עשרת הספרים המתורגמים הכי טובים שראו אור בשנה החולפת // עשרת הספרים המתורגמים הכי טובים שראו אור בשנה החולפת

המצעד הלועזי

רגע לפני 2014, שלפנו את הסימניות מעשרת הספרים המתורגמים הכי טובים שראו אור בשנה החולפת

גיבור דורנו

מיכאיל לרמונטוב (אחוזת בית)

מרוסית: נילי מירסקי

הדימוי של הספרות הרוסית ככבדת ראש, ספרות הלוקחת את עצמה ברצינות יתרה, מתנפץ באחת למול "גיבור דורנו", יצירת המופת של המשורר מיכאיל לרמונטוב, שנכתבה זמן קצר לפני שנהרג בדו־קרב והוא בן 27 בלבד. ולא שהיצירה אינה משופעת באלמנטים שהם מנשמת אפה של הרומנטיקה הרוסית - במרכזה ניצב גיבור חידתי ואפוף סתירות, אדיש וקר אך נוטה למלנכוליה ולסערות נפש, אשר מעלליו מעלים את חמתם של הגברים ואת תשוקתן של הנשים. כך משורטטת לה מפה פנורמית של החברה הרוסית, אך בה בעת היא כתובה באופן חינני ושנון וזרועה ברגעים של הומור עוקצני ותשוקה עזה לחיים. התרגום העילאי של נילי מירסקי מוסיף להנאה הרבה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הנער האבוד

תומס וולף (זיקית)

מאנגלית: עודד וולקשטיין

זהו סיפור סמי־ביוגרפי, שעלילתו מתרחשת בדרום ארה"ב של ראשית המאה ה־20, בין זיעת הפועלים לירידים בינלאומיים, בין מכוניות וערים והבטחות גדולות למגורים דלים של משפחות כפריות בדירות צפופות. בשפה בהירה ומצועפת בעת ובעונה אחת, תיאורית ונטולת מטאפורות אך גם עשירה ופואטית, עוסק וולף פחות באירועים המתוארים בו ויותר ברושם שיצרו. בזיכרון הרוח החמה והיבשה; באוויר הדרומי המאובק; בתחושת ההשפלה של ילד המום ומפוחד ממבוגר נבזי הגוזל את כספו ללא בושה; בדמותו הסמכותית והמסתדרת של הילד כפי שהצטיירה בדמיונם של אמו, אחיו ואחיותיו; בהלם האובדן של הבן והאח ובחור הנפער ברקמה המשפחתית בעקבות מותו - "זעקת ההיעדר אחר הצהריים, הבית שחיכה והילד שחלם".

קלאס

חוליו קורטאסר (כרמל)

מספרדית: יורם מלצר

"קלאס", ספרו של הסופר הארגנטינאי חוליו קורטאסר, מציע עלילות שבורות המתפתחות לרוחב, בוחנות את עצמן תוך כדי הליכה, מתיכות תבניות חדשות ומזמינות את הקורא "להיכנס למציאות או לאופן אפשרי של מציאות, ולחוש כיצד אותו הדבר שברגע הראשון נראה כאבסורד הפרוע ביותר, נעשה בעל ערך". גם כיום, 50 שנה לאחר שפורסם, הרדיקליות של הספר עודנה רלוונטית. מעבר לכך, "קלאס" הוא ספר מפתיע, מעניין, קולח, מצחיק, גדוש הבחנות משעשעות ואינטליגנטיות, פילוסופיה שאינה באה לידי ביטוי בכבדות אלא בברק, יצירתיות ותשוקה. קורטאסר כתב במשלבי שפה שונים המשולבים זה בזה, ויצר משפטים ייחודיים, מילים חדשות ואופני שימוש יצירתיים בשפה; זהו ספר מוסיקלי מאוד.

