מפריע לכם? תגישו תביעה!

כולנו נתקלים בבעיות צרכניות מדי יום: התנתקות מחברות תקשורת הפכה למטרה בלתי מושגת, הוויכוח עם הקופאית בסופרמרקט על מחיר המוצר הופך לאבסורד, הטכנאי ממשיך להגיע באיחור של שעות מהמועד שנקבע והרשימה ארוכה.

רוב הצרכנים אינם מצליחים לדרוש את הזכויות המגיעות להם בגלל הביורוקרטיה ובגלל היעדר מערכת אכיפה. המחוקק הבין שהישועה עשויה להגיע מהר יותר אם לצרכנים יינתן כוח האכיפה, ומשום כך איפשר להם לתבוע, במידה שעסק כלשהו סרח, סכום כספי לא מבוטל וללא הוכחת נזק. באוקטובר 2007 נכנס לתוקפו תיקון מספר 31 א' לחוק הגנת הצרכן. תיקון זה מאפשר לצרכן לתבוע מעוסק פיצויים לדוגמה עד סכום של 10,000 שקלים ומהווה הכבדה ניכרת על בתי העסק.

פיצויים ללא הוכחת נזק הם פיצויים עונשיים שבית המשפט פוסק לפי שיקול דעתו מבלי שהתובע צריך להוכיח את גובה הנזק שנגרם לו בפועל. המקרים שבהם מאפשר החוק לצרכן לתבוע פיצויים לדוגמה קשורים להתנהגותו של העוסק לאחר שנקשרה עסקה והעוסק הפר את אחת ההוראות שנקבעו בתיקון לחוק הגנת הצרכן, ופעל בניגוד לחוק.

תנאי להגשת תביעה לפיצויים הוא שליחת הודעה לבית העסק על כוונה להגיש תביעה לפיצויים, לרבות בדואר אלקטרוני. יש מקרים מוגדרים שבהם ניתן לתבוע (ראו להלן). מקרה שלא יתאים להגדרות הללו ויגרום לדחיית התביעה ילווה בהוצאות בית משפט.

השפעה משמעותית

ההשפעה של שימוש בכוח הצרכני הזה משמעותית מאוד. הפסיקות המובאות להלן מדגימות כי גם חברות ורשתות גדולות נאלצו לשלם לצרכנים הקטנים סכומים לא קטנים על עוולה שיכלה להיפתר במעמד הביקור בסניף. בנוסף, סעיף זה לחוק הגנת הצרכן אמור להרתיע בתי עסק מלשוב ולפגוע בצרכנים, שכן לפגיעה זו יש תג מחיר.

לדברי ח"כ אורית נוקד, סגנית שר התמ"ת: "בשנים האחרונות הוכנסו כמה תיקונים בחוק הגנת הצרכן, כאשר אחד החשובים הוא סעיף הפיצויים לדוגמה. סעיף הפיצויים לדוגמה טומן בחובו רווח כפול, גם לצרכן עצמו, ובעיקר לציבור. חברה מסחרית שתיאלץ להתמודד עם פרסום פסק הדין בתקשורת ובנוסף לשלם פיצויים לדוגמה, אשר עולים על סכום הנזק הישיר שגרמה לצרכן שנפגע, תגביר את ההרתעה ואיתה את המוטיבציה של החברות לערוך בדק בית יסודי ולשפר את יחסן לצרכן".

לדברי גלית אבישי, מנכ"לית ארגון "אמון הציבור": "אחד הדברים המשמעותיים בתחום החקיקה הצרכנית בשנה האחרונה הוא העברת כוח האכיפה לידיים שלנו, באמצעות יכולת פיצוי ללא הוכחת נזק, המגיעה במרבית החקיקות לסכום של עד 10,000 שקלים. כוח האכיפה עבר אלינו, הצרכנים, משום שהמציאות הצרכנית מלמדת אותנו שכוחם של הגורמים האמונים על האכיפה אינו מספיק ושישנו פער בלתי נסבל בין ההגנות בחוק לבין מימושן בפועל".

לא משתלם

לדברי אבישי, "נוצר מצב שבו עסקים רבים אינם חשים את נחת זרועה של ההרתעה ומשום כך אינם חוששים לרמוס את החקיקות ואת הצרכנים. בחודשים האחרונים ניתן לראות בבירור כי כלי חשוב זה החל להיטמע בקרב הצרכנים ונעשה בו שימוש הולך וגדל. בית המשפט, שאליו מגיעות התביעות, גם הוא חש במגמה זו, ופסיקותיו לטובת הצרכן הן בהתאם. כך, יותר ויותר עסקים יבינו שעיגול פינות וחוסר הגינות כלפינו, הצרכנים, פשוט אינם משתלמים כלכלית".

פער בין המדף לקופה

05.01.09 רשת שופרסל נאלצה לשלם לצרכן פיצויים בסך 2,000 שקלים בשל פער בין מחיר המוצר שצוין על המדף למחירו בקופה.

עילת התביעה: בדוכן הירקות בשופרסל הוצעו למכירה אריזות שום, ובסמוך לדוכן הוצב שלט שבו צוין כי מחיר השום הוא 9.90 שקלים. בעת שהצרכן ניגש לקופה הוא נדרש לשלם סכום של 30 שקלים עבור מארז של 057 גרם שום, במקום 9.90 שקלים כפי שצוין בשלט.

פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים: סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן אוסר על הטעיה במעשה או במחדל בכל עניין מהותי בעסקה. שופרסל הפרה את הוראות סעיף 17 ב(ד) לחוק הגנת הצרכן, כאשר סירבה לשלם לצרכן את ההפרש בין המחיר שפורסם בשלט לבין התשלום שנדרש בקופה.

דואר זבל ללא אישור

14.07.09 חברת סופרטרייד חויבה לפצות צרכן בסכום של 6,000 שקלים בשל משלוח דואר זבל בניגוד להוראות חוק התקשורת.

עילת התביעה: החברה שלחה דוא"ל שבו התבקש הצרכן לאשר קבלת דברי פרסומת, ולאחר משלוח הדוא"ל הראשון המשיכה החברה לשלוח דוא"ל פרסומי. לאחר קבלת הדוא"ל השני לחץ הצרכן על קישור להסרה מרשימת התפוצה, אך לא הצליח להסיר את שמו שכן הקישור לא פעל. הצרכן פנה לחברה בדוא"ל וביקש להסיר את שמו, אך למרות זאת המשיך לקבל הודעות בעלות תוכן פרסומי.

פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון: החברה שלחה דברי פרסומת מבלי לקבל הסכמה אקטיבית מראש מהצרכן והתעלמה מפניית הצרכן שבה ביקש ששמו יוסר מרשימת התפוצה.

אי ניתוק במועד

20.08.09 חברת סלקום חויבה לשלם לצרכן פיצויים בסך 10,000 שקלים בשל אי ניתוקו מחלק משירותי החברה במועד הקבוע בחוק.

עילת התביעה: הצרכן פנה לחברה בינואר 2009 וביקש לבטל את מחויבותו לחבילת הודעות ולחבילת משחקים.

באפריל 2009 הבחין הצרכן כי החברה המשיכה לחייבו. החברה ביטלה את חבילת ההודעות רק ביוני 2009 וזיכתה אותו רטרואקטיבית בגין חיובים שבהם חויב בתקופה של ארבעה חודשים, אך לא הפסיקה את החיובים עבור שירותי חבילת המשחקים.

פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים: על סלקום לשלם פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 000,01 שקלים בשל אי ביטול עסקה מתמשכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו