלימלך. עו"ד אבי כהן, שייצג את סנקר, סבור כי בית המשפט הרחיק לכת במקרה זה מפני שהחוקרים ניצלו את מצוקתו הנפשית במקום קדוש. לדעתו, לא רק במקרה זה, אלא גם בתיקי פשיעה רבים הכשירו בתי המשפט תחבולות רבות שאותן הגדירו השופטים "הכרח בל יגונה". התחבולה הנפוצה ביותר שנוקטת המשטרה היא שימוש במדובבים. לעיתים קרובות מדובר בעבריינים המבצעים את עבודת הדיבוב תוך ריצוי מאסרם ולעיתים מדובר במדובבים מקצועיים המקבלים שכר יומי. על אף שסנגורים מבקשים לעיתים קרובות לפסול תחבולות משטרתיות, ניתן לספור על כף יד אחת מקרים שבהם נפסלו הודאות של נחקרים. חלק מהתחבולות האסורות נקראות בעגה המשפטית "פיתוי והשאה". הודאות כאלו נפסלו זמנית על ידי בית המשפט המחוזי (דצמבר 2005), אולם קיבלו הכשר חשוב ומחייב של בית המשפט העליון בחודש יולי האחרון. מדובר במשפטו של יחיא טורק, תושב יפו, המרצה בימים אלה 12 שנות מאסר לאחר שהורשע בייצור נשק ובמתן אמצעי חבלה לאחרים. הוא הואשם ברצח אביב אילוז בן ה-3, שמתחת למכוניתו של אביו הוטמן מטען חבלה. בית המשפט המחוזי פסל את הודאותיו מפני שחוקרי המשטרה השתמשו באמצעי פיתוי. בית המשפט העליון ביטל את החלטת המחוזי וקבע כי אין לפסול את ההודאות שמסר טורק לאחר חתימתו על הסכם עד מדינה וכי ההודאות נמסרו, למעשה, מרצונו החופשי. מקרה נוסף שבו הכשיר ביהמ"ש תחבולה של המשטרה הוא במשפטם של פרנסואה ואבי אבוטבול, שהואשמו ברציחתו של הנער רענן לוי בדצמבר 2004. התיק נקלע למבוי סתום, ואז התקשר ראש הצח"מ יזהר עצמון לכתב ערוץ 2 ו"מכר" לו סיפור בלעדי: שחזור הרצח. הטלוויזיה קפצה על המציאה ובין שידור הפרומו לכתבה עצמה התקשרה רעות רובין, ידידה של בני הדודים, לאבי אבוטבול ושיחותיהם המפלילות נקלטו בהאזנות סתר. אז ביימו חוקרי המשטרה את חטיפתה של רובין והובילו אותה לחקירה, שם הדהימו אותה עם הקלטות השיחות שקיימה עם אבוטבול בעקבות שידור הכתבה בערוץ 2 וגבו ממנה הודאה. הסנגורים השמיעו טענות ביחס לשלילת רצונה החופשי, אולם בסופו של דבר החליטו להכשיר את התחבולה ואת הודאתה בגלל הנסיבות החמורות של התיק.