קדחת לבנה

יאצק הוגו־באדר (כנרת זמורה ביתן)

מפולנית: מרתה סטנקביץ'

דווקא בעידן של התכנסות ושיטוטים וירטואליים, ספרי המסע הקלאסיים שמממשים את יצר הנדודים האנושי זוכים לעדנה. "קדחת לבנה" שייך למסורת הזו, אך מדלג בקלות על מהמורת הרומנטיקה, שמאפיינת כותבים־נוסעים רבים. יאצק הוגו־באדר יצא בלאז'יק, רכב שטח סובייטי, למסע שחוצה את סיביר, ממוסקבה לוולאדיווסטוק. ההתמודדות עם הקור המקפיא, עם הישימון הסיבירי ועם הליסטים שאורבים לו בדרך הופכת משנית לאור המפגש המפעים עם אוכלוסיית השוליים הרוסית: כורי פחם, וטרנים של הצבא האדום, זונות, נשאי איידס ואלכוהוליסטים למכביר. בפרוזה ז'ורנליסטית נהדרת חושף הוגו־באדר את החצר האחורית של אירופה ומשיג מטרה כפולה: יומן הרפתקאות וגם מסמך סוציולוגי עדכני.

אובלומוב

איבן גונצ'רוב (מחברות לספרות)

מרוסית: דינה מרקון

בערך חודש לאחר יציאתו קוראים רבים בישראל כבר הצהירו על "אובלומוב" כספר המתורגם הטוב ביותר של השנה. אובלומוב האציל חדל האישים, שאינו קם מהספה ולא מבין לאן רצים כולם, שימש מיום יציאתו בשנת 1859 ועד ימינו כאלגוריה כמעט לכל דבר: לפוליטיקה, לקומוניזם, לקפיטליזם ולאפיוניים אישיים. עצלנותו המולדת של גיבור הספר היא זו שמניעה את העלילה קדימה, תוך כדי שחיבוטי הנפש של הרוסי המנמנם, המפנטז על עולם בלי עבודה ודאגות, מתנפצים אל מול המציאות בעזרתם של חבריו, גיבורי המשנה. רלוונטי מאין כמוהו, "אובלומוב" הוא ספר חובה גם בשנת 2014.

עשרה בדצמבר

ג'ורג' סונדרס (כתר)

מאנגלית: אמיר צוקרמן

"ג'ורג' סונדרס כתב את הספר הכי טוב שתקראו השנה", הבטיחה כותרת הכתבה על "עשרה בדצמבר" ב"ניו יורק טיימס", עם יציאת הספר לאור. חלק מהמבקרים אף הכתירו את סונדרס כ"כותב הסיפורים הטוב ביותר באנגלית". הקהל והביקורת לא תמיד מסכימים, אבל במקרה הזה גם הקוראים אוהבים מאוד את ספריו של סונדרס. הראשון מספריו המתורגם לעברית הוא קובץ של סיפורים קצרים ומפתיעים, שעוסקים - תמיד באופן חתרני - בסוגיות יסוד בחיים המודרניים, בעיקר האמריקניים: מוסר, בדידות, חומרנות. התחושה היא של קריאה שטרם נחוותה כמוה. סונדרס חדשני, מקורי, נועז. גם אם הקריאה בו דורשת מאמץ מסוים, היא משתלמת: ספרו מותיר אחריו קוצר נשימה.

ימות החמה

ג'.מ. קוטזי (עם עובד)

מאנגלית: אברהם יבין

החלק השלישי בטרילוגיות נמדד באופן שונה מהקודמים לו: עליו לייצר המשכיות, ובה בעת להתייחד מקודמיו ולהפתיע. זוכה פרס הנובל ג'.מ. קוטזי ריסק את הלב ב"ילדות" וסובב את הסכין היטב ב"נערות" - שני החלקים הראשונים של הטרילוגיה המופתית, שבה הוא מתחקה אחר ילדותו והתבגרותו בדרום אפריקה - אך הפתיע לחלוטין כשפירסם את "ימות החמה". קולו המלנכולי של המספר מתחלף בקולן של ארבע נשים, המספרות על יחסיהן עימו, ולא חוששות למתוח עליו ביקורת חריפה. השינוי המרענן שולף את הדמות המעונה מתוך האפילה שבה היתה נתונה ומציב אותה תחת קרני השמש - מחדיר בטרילוגיה מימד של הומור עצמי לא צפוי, אך בה בעת מסיט את הזרקור אל המרחב שבו היא נתונה - שקיעתה של אפריקה בשלהי האפרטהייד.

