איך מיישבים את הסתירה בין ההכרח להילחם עד חורמה בטרור הפוגע בנו וביקרים לנו ובין הרצון לשמור על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם? עם סוגיה חשובה זו מנסה להתמודד בימים אלה ועדת החוקה של הכנסת, הדנה בהצעת חוק ממשלתית למאבק בטרור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היטיב להגדיר את הדילמה בין שני הערכים - ביטחון המדינה ואזרחיה וזכויות אדם - נשיא ביהמ"ש העליון (בדימוס) פרופ' אהרן ברק שכתב כי "האיזון הראוי בין הביטחון לחירות הוא פרי עמדה ברורה, המכירה בחיוניות של הביטחון ובנחיצותן של זכויות האדם".
הצעת החוק למאבק בטרור, המשתרעת על פני יותר מ־100 עמודים בתשעה פרקים וב־134 סעיפים, נועדה "לתת בידי רשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת ישראל".
החוק מציע שורה ארוכה מאוד של חידושים, כגון הרחבת סמכויות זרועות הביטחון במאבק בטרור; איסור כל מגע עם גופי טרור, לרבות זרוע מדינית של ארגון טרור; מתן סמכות למפקד מחוז במשטרה להוציא צווי הגבלה בתוך המדינה כדי למנוע פעילות של ארגון טרור; וגם החמרה דרמטית של רף הענישה בעבירות אלה (25 שנות מאסר ויותר לראש ארגון טרור, 15 שנות מאסר לממלא תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון וחמש שנות מאסר לחבר בארגון).
על מנת להמחיש את החומרה שבה רואות רשויות אכיפת החוק את עבירת הטרור, די לציין כי החוק קובע שמי שעובר עבירה של מעשה טרור - יוכל ביהמ"ש לגזור עליו עונש כפול מכפי שאפשר להטיל על מבצע אותה עבירה שלא נועדה למעשה טרור.
"שרשרת טרור מורכבת"
הצעת החוק מציעה לשלב בתוכו את כל החוקים, הפקודות והתקנות, העוסקים במאבק בטרור ומפוצלים כיום בחוקים שונים ובתקנות ההגנה לשעת חירום הקיימות מאז קום המדינה. בישיבה הראשונה של הוועדה בשבוע שעבר אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי כי "אנו מציעים לבטל קרוב למחצית מתקנות ההגנה לשעת חירום. חלקן יהיו בהוראות חדשות והאחרות לא יהיו כלל בחקיקה. חלק מהתקנות, עדיין לא בשלה העת לבטלן, כגון התקנות בנושא הצנזורה". נזרי סיפר כי משרד המשפטים יגיש הצעת חוק שתבטל את האפשרות להקים בימ"ש צבאי בארץ, כי "לא ראוי שבשנות האלפיים יהיה במדינה דמוקרטית ויהודית בימ"ש צבאי".
מידע מעניין סיפק לח"כים נציג הלשכה המשפטית של השב"כ, שסיפר כי "כיום אפשר באמצעים טכנולוגיים להעביר ידע ולגייס אנשים, כי את המפגשים הפיזיים מחליפים הרשתות החברתיות והפורומים השונים. שרשרת הטרור נעשתה מורכבת. יש לה חוליות רבות המאפשרות ומקדמות את הטרור. החוק הנוכחי מאפשר לטפל רק בקצה השרשרת והרעיון הוא שנהיה נוכחים באכיפה כבר בשלב ההצטרפות, שבו אדם עובר מחיים נורמטיביים למבצע טרור".
נציג השב"כ סיפר כי "סביב הטרור התפתחו מעגלים שמבקשים לתמוך בו ממניעים אידיאולוגיים. לא רק אספקת ידע ונשק, אלא גם יכולת שרידות לטווח ארוך והכנת הדור הבא. לצד ארגון חמאס הוקמו מנגנונים שנועדו לקרב את האוכלוסייה באמצעות אספקת שירותים בסיסיים, כגון גני ילדים, מורים ומחנכים שיכניסו את הדור הבא למעגל הטרור. הם מחנכים דור שלם לטרור. אנו מבקשים להחיל את החוק למאבק בטרור על כל השלבים. ארגוני הטרור מבינים שברגע שהם מוכרזים כארגוני טרור, יהיה קשה להם לגייס משאבים ואנשים. כאן נכנסים ארגוני המעטפת, שמתוך הזדהות מלאה באים לסייע. לחמאס יש ארגוני צדקה באירופה ובמדינות ערב. הם פועלים בשמות שונים".
הוא ציין עוד כי "אנו מכירים 20 הכרזות על ארגוני טרור ראשיים, כגון חמאס, אל־קאעידה, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה, וסביבם פועלים כ־200 גופים כארגוני מעטפת שמסייעים להם".
"השינויים חוטאים למטרה"
לארגונים לזכויות אדם ולערכי הדמוקרטיה יש ביקורת רבה נגד החוק החדש. פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד איתן פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי "התמונה הכללית העולה מהצעת החוק מדאיגה למדי. החוק כולל כמה 'מהפכות' של ממש, בכל הרמות של הטיפול בטרור. לדעתנו, לגבי כל אחד ואחד מן השינויים האלה היה ראוי להקדיש דיון ציבורי מעמיק ורציני".
