"לא ניתן שזה יקרה שוב"

ערב יום השואה 2009 כינס "ישראל היום" עשרה תלמידים מבית הספר היסודי מורדי הגטאות ברמת גן, כדי לבדוק מה בדיוק הם קולטים על הזוועה שהיתה שם, כמה הם יודעים על ההיסטוריה, מה הם חושבים שלמדנו ממנה וכיצד ניתן להבטיח שהיא לא תתרחש שוב לעולם.

ה"שולחן עגול" כונס בחדר מוזיאון השואה שהוקם בבית הספר, פרויקט ייחודי שנועד לקרב את הנושא לילדי בית הספר הנושא את השם המחייב. לצד קיר 6,000 האבנים, שנועדו להנציח את זכרם של ששת המיליון שנרצחו בשואה, התכנסו עמרי שרמן וסול ברקו מכיתה ב', שחר טבוך, סער קוגמן ושי טוקר מכיתה ד', לירון ברקת מכיתה ה', שחר להב ואלונה באום מכיתה ו', רוני ברלאי מכיתה ז' ושמוליק רוזנצוייג מכיתה ח' ודנו בהשלכות השונות.

לזכור, בכל מחיר

"השואה זה משהו שבאמת קרה ואנחנו רוצים לזכור את זה כדי שלא יקרה שוב", פתח עמרי מכיתה ב', "יש את המשפט 'לזכור ולא לשכוח' ואנחנו הולכים לפי אותו משפט". שמוליק מכיתה ח' מציע שכמו שאנחנו קוראים מדי שנה את ההגדה של פסח וזוכרים את עם ישראל שיצא ממצרים עלינו לזכור כל שנה את השואה. רוני מכיתה ז' מוסיפה שכל המותרות של הילדים נעלמו והם נאלצו לחיות כמו מבוגרים, וסול מדגיש שהעם היהודי עבר תקופה ממש לא קלה ואסור שהוא יעבור אותה שוב: "יכול להיות שיש בחו"ל אנשים שכבר לא זוכרים, אבל אנחנו לא נשכח".

הילדים כולם מסכימים על כך שאין סיכוי שהעם היהודי יעבור שואה נוספת: "אנחנו למדנו לקח", אומרת לירון מכיתה ה', "אנחנו יודעים שצריך שתהיה לנו הגנה ואנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים. אנחנו צריכים להשקיע במודיעין מארצות אחרות ולהיות זהירים". סול מכיתה ב' מחדד את דבריה ומבהיר שלנו זה לא יקרה שוב: "זה קרה לנו בפעם הקודמת כי לא היה לנו צבא ומדינה. הפעם, הדור הבא ישמור שזה לא יקרה שוב". שי מכיתה ד' מוסיפה: "היטלר רצה שכל העם שלנו ימות, מבחינתו שלא יהיה בכלל עם יהודי, וזה כואב לי".

לשאלה אם גם הישראלים יכולים לנהוג באכזריות דומה עונים התלמידים בשלילה נחרצת: "אני לא חושב שיהודים יכולים לעשות דבר כזה", אומר שחר מכיתה ד', "בגלל שזה קרה לנו, אנחנו לא נעשה אותו הדבר לאף אחד".

פחות זוועות

מהשיחה עולה כי בכיתות הנמוכות התלמידים נחשפים פחות לזוועות ומתמקדים יותר בחיים שבתוך הגטו ובילדים שהתבגרו בטרם עת. באופן מפתיע אומרים התלמידים כי מבחינתם הם סולחים לעם הגרמני ומסבירים שלדעתם הגרמנים מתחרטים על כל מה שעשו: "זה היה פעם, והיום הם לא יחשבו לעשות דבר כזה כי מה יש להם נגדנו", מסביר עמרי מכיתה ב', "יש היום אוכלוסייה בגרמניה שאולי מצטערת על מה שקרה והאנטישמיות כבר ירדה שם. אפשר להתחבר עם האנשים שם. בכל מקרה הילדים של היום כבר יודעים מה קרה ולא מתכוונים לחזור על זה".

גם בהקשר העולמי של השואה מפתיעים הילדים עם מודעות, אך לא ממש מדויקת. "יש איזה עם כזה שנלחם אחד עם השני, מלחמה של שבטים", אומר עמרי מכיתה ב', "אני חושב שזה באפריקה". שחר מכיתה ד' מוסיף ואומר שיכול להיות שתהיה שואה אבל לא לעם היהודי: "יש סוג של שואה למדינה באפריקה ששמה בורמה, או משהו כזה. צריך לדאוג שדברים כאלה לא יקרו שוב".

אלונה מכיתה ו' מוסיפה כי השואה "עלולה לקרות גם היום לעמים שאין להם מדינה. רק אם הם יהיו חזקים הם יוכלו למרוד ולהתמודד עם זה".