בלקן זה כאן
כמעט 80 שנה אחרי הקמתו, במושב הוותיק צור משה שבשרון מחזירים לחיים את המתכונים היווניים והבולגריים של מייסדי המקום
בשנות החמישים, כשלדינו היתה השפה שבה התנהלו בשבילים של מושב צור משה שבשרון, אבטיחים כרסתניים רבצו על הקרקע ובתוכה צמחו תפוחי אדמה ובוטנים, המאפייה היתה מקום שבו התקהלו כל נשות המושב. נוטעות באש התנורים סירי חמין שיתבשלו לאט בגחלים הגוועות במצוות השבת.
הקידמה הביאה תנורים למטבחי הבתים, המאפייה שמצאה עצמה מיותרת נסגרה כבר מזמן, ועזובה הביסה את המבנה העומד במרכז המושב. אבל יפהפיות נרדמות כמוה מעוררות נסיכים, קוראות לאבירים המיטיבים לראות מעבר לקירות מתקלפים שיעירו אותן.
זה מה שקרה ליואב רפאלי (38), בן המושב ומסעדן שלמד משפטים ומינהל עסקים, ופתח עם עדו רונן והשף ירון שנבל את טאיה, האסיאתית במושבה קדימה.
תשע שנים הוא לטש עיניים למאפייה המתפוררת, חלם לפתוח במבנה בית אוכל משלו, עד שעלתה בו מחשבה לגייס את חברי המושב ולהפוך את המקום לאתר המשלב בילוי עם הנצחה. "יש המון מרכזי תיעוד ואתרי הנצחה שמוקמים בהשקעה גדולה ואחרי חודש שוכבים כאבן שאין לה הופכין. החיבור למקום שמציע אוכל יכול להפיח בהם חיים".
בגילוי לב הוא אומר שההתכוונות העסקית היא שאחראית ליוזמה, אבל כשהחלו לזרום חומרי הארכיון, חומרי התיעוד הצטברו על מסכי המחשב ותמונות נתלו על הקירות מול עיניים דומעות, השיג החזון את העשייה והם היו לאחד.
ד"ר משה קוֹפִינָס, שהיה רופא יהודי יווני, ציר סלוניקי בפרלמנט היווני, ממייסדי וראשי התנועה הציונית ביוון, הוא שנתן את שמו למושב וכמוהו לבית הקפה, שאחרי שיפוץ האוצר בתוכו ישן וחדש נפתח לפני כחודשיים, באירוע השקה חגיגי. משפטים בלדינו מצוירים שם על השולחנות, ודיוקנאות שמן על הקירות עושים כבוד למייסדי היישוב החקלאי הראשון בארץ של יוצאי הבלקן - קופינס, שלמה (סלומון), יעקב פלורנטין ואנשי הממון ליאון רקנאטי ומשה מואיז קרסו.
בצהרי היום נאספנו שם, אנשי ועדת התיעוד של המושב, היו"ר וכוכבי קרסו, הנכד של מואיז, בשנות השישים לחייו, שהרים תרומה לשיפוץ המבנה.
"הוא היה גדול וחזק", מספר כוכבי על סבא שלו, שבגיל 13 קיבל מאביו את ניהול המכולת המשפחתית, ומשם עלה וצמח, היה מעשירי סלוניקי, העיר שבה הנמל לא פעל בשבת כי עשה כבוד לקהילה היהודית. ב־1924 עלה ארצה וכמה שנים אחרי זה שיכנע את החבר שלו, ליאון רקנאטי, שמוכרחים לפתוח בנק משלנו בארץ ישראל. "כל יום שישי על המרפסת היה מכנס את הבנים, נותן להם קבוצת פקודות, מסכם כל מה שהם לא עשו טוב בשבוע החולף ומה הוא רוצה שהם יעשו בשבוע הבא. הכל באוקטבות. ואלי הוא חייך", הוא אומר ובעיניים הטובות שלו עולה הילד שמבסוט מזה שסבא מושיב אותו על הברכיים, לא שולח אותו לשחק בצד עם הנכדים האחרים. הכל התנהל אז בשני מעגלים, הוא משחזר, זה של הגברים וזה של הנשים. הזאטוטים היו בצד.
"הוא היה אמיץ בצורה בלתי רגילה. הוא החליט שהוא רוצה לייבא משאיות מארה"ב, לא ידע מילה באנגלית, אז הוא תפס מישהו ברחוב שלימד אותו אנגלית. נסע לארה"ב וחזר משם עם סוכנות הייבוא של ג'נרל מוטורס. גאון".

כוכבי קרסו. עושה כבוד לסבא // צילום: איתיאל ציון
לממון של קרסו ורקנאטי היה חלק מכריע בלידה של צור משה, שהוקם ב־13 בספטמבר 1937 כיישוב חומה ומגדל בעיצומו של המרד הערבי ואחרי דרך ארוכה ומתישה שהעבירו אותם תנועות ההתיישבות שפעלו בארץ. הקימו אותו שתי אגודות. האחת אגודת "לשדה" של יוצאי יוון, שעם חבריה נמנו פלורנטין ורקנאטי, והאחרת אגודת "בנים לגבולם" של יוצאי בולגריה.
