עד לפני כמה חודשים בכי של ילדים תמיד היה מרתיע אותה, שלא לומר מעצבן. ההריון לימד את יוליה פלוטקין לחבב ילדים, אחרת לכו תסבירו את זה שפתאום היא נורא מתחברת לצד האמהי שלה וגם מבינה הרבה יותר. על שינויי מצב הרוח של תחילת ההריון היא התגברה. היו ימים שבכתה מכל פרסומת עצובה, התעצבנה מכל משפט שאמר לה בן זוגה, הזילה דמעות בתוכניות של צופית גרנט ובעיקר חשה חסרת אונים לנוכח משהו בלתי נשלט שהפך את הבחורה הרגועה והנינוחה לעצבנית וחסרת סבלנות. "מזל שאני נשואה למי שאני נשואה והוא ידע להכיל אותי והבין שזו אני ההריונית שמדברת מתוכי", היא אומרת בחיוך.
כאילו תיאמה מראש תפריט ואימוני TRX עם שלל סלבריטאיות ארצנו ההריוניות, גם פלוטקין מדגמנת בימים אלה גיזרה דקיקה ובטן מושלמת של סוף חודש שישי. לטענתה היא מרגישה את כל אחד מעשרת הקילוגרמים שהעלתה. בצילומי קמפיין החורף של חברת ICE-CUBE כבר לא היתה לה ברירה אלא לחשוף בפני כולם כי היא בהריון ולבקש בגדים גדולים בשתי מידות, כלומר 38.
"היה לי קשה עם עצמי", היא משחזרת, "הרגשתי נפוחה יותר, ואחרי ששנים הייתי רגילה להיות מידה 34 פתאום זה השתנה. אבל מהר מאוד השלמתי עם השינויים שחלו בי ואני לגמרי סבבה עם מה שהגוף שלי עובר. אני רוצה לקוות שאחזור לעצמי, אין סיבה שלא. אני לא מתעסקת בזה או בתפקידים שאני מפסידה כרגע בגלל ההריון. זה מרגיש לי לא נכון".
אבל יש משהו אחד שלא משתנה: שערה המתולתל והבלונדיני, שהפך לסימן ההיכר שלה, נותר נפלא ושופע כאילו יצא הרגע מתוך פרסומת. "אני פשוט נותנת לו להיות, כבר מזמן הפסקתי להיאבק בו", היא מודה, "חוץ מתדמית פרועה ושובבה שהשיער מעניק לי, יש עוד עומקים שאני יכולה להגיע אליהם. אני יכולה לשחק את הילדה הטובה או האישה הדתייה. הנה, אני הולכת להיות אמא בקרוב, וזה שאני מתולתלת עם שיער שיש לו חיים ונוכחות משלו, לא אומר שאי אפשר לסרק אותו ולהקנות לו מראה אחר. טייפקאסט הוא מושג שלמדתי היטב על בשרי, אבל הוא בר שינוי".
• • • •
את מסיבת ברית המילה של בנה הבכור, שצפוי לצאת לאוויר העולם עם תחילת האביב, פלוטקין עשויה לערוך בחצר ביתו של בוקי נאה ברמת חן. לדבריה, הוא התעקש על כך. כתב הפלילים הוא לטענתה המתנה הכי גדולה שאיתה יצאה מהעונה של "הישרדות VIP"; למרות שהיא רק בת 26, בעוד הוא בן 57, פלוטקין מודה כי "בוקי הוא חבר נאמן. יש בינינו פתיחות הכי סחבקית והוא הבונוס שלי מהחוויה המעשירה שהיתה בתוכנית. זכיתי בחבר אמת, וברית אמיתית הרי לא מפרקים".
היא היתה בת 23 כשהשתתפה בריאליטי ההוא, ילדה טובה ותמימה מעכו. מי שפגש אותה עם שובה ארצה מהצילומים בתאילנד יכול להעיד עד כמה טראומטית היתה החוויה. "נחשפתי להרבה מזימות ותככים, כולם שם שפכו הכל בעוד אני הייתי הבחורה שחשוב לה לברור מילים כדי חס וחלילה לא לפגוע באנשים".
