סיור תיירים יגע חוצה את העיר אלבקורקי שבמדינת ניו מקסיקו. "מצלמים אצלנו הרבה מאוד סרטים ותוכניות טלוויזיה מהוליווד", מבשר בגאווה המדריך מייקל לקהל המועט סביבו, המסתיר מבט משועמם מבעד למשקפי שמש אטומים. "'רובוטריקים' - אצלנו, 'שליחות קטלנית' - אצלנו, 'התרסקות' - אצלנו. אם תסתכלו היטב, אולי תפגשו ברחוב את הילארי סוואנק, דניס הופר או 'מוראן אטיהס'". ב"אלבקורקי ז'ורנל", מתחת לכותרת הראשית המבשרת על קשיש שנעלם עם הבלון הפורח שלו ללב המדבר, מופיע צילום של דניס הופר, אריק רוברטס (אח של ג'וליה) ומורן אטיאס, לצד ידיעה המבשרת על סיום צילומי הסדרה "התרסקות". זאת שיחת היום במקום הנידח הזה, שנמצא שלושה מטוסים, עשרים שעות טיסה מישראל וכמאה שנות ציוויליזציה מניו יורק. ההתחלה: גלונים של דמעות ביום הולדתה ה-25 הרגישה מורן אטיאס שפיניטו עם הפסטה, פיצה ואספרסו, הגיע הזמן לעזוב את איטליה הכבושה ולנסוע ל"מכה של עולם הסרטים". כמו הרבה כוכבים ישראלים שחולמים על אל.איי, היא נחתה לפני שלוש שנים בניו יורק ולקחה שיעורי משחק ודיקציה, כדי למחוק שרידים שיעידו על מוצאה במזרח התיכון. זה לא ממש עזר לה לקטוף את התפקיד הנשי הראשי ב"לא להתעסק עם הזוהן" לצד אדם סנדלר. רגע לפני פתיחת השמפניה, הגיע המענה: "דונט קול אס, ווי קול יו". ובתרגום לעברית: "את לא מספיק אמריקנית ולא מספיק מוכרת". כפיצוי, קיבלה אטיאס תפקידון בסצנת הפתיחה של הסרט, שנשארה לבסוף על רצפת חדר העריכה. אטיאס החליטה לעבור להתגורר קרוב להוליווד, כאשר התקשרה המלהקת של הסרט של סנדלר והציעה לה להיבחן לסרט ההמשך של הסאגה המדממת "יום שישי ה-13". רגע לפני חתימת החוזה, העירה המלהקת כבדרך אגב ש"התפקיד כולל סצנה עם רמיזות מיניות". "מה זאת אומרת רמיזה מינית-", התעניינה אטיאס, שכבר ידעה כמה תמונות עם רמיזות מיניות בקריירה שלה. "סצנת פלרטוט", הסבירה המלהקת. אטיאס אמרה "איי דו", ומצאה את עצמה בסט הצילומים בטקסס. יממה אחת של צילומים הספיקה לה כדי להבין שמדובר ב"מיסטייק, היוג' מיסטייק", אם לצטט את האחות של אריק רוברטס בסרט "אישה יפה". "בשלוש בבוקר צילמנו את הסצנה שלי", היא נזכרת, "ופתאום הבמאי מבקש ממני שאחשוף את החזה. חשבתי שלא הבנתי אותו, ושאלתי כל מיני שאלות בסגנון 'מה הדמות רוצה-'. כשהוא התעקש, ביקשתי לראות במוניטור את מה שצולם, ופתאום אני קולטת שעשו אקסטרים קלוז-אפ על החזה שלי. גל של חום חלף בגופי. שאלתי את עצמי, 'זאת השחקנית שאת רוצה להיות-' 'בשביל זה השקעת כל כך הרבה זמן וכסף-'. הרגשתי משופלת ומנוצלת כמו גוש בשר". הקריירה שלך באיטליה משופעת בצילומי עירום ומחשופים, קשה לי להבין מה פשר הזעזוע- "מה שהיה נכון לי בגיל 19, במקום מסוים ובזמן אחר, לא מתאים לי היום. אני לא שוללת עירום כשהוא יידרש