"מי ששלט בארץ היה הממסד האירופי שמנע מיהדות הבלקן להקים יישובים", מספר כוכבי, "אז עוד לא דיברו על יוצאי מדינות ערב או צפון אפריקה. הבלקנים היו אז המזרחים, וב־1935 היתה ישיבה בנושא, שהמסקנה שאליה הגיעו בה היא שהמזרחים עדיין לא בשלים לחיי שיתוף", הוא מחייך ומוסיף: "קרסו ורקנאטי ייצגו תפיסה כלכלית הפוכה מהסוציאליזם של מזרח אירופה. אבל להם היתה המאה ולכן גם הדעה, אז הממסד נאלץ לתת להם אדמה להקים את היישוב הזה".
כדרכם של הרוצים לקנות שייכות ניסו חלוצי צור משה להיות ראש לצדיקים, וכשקרסו ורקנאטי הגיעו בתחילת שנות הארבעים לטקס חנוכת מגדל המים הם ראו מרחוק את הדגלים האדומים. "הם הגיעו במכוניות שלהם, שכפי שאת יכולה לדמיין לא היו שכיחות בהתיישבות העובדת", צוחק כוכבי. "מרחוק הם ראו את הדגלים והורו לנהג לעצור ולהסתובב". בלדינו נסערת יושרו ההדורים ויותר לא התנופפו נסים באדום בשמי צור משה.
חומה, מגדל וצריף
"העלייה לקרקע בשלב הראשון התבצעה במטרה לשמור על הקרקע", כותב באתר המורשת אברהם קטרי, יו"ר ועדת אגודת צור משה - גבר מרשים המתענג על מלאכת התיעוד. "העלייה בפועל נעשתה על ידי 12 בחורים רווקים שקיבלו משכורת נמוכה של 10 גרוש ליום, סבלו מעוני רב וצברו חובות", או, במילים העולצות של כוכבי, "הם היו 12 חרמנים עם שתי נשים, עם צריף וחומה ומגדל, שהקימו יישוב מכלום, שהיום הוא המושב הגדול ביותר בארץ, והשחצנים אומרים בעולם".
"בסוף שנת 1938 הוחל בתוכניות לבניית בתים", ממשיך התיעוד הרשמי, "לצורך כך הלוותה אגודת 'לשדה' 2,000 לא"י לסוכנות שקיבלה על עצמה לבנות את הבתים. אבן פינה לבתים הונחה בדצמבר 1939 ולאחר מספר חודשים התגוררו במקום 27 משפחות". ושוב מניח כוכבי את גירסתו שלו: "הם חיו בצריף הזה יחד עד שנולד לחץ לבנות בתים נפרדים, ובמימון של שני האדונים נבנו עשרים הבתים הראשונים ביישוב. קבעו שזה יינתן רק לזוגות נשואים. תוך שבוע סידרו בני דודות, ועשרים המשפחות הראשונות בצור משה קשורות בקשרי משפחה".
גם לכוכבי יש דרכים משלו לזווג זיווגים. כבר שנים שהוא מסתובב בעולם, מגיע לכפרים ולעיירות נידחות, בחיפוש אחר צעירים יהודים שיבואו להשתתף במכביה, כי רק ככה הוא רואה סיכוי שהם יכירו מישהו "משלנו" ולא יתבוללו עם לב זר.
כשפנינו ללכת אמרו המסובים שהם רוצים שלמקום יגיעו הילדים, "נוער המילקי" כהגדרתם, שישתו משהו ויתיישבו מול אחד המחשבים בפינת ההנצחה, ילמדו כמה רחוק יכול להגיע מי שבונה מאפס. מי שמעז.
אֵיל אוֹז'וֹ בֵּ'יאֵי, לָה אַלְמָה דֵיזֵיאֵי, אומרים בלדינו, העין רואה והנפש חושקת. לכבוד היודעים לממש תשוקתם, לכבוד חלוצים, לכבוד נכדים עם נפש גדולה וחוש הומור, אני מביאה בפניכם מתכונים מהמטבח של קופינס, שכמו המקום גם הם אוצרים בתוכם מתכוני עבר מהמולדת הישנה עם נגיעות של כאן ועכשיו.
פסטיו תרד
החומרים:
√ 2 בצלים סגולים בינוניים פרוסים לרצועות דקות
√ 1 כף שמן זית
√ 4 שיני שום קצוצות דק
√ 300 גרם תרד חלוט
√ 6 ביצים
√ 250 גרם (1 כוס) חלב
√ 150 גרם שמנת מתוקה
√ 1 כפית שטוחה מלח, ולהוסיף עוד לפי הטעם
√ 1/4 כפית פלפל שחור גרוס, ולהוסיף עוד לפי הטעם
√ קמצוץ אגוז מוסקט
√ 230 גרם גבינת פטה מגוררת
√ 25 גרם גבינת פרמזן מגוררת
√ 15 זיתי קלמטה מגולענים
√ 100 גרם חמאה מומסת
√ 15 עלי בצק פילו
מחממים תנור לחום של 160 מעלות. מטגנים במחבת את הבצל בשמן הזית כ־5 דקות, ומוסיפים את השום. ממשיכים לטגן קלות על אש נמוכה עד שהבצל מתקרמל. מעבירים את התרד החלוט לקערה גדולה, יוצקים פנימה את תערובת הבצל והשום ומערבבים. בקערה נפרדת מערבבים את הביצים עם החלב, השמנת, המלח והפלפל ומגרדים קמצוץ אגוז מוסקט. לאחר איחוד החומרים מוסיפים את תערובת התרד, השום והבצל.