לדעתם, "הבעיה המרכזית בהצעת החוק היא בהגדרות הגורפות מדי. הגדרות אלה מעצימות ומדגישות את כל הבעיות הפרטניות שבסעיפים המוצעים. כתוצאה מהבעיה בהגדרות, כל הכלים שמשמעם החמרה בענישה, ויתור על הליך הוגן ופגיעה בזכויות חשוד ונאשם מופעלים על מקרים רבים מדי, וכך ההיקף והעוצמה של הפגיעה בזכויות הם ניכרים מאוד ובעייתיים במיוחד. לטעמנו, ההרחבה בהגדרות היא זילות של המושג 'טרור', ובכך חוטאת למטרה העומדת מאחורי היוזמה לחקיקת החוק".
ד"ר בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור, סבור כי "בכמה סעיפים מרכזיים מפרה הצעת החוק את האיזון העדין הנדרש בין אפקטיביות הלוחמה בטרור לשמירה על הערכים הליברליים־דמוקרטיים ועלולה להביא לתוצאה בעייתית ולביקורת ציבורית ובינלאומית רבה". גנור מציין כי שלוש סוגיות מרכזיות בעייתיות ביותר במסגרת החוק, והן עוסקות בשלוש שאלות היסוד: מיהו טרוריסט? מיהו ארגון טרור? מהי עבירת טרור?
לדבריו, "על פי הצעת החוק, טרוריסט הוא בין השאר 'מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון טרור'. קביעה זו מחמירה ביותר והיא בלתי סבירה בעליל. כך, למשל, אם נער בן 16 או אולי אף צעיר יותר מתפאר בפני חבר כי הוא חבר בחמאס או, לחלופין, בתנועת כ"ך, מאותו רגע ואילך דינו מאסר חמש שנים כחבר בארגון טרור, 'מכוח דבריו שלו'. סעיף דרקוני זה ראוי שיימחק מהצעת החוק".
גם לאגודה לזכויות האזרח יש ביקורת נוקבת על הצעת החוק. עו"ד לילה מרגלית וד"ר אדם שנער סבורים כי "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות של הפרט. ההגדרות הרחבות למונחים 'מעשה טרור', 'ארגון טרור' ו'חבר בארגון טרור' מעניקות לרשויות המדינה שיקול דעת מופרז באשר לקביעה 'מיהו טרוריסט', ופותחות פתח עצום לניצול לרעה. ההליכים שבהם מוכרזים ארגונים כארגוני טרור, ושבהם נתפס ומוחרם רכוש החשוד שהוא קשור לטרור, אינם כוללים את הערובות המינימליות הדרושות לקיום הליך הוגן ולחקר האמת, והם מאפשרים פגיעה שרירותית בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובזכויות חוקתיות כגון חופש ההתאגדות, חופש הביטוי והזכות לקניין".
* * *
הכנסת מציגה: אולם VIP חדש
הכנסת תציין היום בטקס חגיגי, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, את חנוכת אולם ה־VIP שהוקם במתחם הספרייה כדי לאפשר לראשי מדינות המבקרים בכנסת ולמשלחות רשמיות המגיעות מחו"ל, לנוח קמעא ולהתרווח לקראת כניסתם לאולם מליאת הכנסת.
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט, שהיה אחראי לביצוע הפרויקט, ציין כי האולם - שלידו הותקנו חדרי נוחיות ויש בו יציאה למרפסת שממנה נשקף נופה הקסום של ירושלים - ישמש גם ראשי אגודות ידידות של הכנסת לשיחות ועידה עם אגודות ידידות מחו"ל. על קירות האולם יוצגו תמונות יקרות ערך שהכנסת קיבלה בהשאלה ממוזיאון ישראל.
היענות גדולה ב"יום הבריאות"
בכותרת "בריאות ומניעה תחילה" ציינה הכנסת בשבוע שעבר את יום הבריאות שהתקיים ביוזמת ההסתדרות הרפואית. במהלך היום הוזמנו שרים, ח"כים ועובדי הכנסת להיבדק בתאי בדיקה ואבחון רפואי שהוקמו בכנסת. יותר מ־200 איש, ובהם שרת הבריאות יעל גרמן, נבדקו על ידי מגוון רחב של רופאים (ובהם עיניים וקרדיולוג), וכן בוצעו בדיקות לחץ דם ואק"ג.
הח"כים נגד סנקציות כספיות על עצמם
כבר בישיבה הראשונה של ועדת הכנסת הדנה בקביעת כללי אתיקה חדשים לח"כים, בשבוע שעבר, התגלעו חילוקי דעות בנושא הטלת סנקציות כספיות על ח"כים. על פי המלצת יוזמי כללי האתיקה החדשים, הח"כים צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) ומיקי רוזנטל (עבודה), תינתן לוועדת האתיקה הסמכות לשלול שכר מח"כ לתקופה של עד חודשיים (כ־80 אלף שקלים) גם על עבירות של התנהגות חמורה, ביזוי מעמדו כח"כ וכד' - אולם ההצעה עוררה התנגדות מצד כמה ח"כים, ובהם אחמד טיבי (רע"מ־תע"ל) ואברהם מיכאלי (ש"ס).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