ותהיה לו הצדקה אמנותית, אבל היום אני לא רוצה להיות במקום הזה יותר". בסוף עוד תתכחשי למאגר התמונות שלך, שניתן למצוא בלחיצת גוגל קצרה. "ממש לא. אני גאה במרבית הדברים שעשיתי. אתה יודע איך התחלתי את הקריירה באיטליה? הייתי רקדנית עם חצאית מאוד מאוד קצרה שרקדה בתוכנית בידור לצלילי שירי עם איטלקיים. בזכות זה אני היום בהוליווד. אבל אנשים צריכים להפנים שחצאית המיני שלי לא מבטלת את האמנות שלי, החוכמה והמסירות שלי למקצוע. מי שנותן למיניות או לסקסיות שלי משקל רב יותר מאשר לדברים האחרים שאני עושה נמצא בסוג של קיבעון. זה כמו שמישהו יבקש מיאיר לפיד לשים חולצה לבנה במקום חולצה שחורה. הוא מרגיש טוב בשחור, זה מאפיל על היכולות שלו להתבטא? הדברים שאני עושה הרבה יותר גדולים מאורך החצאית שלי". אז מה נסגר עם הצילומים לסרט- "הסתכלתי לבמאי בעיניים, הודיתי לו על ההזדמנות לעבוד איתו וסיימתי ב'הדבר היחידי שאני לא מבינה זה למה לקח לך ארבעה חודשים לחפש שחקנית מנוסה לתפקיד, כשיכולת לקחת כל זונה מקליפורניה', והלכתי. באמצע הלילה מצאתי את עצמי צועדת ביער ענקי ומפחיד בשום מקום ובוכה, בוכה, בוכה. גלונים של דמעות ירדו ממני. היה לי ברור שאני שרופה בהוליווד. מצד שני, הרגשתי חזקה כי ידעתי שזה לא מה שרציתי לעשות". האמצע: קרובה לאלוהים אבל להוליווד, מתברר, יש חוקים משלה, או שמא היה זה כוח עליון מסוג אחר. "יום אחד", מספרת אטיאס, "במהלך אחת הטיסות, הקרינו את הסרט 'התרסקות' ונפעמתי מהאופן שבו הוא מנסה לשחרר את הצופה מחשיבה בנאלית ומקובעת. הרגשתי קרובה לאלוהים, ובתוך העננים שעטפו אותי הסתכלתי לשמים ואמרתי 'אלוהים, בסרט כזה אני רוצה להיות. לא אכפת לי אפילו להיות מוזגת הקפה או לפנות את התסריטים של השחקנים מהרצפה'". כנראה שגם לאלוהים יש חולשה לברונטיות הורסות, אחרת קשה להסביר איך הדברים התגלגלו הלאה. כאשר גונבה לאוזניה של אטיאס שמועה שסדרה המבוססת על הסרט "התרסקות" מתלהקת בהוליווד, היא הרימה טלפון לסוכן שלה ואמרה: "אני רוצה להגיע לאודישן!". הוא השיב: "הם מחפשים רק שחקניות אמריקניות". אטיאס אמרה "אני אהיה שם", וניתקה. "כמה שבועות אחר כך הייתי בפסטיבל קאן כדי לקדם סרט איטלקי בשם 'האם השלישית', שהשתתפתי בו. טילפנתי לסוכן שלי ושאלתי אותו אם נשארו דמויות פנויות ב'התרסקות'? הוא עידכן אותי שנוספה דמות של צוענייה לשני פרקים. אחד המפיקים של הסדרה היה באותו זמן בקאן, הפעלתי קשרים כדי להגיע אליו, והוא סגר לי אודישן ליומיים אחר כך. עזבתי הכל וטסתי לארצות הברית. הגעתי מרוטה מעייפות, עם ג'ט לג, אבל נתתי את כל כולי. "אחרי כמה ימים קיבלתי עדכון שהייתי טובה, אבל שאני דומה מדי לשחקנית הראשית וזו בעיה. העובדה שהסוכן שלי אמר שהם מאוד התרשמו ממני לא ניחמה אותי. בעיני, 'הטוב ביותר