מוסיפים לקערה את גבינת הפטה, הפרמזן והזיתים ומערבבים בעדינות. מברישים בחמאה תבנית סיליקון עגולה (עדיף 28 ס"מ) ופורסים עליה בעדינות עלה פילו. מושחים בחמאה וחוזרים על הפעולה עם שבעה עלים נוספים. מוודאים שהשוליים והתחתית מוברשים היטב בחמאה. יוצקים את תערובת התרד והגבינות על העלים, מברישים את עלי הפילו הנותרים וחוזרים על פעולת הכיסוי. אופים בתנור במשך 60-50 דקות.
מלציאנה
גלילי חציל ממולאים בגבינות עם רוטב עגבניות.
החומרים (ל־6 סועדים בערך):
√ 2 חצילים פרוסים לאורך, לפרוסות בעובי חצי סנטימטר
√ שמן זית
√ מלח ופלפל לתיבול
√ 1 כף עלי תימין טריים
√ 2 שיני שום כתושות
√ 2 חצילים שלמים
√ 150 גרם מוצרלה טרייה פרוסה לטבעות בעובי חצי סנטימטר
√ 150 גרם גבינת פטה מגוררת
√ 4 שיני שום קונפי
√ 1 כפית פסטו
√ 1 כף גבינת פרמזן מגוררת
√ חופן פירורי לחם או פנקו
לרוטב העגבניות:
√ 4 עגבניות חלוטות וחתוכות
√ 2 שיני שום כתושות
√ חופן עלי בזיליקום טריים
מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מברישים את פרוסות החציל בשמן זית, מורחים מעל מעט מהשום, ממליחים ומפלפלים, וזורים מעט עלי תימין. צולים בתנור במשך 15 דקות. בינתיים מכינים את רוטב העגבניות: מחממים מחבת עם 3 כפות שמן זית, מוסיפים את העגבניות והשום ומתבלים בכפית מלח. מבשלים במשך 7 דקות על אש בינונית ומוסיפים את הבזיליקום הקצוץ. שורפים את החצילים על אש גלויה ומצננים על רשת. מגרדים בעדינות את בשר החציל ומניחים בקערה. מרכיבים את המנה: מניחים את פרוסות החציל על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, מורחים ברוטב עגבניות, מעליו מניחים חציל שרוף, טבעת מוצרלה, כפית גדושה גבינת פטה מגוררת ומעט שום קונפי, ומניחים מעט פסטו מעל. מגלגלים את פרוסת החציל, ומלמעלה יוצקים לפי הסדר מעט רוטב עגבניות, פרמזן ופירורי לחם או פנקו. אופים בחום של 250 מעלות למשך 5 דקות. מגישים על צלחת עם רוטב עגבניות.

מלציאנה. גלילי חציל ממולאים בגבינות עם רוטב עגבניות // צילום: איתיאל ציון
קציצות פראסה
החומרים (ל־10 קציצות גדולות):
√ 500 גרם כרישה פרוסה דק
√ 2 כפות שמן זית
√ מלח ופלפל לתיבול
√ 100 גרם גבינת מוצרלה מגוררת
√ 100 גרם גבינת פטה רכה חתוכה לקוביות
√ 2 ביצים
√ 1/2 כוס (80 גרם) קמח
√ 10 גרם (שקית) אבקת אפייה
√ 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
√ 100 גרם פירורי לחם או פנקו
לציזיקי:
√ 3 מלפפונים קצוצים דק
√ 2 שיני שום כתושות
√ 1 גביע יוגורט עיזים עדין
√ 3 כפות מיץ לימון
√ 1/4 כפית מלח
√ פלפל לתיבול
מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מאדים את פרוסות הכרישה במחבת בשמן זית עד לקבלת טבעות שקופות. מוסיפים מלח ופלפל. מערבבים בקערה גדולה את כל המרכיבים למעט פירורי הלחם או הפנקו ויוצרים קציצות גדולות ועגולות בעזרת הידיים (בגודל של חצי אגרוף בערך). טובלים את הקציצות בפירורים ומניחים על גבי מגש אפייה מרופד בנייר אפייה. אופים במשך 20 דקות או עד שמתקבלות קציצות שחומות. מכינים את הציזיקי: מערבבים את המלפפונים עם השום הכתוש ויוצקים את היוגורט. מתבלים במיץ לימון, מלח ופלפל. מגישים את הקציצות עם הציזיקי.
hillaal1@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו