קרונות הרכבת הידועים לשמצה, שהובילו במהלך מלחמת העולם השנייה מיליוני יהודים להשמדה במחנות המוות של הנאצים בפולין, נעלמו בשנים שחלפו מאז השואה. רק קרונות בודדים, שהפכו ברבות השנים לגרוטאות חלודות, נותרו זרוקים בפאתי מגרשי גרוטאות בכמה ערים בגרמניה. קרון אחד כזה יגיע בקרוב לישראל ויהפוך למוזיאון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בשנה האחרונה החליטו רוני דותן (67), מומחה לשימור אתרים מתל אביב, וטטיאנה רוגה (49), גרמנייה נוצרייה מברלין המתמחה בהנצחת השואה, לאתר את אחד מקרונות האימה הללו ולהביאו לישראל. "הרעיון צץ במוחי לפני כשנה וחצי בעת נסיעה ברכבת לברלין", סיפר דותן, "באחת מתחנות הרכבת שבדרך הבחנתי מרחוק בכמה קרונות נטושים שנראו לי דומים לקרונות שבהם הובלו יהודים בשואה". מכאן ואילך פתח דותן במסע התנדבותי מופלא, לשם איתור, שיפוץ והבאה לישראל של קרון רכבת משא גרמני, שאלפים כמותו שימשו להובלת יהודים בתקופת מלחה"ע ה־2.
"לא היה לי קשר מיוחד או מידע קודם לקרונות או לנושא הובלת יהודים למחנות המוות, אבל הנושא ריתק אותי", סיפר דותן, "התברר שבישראל יש קרון אחד שהוביל יהודים להשמדה והוא מוצב ביד ושם בירושלים, אבל זהו קרון פולני ולא גרמני. הקרון שאנחנו מצאנו, שיגיע בעוד כחודש לישראל, הוא קרון גרמני ששימש את הגסטפו. המומחים העריכו שנותרו רק 12 קרונות כאלה בעולם".
הקרון נמצא ברשותה של עמותה שעוסקת באיסוף חלקי רכבות, במגרש גרוטאות בעיירה הבלגית הומבורג על גבול גרמניה־בלגיה. מומחים שבדקו את פרטי הקרון קבעו שזהו קרון גרמני אותנטי שעבר מבחן רישוי אחרון בפברואר 1945 והוביל כ־90 יהודים בכל פעם כצאן לטבח אל מחנות ההשמדה בפולין. על פי ההערכות, כמיליון וחצי יהודים מתו במהלך הנסיעות ברכבת.
"אחרי שמצאנו את הקרון פנינו לגורמים רבים בישראל בניסיון להשיג תרומות שיאפשרו את הבאתו לישראל. 150 אלף שקלים נדרשו להשלמת המשימה אבל כל הפניות שלנו נענו בשלילה. זה היה מאוד מתסכל", סיפר דותן.
מי שנרתמה להשלמת הפרויקט היתה עיריית נתניה שהסכימה "לאמץ" את הקרון, להציבו במתחם יד לבנים בעיר ולהפוך אותו למוזיאון. הקרון יגיע בימים הקרובים לנמל אשדוד. משם יועבר לנתניה על גבי משאית ענק, מלווה ב־20 אופנועים נושאי דגל ישראל.
"הקרון יופעל בקונספט של לימוד חווייתי ויתקיימו בו סדנאות לתלמידים בכל המגזרים", הבטיח דותן, "הקהל ייכנס לקרון בחיל וברעדה, יביט סביבו וייגע בקירות בהיסוס, כלא מאמין שהוא עצמו נוטל כעת חלק ומתחבר לחוויה הנוראה שחוו אנשים בדרכם האחרונה".
ראש העיר נתניה מרים פיירברג־איכר אמרה: "מפעלי ההנצחה שהוקמו בעירנו הם חוב מוסרי והצדעה לאותם מיליוני חללים קורבנות השואה. אני מודה לכל השותפים במיזם הייחודי".