מנצח', ולא מפסיד בגלל דמיון במראה. המפיק שסידר לי את האודישן התקשר אלי ואמר לי שהייתי באמת הכי טובה, וזה עוד יותר הדליק אותי. אמרתי לו: 'אני מוכנה לעשות כל דבר כדי להיות בסדרה. לצבוע את השיער לבלונד, לגלח את השיער לחלוטין או כל דבר שיגרום לי להיראות אחרת'. הוא אהב את החוצפה הישראלית שלי, שהתאימה לאופי של הדמות, ואמר לי: 'את בדיוק האינז שאנחנו מחפשים. התפקיד שלך'". בסט הצילומים של הסדרה, אטיאס גילתה שהמציאות עולה לפעמים על כל חלום. "הייתי בלחץ נוראי ובהתרגשות שיא. הסצנה הראשונה שלי היתה של תאונת דרכים עם עשרות ניצבים, ואפקטים מיוחדים, והייתי חייבת להיות במיטבי ועוד באנגלית. צילמתי את שני הפרקים שלי, נפרדתי מכולם והודיתי על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי. כמה ימים אחר כך קיבלתי טלפון מאחד מיוצרי הסדרה שאמר: 'מאוד נהניתי מהעבודה שלך, הבאת לדמות משהו שלא ציפיתי לו והחיית את השורות שלי. אני כותב לך עוד פרק'. בסופו של דבר הופעתי ב-11 פרקים מתוך 13, והסיפור של הדמות שלי, שמתאהבת בשוטר, הפך לאחד מקווי העלילה המרכזיים". "התרסקות" משודרת בארצות הברית בערוץ קטן בשם STARZ. העונה הראשונה, ששודרה במקביל באירופה, באוסטרליה ובישראל (yes), לא הצליחה להפוך אותה ללהיט. בניסיון לשפר את אחוזי הצפייה, צירפו המפיקים לעונה השנייה את אריק רוברטס, ומרבית השחקנים הוחלפו. אטיאס נשארה, ואף קודמה לדמות הראשית הנשית. בהאנגר ענקי בפאתי אלבקורקי, בעמק רחב ידיים, הוקמו שבע דירות פאר, מאה אחוז דיקט. תמונת נוף עצומת ממדים של אל.איי משלימה את האשליה. כמאה איש מתרוצצים בהאנגר אחוזי טירוף, רובם טורחים ללא לאות סביב מורן אטיאס. בחורה אחת טורחת על שערה, אחרת דואגת לנעול על רגליה נעלי בית, שמא תתקרר בין טייק לטייק, ויש גם כפילה שעומדת במקומה לצורך כיווני תאורה ומצלמות. כל היתר ממלמלים בכל רגע נתון "היית מצוינת", "את יפה", "לאב יו", כחלק משגרת העבודה. אטיאס, המגלמת בסדרה את דמותה של אינז, צוענייה קשוחה, מתוסבכת ונוטפת סקס, מצלמת את אחת הסצנות האחרונות של העונה השנייה של "התרסקות". "היא נראית אלוהית", ממלמל לעצמו הבמאי. "היא נראית כמו קתרין זיטה ג'ונס על המסך", עונה לו הסטייליסטית. שני טייקים מהירים של אטיאס (לעומת שבעה שהיה צריך הפרטנר שלה לסצנה), ה"קאט" מהדהד בחלל והצוות מוחא כפיים. "אני מעריץ אותה על הנחישות שלה", משתפך דיינה אשברוק ("טווין פיקס"), המגלם את בן זוגה בסדרה. "אני, למשל, בחיים לא הייתי מגיע לישראל ומשחק בעברית. היא פרטנרית שגורמת לי להיות שחקן הרבה יותר טוב". אקשן! הסוף: הכל פה זה ביזנס אל תלכו שולל אחר הקימורים המושלמים של אטיאס, מהדסת ביו-טיוב בביריות ומחוכים. הבחורה יודעת טוב מאוד מה היא רוצה, וגם איך להשיג את זה. להיות יפה ולשתוק זה ממש לא המוטו שלה. "לפול האגיס, היוצר של הסדרה, ולי היו לא מעט ויכוחים פוליטיים סביב ישראל", היא מספרת, "וכשאני מתווכחת אני מתלהטת וחדה כתער, ואולי קצת אגרסיבית עבור האמריקנים. יום אחד הוא העביר לי לקריאה עותק של תסריט שהוא עומד לביים, ואחת הדמויות שם נשמעה בדיוק כמוני. התקשרתי אליו ושאלתי אותו 'יכול להיות שכתבת אותי-'. הוא צחק ואמר 'אולי'. אמרתי לו 'אז מן הראוי שאגיע לאודישן'". את משחקת בסדרה שלו, לא יכולתם לסגור את זה כידידים- "פה אתה לא מקבל תפקידים כי אתה מכיר מישהו. הכל פה זה ביזנס. בכל מקרה, הגעתי לאודישן וביקשו ממני לחכות בחוץ עשרים דקות. אלו היו עשרים הדקות הכי נצחיות שלי. מצאתי את עצמי יושבת בשירותים ומשלשלת במשך עשר דקות. לא הצלחתי להשתלט על המתח שהיה לי בגוף. נכנסתי לאודישן ויריתי את הטקסט במהירות תוך כדי ששתיתי מים. הבוחנים התחילו לצחוק, ובטקסט שלי בדיוק היה המשפט: 'מה אתה צוחק-', אז צעקתי עליהם: 'מה אתם צוחקים-'. זה בדיוק מה שהם חיפשו. כמה שבועות אחר כך הודיעו לי שהתפקיד שלי". בשבוע הבא, תנחת אטיאס בפנסילבניה, לצילומי הסרט "In the next three days", שם תשחק לצד ראסל קרואו וליאם ניסן. עלילת הסרט מספרת על אישה המואשמת ברצח ונשלחת לכלא. בעלה (קרואו), שמסרב לקבל את גזר דינה, מתכנן לסייע לה לברוח מהכלא. אטיאס תגלם את ארת', בת הזוג של אחיו של קרואו. "'התרסקות' אמנם לא נמצאת בעשרת הסדרות הכי נצפות", מסביר שחקן ישראלי שחי באל.איי ומכיר מקרוב את חוקי התעשייה, "אבל היוצר שלה הוא פול האגיס, תסריטאי ובמאי זוכה אוסקר שכל הברנז'ה רוצה ללקק לו, ולכן היא צופה בסדרה. אם מורן תוכיח יכולות משחק טובות זאת יכולה להיות מקפצה עצומה עבורה, שתביא אותה למקום הכי רחוק אליו הגיעה עד היום שחקנית ישראלית". "מורן יפה בצורה אלוהית", אומר במאי הסדרה, וינס מינסיני, "והיא עובדת מאוד קשה. אולי קשה מדי. לפעמים אני רוצה אותה יותר ספונטנית בצילומים, שתחווה את הרגע, אבל היא באה מוכנה מהבית לכל מילה שהיא מוציאה מהפה". מהם לדעתך הסיכויים שלה להצליח בהוליווד- "אם מישהו היה יודע את התשובה לאיך להצליח בהוליווד הוא היה עושה מזה הרבה כסף. הצלחה בהוליווד מורכבת מכישרון, לוק ומזל. טום הנקס או קרוז, שנחשבים לשחקנים חזקים, יכולים לראות אותה על המסך ולהגיד 'אותה אני רוצה לצידי' ולשדרג אותה משמעותית. אתה יודע מה הבעיה של מורן? שהיא יפה מדי. יש הרבה מאוד קנאה בהוליווד ויש שחקנים, ובעיקר שחקניות, שלא ירצו לשים מישהי כל כך יפה לידם". מאחורי הקלעים: טעם מר יומיים נותרו לסיום הצילומים של "התרסקות", ועשרות גיא פינסים משתלטים על הסט. "אוי, סליחה, זה בסדר שנגעתי בך-", היא שואלת מראיין מופתע רגע אחרי שכרכה סביבו יד, "אני יודעת שפה זה