חלפו שלוש שנים ופלוטקין היא בן אדם אחר, מחושל יותר ובוגר יותר, שמבין שאנשים יעשו הכל כדי להתקדם בתעשייה הקטנה של ישראל. היא מודה כי נדבקה בתחרותיות הזאת, המקדשת את הכל עבור התפקיד הבא. גם היא, בלי לשים לב, עסוקה בריצה הבלתי נגמרת אחרי החומר.
"כלפי עצמי אני ביקורתית מאוד" // צילום: תום מרשק
עכשיו הגיע הזמן מבחינתה לעצור רגע, ללטף את הבטן עם העובר שבועט בה מתוך הרחם, ולהתכונן לתפקיד חייה. "למרות החיים התחרותיים האלה אני שואפת, באמת ובתמים, להיות הבנאדם הכי טוב שאני יכולה להביא מתוך עצמי".
בזמן שבנות גילה עדיין מחפשות את עצמן, מג'נגלות בין עבודה לכיסוי שכר הדירה לבין מבחני סמסטר כזה או אחר, פלוטקין לגמרי מוכנה להיכנס לשלב הבא של חייה. ללדת בגיל 27 זה מושלם עבורה, במיוחד אחרי שהרגישה כי מיצתה את תקופת ההוללות שלה.
"הייתי בת 20, חדשה לגמרי בתל אביב, ושאלתי איפה עושים הכי הרבה כסף. אמרו לי ב'חתול והכלב', אז הלכתי לשם ונשארתי שלוש שנים כברמנית במועדון. אני בדרך כלל לא טיפוס של מועדוני מיינסטרים, אבל המוסיקה שם הגניבה אותי. מה שכן, ידעתי לשמור על עצמי מכל מה שיש ללילה התל־אביבי להציע - זו היתה תקופה יפה והיא נגמרה".
אולי זה לא כל כך מפתיע. הרי סביבתה נהגה לומר עליה כי בתוך פלוטקין חיה מין סבתא שכזאת; בחורה שנמשכת לזוגיות ודואגת למשפחתה, מבשלת אוכל טעים, מקפידה להתייצב מדי שבוע לארוחות שבת אצל ההורים שלה או של בעלה (איש העסקים שחר עוז), ודואגת לטפח כמה שניתן את התא המשפחתי שלה.
את הראיון היא מבקשת לערוך בבית קפה קטן בפארק הירקון, שם היא מזמינה לעצמה מיץ תפוזים סחוט ומתיישבת ליד שולחן הצופה אל הנחל. ציוצי הציפורים לא נותנים מנוח לאורך כל השיחה, אולם פלוטקין נשאבת פנימה ומתלהבת מהאווירה הרגועה שמספק הפארק באמצע הסביבה האורבנית הטיפוסית.
לפני שבועיים עברה לשכונת בבלי הסמוכה, אחרי שנים של מגורים במרכז הסואן והמפויח של תל אביב. מחלון ביתה היא רואה היום את כל הירוק ואת השבילים שבהם תתהלך בעוד כמה חודשים עם עגלת תינוק והיא מבינה עד כמה צדק בן זוגה כשהתעקש על המיקום החדש.
"שבועיים בתוך השקט הזה ואני מעכלת שמשהו באינטנסיביות של מרכז העיר לא היה באמת נכון לי. פתאום אין לי רעשי רקע ואני יכולה יותר להתרכז ולהתמרכז. גרנו שלוש שנים בבניין שהדיירים שלו היו באמת יוצאי דופן והפכנו מהר מאוד להיות סוג של קומונה כזו מגניבה. מלא חברים וארוחות ובילויים ונסיעות משותפות לחו"ל.
"היום אני מחפשת את השקט, ונראה לי שמכאן הדרך אל בית צמוד קרקע כבר קצרה מאוד. משם הגעתי, באתי מהשקט והקצב האיטי של עכו. הסתגלתי מהר מאוד לתל אביב, כי כזו אני - סתגלנית ידועה, אבל לכל תקופה בחיים יש הקצב שלה. עכשיו מורידים הילוך".
יש לה כמות עצומה של חברים, ואפשר לומר שהיא למעשה עובדת ב"להיות חברה" במשרה מלאה. בין חברותיה הקרובות אפשר למצוא גם את דנה גרוצקי, שביט ויזל ודון לני גבאי. "הרבה רוצים להיות בקרבתי בגלל היותי מפורסמת, אז אני בוחנת בדקדקנות את האנשים שמתאימים לי כי אני אדם של אמת. רוב החברים שלי לא מהתחום, למרות שהגיוני שיהיו כמה קולגות כי באופן טבעי יש לנו הרבה נושאים משותפים וכך מתפתחים יחסי חברות. חשוב לי שאנשים שנמצאים בסביבתי יידעו לשמוח ולרקוד, ושלא ייקחו את עצמם ברצינות".
• • • •
עד לפני שבוע עוד פיזזה בשיעורי ריקוד וקיפצה בהופעת הילדים שלה כאילו אין מחר אולטרה־סאונד. היא ניסתה להמשיך בשיגרה כמה שאפשר עד שהגיעו צירונים מוקדמים, שאותתו לה להאט את הקצב. "אני כל היום חופרת באינטרנט ובספרי הריון וכל מה שכתוב שם כאילו נועד רק כדי להכניס את האישה ההריונית לחרדות. אל תעשי את זה ואל תאכלי את זה ואל תרימי את זה והישמרי לך מזה, ולי דווקא היה נורא חשוב לשדר לעצמי שהעסקים כרגיל".
אלא שעכשיו הגיע הזמן להאט את הקצב. זה לא כולל כמובן את סידור דירתם החדשה, שממש לא נראית כאילו עברו לגור בה לפני בקושי שבועיים. כזו היא, אובססיבית לאסתטיקה ועיצוב הבית, ובעיקר טוטאלית לפרויקטים שלקחה על עצמה. אז היא מקננת על פי הספר, תולה תמונות ודואגת שהקיר ייצבע בירוק שהיא רוצה. כשהכל מוכן היא מעלה תמונה לאינסטגרם ומעדכנת את 27 אלף העוקבים שלה.
פעם היא היתה מכורה ללייקים, אבל לאחרונה החליטה לסנן את מספר הפוסטים ואף כיכבה בהצגה "מנותקים", שעלתה בפסטיבל עכו ועסקה בתקשורת דרך מסכים ובחיפוש אחר קשר אנושי. משחקה של פלוטקין זכה לשבחים והיה סגירת מעגל עבור הנערה העכואית שחלמה להפוך לשחקנית והרגיעה את עצמה כי במקרה שהחלום לא יתגשם תמיד תוכל ללכת ללמוד ביולוגיה ימית.
בזמן הפסטיבל, שנערך באוקטובר האחרון, פלוטקין היתה על הבמה והרגישה בבית. היא נשארה לישון בבית הוריה בעכו, התענגה על האוכל של סבתא, נפגשה עם החבורה המורחבת שלה מהתיכון שהגיעה לתמוך ולצפות בהצגות, ונזכרה איך בצעירותה עבדה במקום כמאבטחת רק כדי לקבל תג של איש צוות שאיפשר לה להיכנס חופשי לכל ההצגות.
חשוב לה להזכיר שוב ושוב כי היא כבר לא הדוגמנית בביקיני הזעיר שהסתובבה על חוף בתאילנד מול מצלמות ערוץ 10. ל"הישרדות" הגיעה אחרי תפקיד בסידרה "חסמבה דור 3" וצילומים לגירסה החדשה של "עניין של זמן". כשהתקבלה למגמת התיאטרון של אורט עכו סוף סוף חשה שמצאה את ייעודה בחיים. נתוניה הפיזיים אמנם הביאו אותה לדגמן כבר בגיל 17, אולם פלוטקין היתה נחושה ברצון להרים קריירת משחק.