מפגש עם חוליית הבריונים

ג'ניפר איגן (עם עובד)

מאנגלית: יואב כ"ץ

2013 היתה שנה טובה לספרות האמריקנית: לצד מגוון כותבים, שהבריקו בסיפורים קצרים, היו לא מעט שחתרו להמציא את הרומן האמריקני מחדש. מעל כל אלה בלטה הסופרת ג'ניפר איגן, שספרה "מפגש עם חוליית הבריונים" שילב בין הסיפור הקצר לרומן המתחדש בהצלחה רבה. איגן טווה עלילה מרובת דמויות, שנשזרות זו בסיפורה של זו לאורך עשורים ויבשות, וכך מתבגרות, מתפתחות, כושלות ונובלות לנגד עינינו. לכל סיפור פסקול מוסיקלי משלו, וכך עם התרחבות העלילה מלווה המוסיקה את השתנותה של ארה"ב - למן עידן הפאנק הפרוע בסוף שנות ה־70 ועד לעתיד דיסטופי וממושטר, שבו שולטת מוסיקה דיגיטלית נטולת תוכן. המערבולת שיצרה איגן סוחפת, קצבית ומהנה, אך בבסיסה מהורהרת ומעוררת מחשבה. הספר זכה בפרס פוליצר כמו גם בפרס הספר הלאומי.

כל מה שעולה מתכנס

פלאנרי אוקונור (מחברות לספרות)

מאנגלית: ליה נירגד

יפהפה ונורא - זו אחת הדרכים להגדיר את "כל מה שעולה מתכנס", קובץ סיפוריה של הסופרת הנפלאה פלאנרי אוקונור, שפורסם ב־1965, שנה לאחר מותה. קשה שלא לקרוא את הקובץ מנקודת מבט תיאולוגית; ואמנם לא פעם נדמה כי סיפוריה של אוקונור, אשר גדלה בחגורת התנ"ך שבדרום ארה"ב, נעים בין פעמי הגאולה לשערי הגיהינום. עם זאת, בסופו של דבר עוסקת אוקונור בנושאים אוניברסליים שמאפיינים לחלוטין חיים ארציים - גזענות, אלימות, עיוורון, זחיחות, וכן מסירות והקרבה. אוקונור היא חוקרת אמיצה של טבע האדם, שאינה חוששת לבחון בביקורתיות נושאים כגון אהבת הורים לילדיהם ולקחת אותם אל הקצה. ריבוי הקולות ונקודות התצפית יוצרים קריאה מדכדכת ומסעירה כאחד.

פרומתאוס אמריקאי

קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין (הקיבוץ המאוחד)

מאנגלית: רחל אהרוני

בצדק נוסחה כותרת המשנה של הביוגרפיה של רוברט אופנהיימר "הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום". הצלחותיו הרבות של אופנהיימר לוו תמיד בכישלונות מפוארים, שהיו תוצאה של אופיו המיוסר, התנהגותו הבוטה והמתנשאת לעיתים קרובות והנסיבות האיומות של התקופה שבה פעל, בין מלחמת העולם השנייה לתחילת המלחמה הקרה. בירד ושרווין עשו עבודה מונומנטלית בחשיפת הרבדים הרבים בדמותו של אופנהיימר, שמספר מעריציו ואוהביו השתווה, אולי, רק למספר יריביו ושונאיו. 25 שנה ארכו המחקר וכתיבת הספר; אך לעיתים נדירות נתקלים בביוגרפיה כה מקיפה, קוהרנטית ומרתקת. הישגה הגדול ביותר הוא בהצלחתה להציג בפני הקורא את כל פניו של אופנהיימר - דמות מרכזית בהיסטוריה של המאה ה־20, שהשפעתה על חיינו ניכרת גם היום.

בחרו: עמר לחמנוביץ, נטע הלפרין, יונתן אמיר, אהרון לפידות ועדי רובינשטיין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...