נחשב הטרדה מינית אבל באיטליה זאת מחמאה". הודעת טקסט ממעצב האופנה האיטלקי רוברטו קוואלי מבשרת שהשמלה הלבנה שהיא תיכננה ללבוש יומיים לאחר מכן בפסטיבל הסרטים ברומא, לבכורת הסרט האיטלקי שלה "היום מתחתנים", תקועה עמוק בארון של פנלופה קרוז. קוואלי שולח לה כפיצוי תמונות של שמלות חלופיות. אטיאס מנצלת חור בלו"ז לקפוץ לקניון הסמוך כדי לקנות לכמה מאנשי הצוות מתנת פרידה אישית, עבור היתר היא מזמינה מסז'יסטים כדי שיפנקו אותם על הסט. גיהוץ מהיר בוויזה והופ עפו להם אלף דולר. רגע אחרי ארוחת הצהריים, אטיאס מגלה ששתי סצנות שצולמו לפני יומיים הגיעו לחדר העריכה עם בעיות סאונד, ועליה לדבב את הסצנות של עצמה. "קשה לי עם הספונטניות הזאת", היא מתוודה, "אני עדיין חושבת בעברית או באיטלקית, ואני מקווה להגיע למצב שבו אתחיל לחשוב באנגלית". בערב, בחדר במלון, ליד המיטה מונחים ספר לשון באנגלית וערימת תסריטים, בקבוק יין פתוח ומחשב, באמצעותו היא מתקשרת עם ההורים, האחים ושלוש חברות ילדות מחיפה. אטיאס נתקפת לפתע ברעב. עשר בלילה, שירות הרום סרוויס איננו, והמסעדות ברדיוס הקרוב סגורות. נגזר עליה להסתפק בפרוסת לחם שמחכה בחדר מהבוקר. גם זו הוליווד - היא יכולה להיות אפורה ובודדה. מה היתה מערכת היחסים הכי רצינית שלך? "שנה וחצי, בתקופה שחייתי ברומא". מתי- אטיאס פורצת בצחוק. למה את צוחקת- "הייתי בת 21", היא מסמיקה. את בת 28. שבע שנים שהאישה שכל כך הרבה גברים מפנטזים עליה חיה לבד- "היו לי פה ושם מערכות יחסים. חצי שנה, תשעה חודשים. קשה לנהל זוגיות כשיש קריירה בינלאומית, זה המחיר שאני משלמת". כמה פעמים בשנים האחרונות מצאת את עצמך שוכבת במיטה ריקה במלון ואומרת לצד השני "אני מחבבת אותך, אבל זה לא יעבוד". "אוף, אוף, אוף...". מורן משתתקת, מתקשה להסתיר את הלחלוחית בעיניים. "כל פעם שאני מכירה מישהו זה מלווה בטעם מר, כי אני יודעת שיש את הדבר הזה שנקרא 'לוח זמנים' ושעוד כמה ימים אני כבר אהיה בארץ אחרת. התחלות של קשרים הן דבר מרגש עבור רוב האנשים, אני מוצאת את עצמי סובלת כי אני לא יודעת מתי אפגוש שוב את הבן אדם שהכרתי". ויש כרגע מישהו- "יש מישהו שאני מחבבת באל.איי. הכרנו לפני חצי שנה, אבל הבעיה היא שנפגשנו מאז ארבע פעמים ואפילו לא התנשקנו. עם קצב הפגישות שלנו, אולי כשנגיע לגיל חמישים יקרה משהו. אצלי אין ספונטניות. אם אני מתקשרת לבחור הזה ואומרת לו: 'אני בחמישי באל.איי, בוא ניפגש', אני לא יכולה לשמוע 'אולי ביום שני-'. אין לי שני פנוי ביומן. אני מקווה שעם הזמן העשייה שלי באל.איי תהיה קבועה, ואז אוכל למצוא לי מישהו מכאן". קשה שלא להתרשם מהמסירות של אטיאס לכבוש את היעד שהציבה לעצמה, ומהנחישות שלה להתמודד עם הקושי הכרוך בבדידות הזו, בחדר במלון זר בעיר שכוחת אל באמריקה. "כל לילה אני פורסת שמיכה על הרצפה, שוכבת עליה ומקשיבה לשקט. אחר כך אני שואלת את עצמי 'למה הגבתי ככה-', 'למה הרגשתי ככה-', 'למה הבן אדם הזה והזה מושך אותי או מרגיז אותי-' ומחפשת תשובות. זה עוזר לי לצמוח ולהיות קשובה לעצמי ולצרכים שלי". מורן מתחילה לארוז את המזוודה שלה לקראת המסע לאיטליה. "ומה עם הקריירה בישראל-", אני מתעניין, "מתי קיבלת בפעם האחרונה תסריט לסרט או סדרה-" מורן שותקת, מנסה להיזכר. "לפני שלוש שנים הצטלמתי לסרט בשם 'כבוד' של חיים בוזגלו. אה, ולפני כמה חודשים פנה אלי יונתן סגל לגבי סרט שהוא מביים". וחוץ מזה- "כלום". איך יכול להיות שבהוליווד ההצעות זורמות, אבל בארץ את עדיין "רק" דוגמנית? "אולי חושבים שאני לא זמינה, או שאני יקרה, למרות שאשמח לעשות תפקיד שמרתק אותי, בלי קשר לכסף שמובטח בצידו". ואולי זה קשור לתדמית שלך, שנתפסת כזולה? אנשים מקישים שסקסית שווה לא חכמה ולא מוכשרת. את מרגישה את זה- "שמעתי את זה בעבר. כשהגשתי בארץ את 'דיל או לא דיל' אמרו לבן הזוג שלי באותה תקופה שהעובדה שאני צוחקת ומחייכת יותר מדי מראה שאני לא חכמה. הייתי המומה. אז מה לעשות? להפסיק לחייך ולצחוק כדי שיחשבו שאני חכמה ומוכשרת? לא רוצה. כל הקיבעון המחשבתי שייך 'להם' ולא לי. גם על אנג'לינה ג'ולי, שזכתה באוסקר, סליחה על ההשוואה, אומרים לפני הכל 'איזו יפה' או 'איזו סקסית'. סקסיות זה מצב נתון. סוג של מתת אל. בהתחלה היה לי את המאבק הזה, להוכיח לכולם שאני גם חכמה ומוכשרת, אבל היום זאת מלחמה שלא מעניינת אותי". שמעתי ש"המשביר לצרכן", שאת מייצגת בארץ, היססו לקחת אותך. "הם חששו מהתדמית הסקסית שלי. הם אמרו לסוכן שלי, רוברטו, שהם מפחדים שזה יאפיל על ההווי המשפחתי שאני אמורה לייצג. שלא אוכל למכור סירים. אני זוכרת שאחד הגורמים הבכירים במשביר התקשר לשתף אותי בדילמה שלהם. הייתי בארץ, בבית של סבתא שלי, לבושה בטרנינג תוך כדי ספונג'ה. אמרתי לו: 'הלוואי והיית רואה אותי עכשיו'. בסופו של דבר הוזמנתי לאודישן כדי להוכיח יכולת משחק". היית שולחת להם פרק של "התרסקות". "עזוב, לא משנה. הלכתי. אני לא במקום שאתן לאגו שלי לעצור את עצמי בגלל שלבן אדם כזה או אחר יש קושי לראות אותי מעבר למראה. בכנות, אני לא מאשימה אף אחד, הרי דיגמנתי הלבשה תחתונה בתחילת הדרך. בכל מקרה, עשיתי אודישן וקיבלתי את הקמפיין. כל רגע כזה הוא הניצחון הפרטי שלי". חשוב לך מה חושבים עלייך בארץ- "זה לא מעסיק אותי בשוטף, אבל אני מודה שהייתי רוצה שיהיו גאים בי. אין לי עניין לשחק אותה בפאסון של 'אני לא מתלהבת'. אני מתלהבת! כשראיתי את השלט שלי מהסדרה בטיימס סקוור התלהבתי כמו ילדה קטנה. חשוב לי שיהיו גאים בארץ בהצלחה שלי. לא פעם אני מרגישה שאני שגרירה שמחבקת את המדינה, הייתי רוצה שיחבקו אותי בחזרה".