בקולה בלתי אפשרי לשמוע מבטא רוסי, ואת המאמץ לחפור בעברה - בניסיון אולי לאתר אפליה שחוותה על רקע מוצאה - היא הודפת בעדינות. כשהיתה בת כשנתיים עלתה לישראל מבלארוס עם הוריה ואחיה הגדול. הם התאכסנו בדירה קטנה שבה גרו 16 אנשים - כולם מהמשפחה המורכבת שחיפשה דרכים להתאקלם במדינה החדשה, בלי שפה ובלי פרוטה.
אמה שלה החלה לעבוד בניקיון בתים, אביה מצא ג'וב בבנייה, ויוליה הקטנה מעולם לא שמעה אותם מתלוננים. וכך הם חסכו שקל לשקל, הסתגלו במהרה לשינויים, ויצרו לעצמם חיים מספקים ומלאים - אביה עובד כיום כמהנדס במפעל זיקוק, אמה עובדת ברפאל, והעברית שלהם מצוינת. את המשפחתיות והקירבה ביניהם מדגימה פלוטקין דרך סבתה בת ה־87, המתגוררת אצל הוריה. "המסירות הזאת של אמא לסבתא לא ברורה לי מאליה, אולם זה משהו שאני רואה במשפחות רוסיות - כבוד רב כלפי ההורים המבוגרים".
היא למדה משחק במשך שנה בסטודיו של יורם לוינשטיין, אולם אז קיבלה את התפקיד ב"חסמבה" שהזיז הצידה את כל התוכניות והמחשבות. מאז היא ממשיכה להתנסות בשיטות שונות של לימוד משחק, למשל שיטת צ'בק האמריקנית שמעודדת שימוש בכאב האישי של השחקן כדרך להשגת היעד של הדמות. פלוטקין בטוחה ביכולות המשחק שלה, וכשהיא מדברת עליהן ומתגאה בכישרונה, פתאום הצניעות והפשטות שבתוכה זזות הצידה.
עם הביטחון העצמי הזה היא הלכה לאודישן עבור תפקיד שחשקה בו במחזה של תיאטרון אורנה פורת. גם ההריון לא הרתיע אותה, וכשיצאה משם היתה משוכנעת שזה כבר מונח לה בכיס. הרי מי אם לא היא יכולה לשחק את מלכת הכיתה המושלמת. כשהגיעה התשובה השלילית, פלוטקין מודה כי התאכזבה, בעיקר כי היה לה ברור כל כך שהתפקיד הזה שייך לה.
עם בעלה שחר עוז. "הוא ידע להכיל אותי" // צילום: שוקה כהן
ב"מנותקים" חוותה לראשונה עבודת עומק ממושכת. בשונה מצילומי הטלוויזיה הקצביים והחסכוניים שבהם השתתפה, האחרון בדרמה הקומית "מי נתן לך רישיון" בערוץ הראשון, "הפעם עברתי תהליך ארוך עם הדמות שגילמתי בהצגה - היה לי זמן לחקור אותה והצלחתי להבין אותה. זה היה שונה לגמרי מלשנן טקסט בבית ולהגיע איתו למחרת לצילומים. כל דמות הביאה מעצמה וממש יצרנו יחד עם הבמאי את ההצגה. הרגשתי סיפוק והנאה מכל התהליך הזה. כרגע ההצגה ירדה מהבמות וההריון שלי כבר מתקדם, אבל אני מקווה שעוד אחזור לשחק בה אחרי הלידה".
רק תנו לה לפעול, להפיק ולארגן. כמו כל בת מזל בתולה היא מצוינת בזה. היא תפרה לעצמה הופעה עבור ילדים ונוער שנקראת "המופע של יוליה פלוטקין" - עם צוות רקדניות היא שרה על הבמה להיטים מוכרים ושירים מסדרות שבהן השתתפה. במהלך חנוכה, למשל, העלתה את המופע בקריית ביאליק, וממש אין לה שום בעיה עם הופעות בקניון כזה או אחר.
"אני עולה על הבמה, שרה ורוקדת, שני דברים שאני כל כך אוהבת לעשות, וכמובן, אני משמחת ילדים שיושבים ממש מתחת לאף שלי, קרובים־קרובים אלי. אנחנו בדיאלוג ישיר והם קהל חם כל כך, אז למה אני צריכה להתנצל על כך? כי אני מופיעה בקניון? ממש לא. בתחילת ההופעה האחרונה הבחנתי בקהל בנער בן 12 עם תסמונת דאון שחזר על כל תנועות הריקוד שלי בצורה מדויקת. העליתי אותו לבמה ויחד רקדנו ושרנו שיר שלם. זה היה רגע מרגש שהעבודה שלי זימנה לי. אלמלא הייתי מגיעה לאותו קניון, לא הייתי פוגשת לעולם בנער הזה".
פעם בשבוע היא לובשת בגדי מורה ומדריכה קבוצת בנות בגילאי 12-16 בחוג משחק שהיא מעבירה במרכז הארץ. "'לגלות את השחקן שבך', ככה קוראים למפגשים שלי", היא מספרת, "כל הזמן אמרו לי שאני חייבת ללמוד ולהדריך, אז אני מלמדת את מה שאני מחוברת אליו בנימי נפשי - המשחק.
"ישבתי עם במאים שהם חברים שלי וכתבתי מערכי שיעור מסודרים, שמאפשרים לי להביא לבנות האלו כל דבר, כולל ריקוד ויוגה. אני יודעת לשקף עבורן בדיוק את מה שאני רואה, וזו חוויה לעבוד עם הגיל הזה, שאני לא כל כך רחוקה ממנו בסך הכל. התלמידות שלי בהחלט מחזירות אותי אחורה, למרות שבגיל 15 הייתי הרבה יותר נאיבית מהן. הדור הצעיר חשוף לכל כך הרבה מידע, שזה קצת מטריד. העובדה שאני מצליחה לנהל את הבנות משמחת אותי, הן יצירתיות כל כך ועם ראש פתוח".
איזה סוג של שיחות אתן מנהלות?
"אם למשל מישהי מדברת על כך שהיא שמנה מדי, ואני מזהה אצלה בעיה עם דימוי הגוף, מייד אני משוחחת איתה ומטפלת בזה. לא משאירה את העניין הזה פתוח כי הוא חשוב לי. אני מבהירה כמה חשוב לאכול נכון ולאהוב את מי שאת רואה במראה. אני חושבת שאני מורה טובה כי אני רואה הכל, עד הפרט האחרון, ואני מנתבת למקום חיובי את הביקורתיות שקיימת בי".
ואיך את מתמודדת עם הדימוי העצמי שלך?
"כלפי עצמי אני ביקורתית מאוד. עד היום קשה לי לצפות בעצמי במרקע. לעומת זאת כלפי הבנות שלי אני אמנם ביקורתית, אבל ממש לא שיפוטית".
שלושה ילדים ובית צמוד גינה - ככה יוליה פלוטקין רואה את עצמה בעוד כמה שנים. את החלומות המקצועיים היא מתרגמת לדברים פרקטיים ואפשריים. היא פוחדת להגיד לעצמה "תפקיד בסידרה אמריקנית נחשבת", לא כי אין לה חלומות להצליח בגדול אלא בעיקר מהפחד לאבד אחיזה בעוגנים שגם ככה די ארעיים במקצוע שהיא בחרה.
"אני טיפוס כזה, תמיד עם רגליים מחוברות לקרקע. אולי באמת הגיע הזמן לעוף עם החלומות למעלה, לחשוב פחות ולהעז יותר. אולי באמת הגיע כבר הזמן להגיד: 'כן, אני רעבה לתפקיד הבא שלי, ולמרות הדרך שעברתי עד היום ההצלחה שאני מייחלת לה טרם הגיעה'. אולי. אבל קודם אני צריכה ללדת בשלום ולהתכונן עוד קצת לתפקיד חיי - להיות אמא". √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו