שיעורי העוני בקרב קשישים בישראל הם בין הנמוכים בעולם המפותח מצד אחד, אך נחשבים לבין הגבוהים בעולם מנקודת מבט של הכנסה, כך קובע מחקר חדש שפורסם הבוקר (שלישי) מטעם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
על פי המחקר, 50 אחוז מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם הכלכלית – כלומר, לפני תשלומי רווחה ומסים. זהו שיעור העוני הנמוך ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות כלכליות.
עוד עולה כי 21 אחוז מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם הפנויה – כלומר, אחרי תשלומי רווחה ומסים. זהו שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות פנויות.
המחקר החדש של חוקרי מרכז טאוב, פרופ' דן בן-דוד וחיים בלייך, מגלה שנתוני העוני בקרב קשישים בישראל חריגים מאוד ביחס לנתונים בשאר העולם המפותח. המחקר, שיפורסם בקרוב ב"דוח מצב המדינה 2013" של מרכז טאוב, יוצג מחר (רביעי) בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות פרופ' אבישי ברוורמן ובנוכחות השר אורי אורבך.
"העוני בקרב קשישים - דוגמה לחוסר היעילות של מערכות המס והרווחה בישראל"
לדברי פרופ' דן בן-דוד: "נושא העוני בקרב קשישים – אנשים בני 65 ומעלה, גיל שנחשב לגיל הפרישה במרבית הארצות – הוא ככל הנראה הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר היעילות של מערכות המס והרווחה בישראל בצמצום העוני.
במובן מסוים, בעיית העוני בקרב הקשישים בישראל חמורה הרבה פחות מאשר בשאר העולם המפותח. אך לאחר פריסת רשת הביטחון החברתית, כלומר הפעולות שנוקטות הממשלות השונות כדי לשפר את מצב הקשישים, המצב פשוט מתהפך – העוני בהכנסות פנויות בקרב הקשישים בישראל עולה לראש הטבלה בעולם המערבי".
הסיוע לקשישים במדינות אחרות יעיל יותר
במחקר התגלה שאף על פי שאוכלוסיות הקשישים במדינות האחרות גדולות ביחס לישראל, הסיוע המוענק לקשישים בהן יעיל הרבה יותר – וההבדלים בינן ובין ישראל בכל הנוגע לצמצום העוני בקרב הקשישים עצומים. בן-דוד ובלייך מוצאים שמדיניות הרווחה והמיסוי מבטלת כמעט לחלוטין את העוני בקרב קשישים ב-12 מתוך 22 המדינות, ומצליחה להביא להפחתות של 95 אחוז ומעלה בשיעור העוני במעבר בין הכנסות כלכליות להכנסות פנויות.
חוקרי מרכז טאוב מצאו שכל 22 המדינות מלבד שתיים– ארה"ב וישראל – מצליחות לצמצם את שיעורי העוני בקרב הקשישים ב-80 אחוז לפחות. לשם השוואה, ארה"ב הפחיתה את העוני בקרב הקשישים ב-68 אחוז. ישראל – שבה בעיית העוני בהכנסות כלכליות בקרב קשישים היא הקטנה ביותר, ושיעור הקשישים באוכלוסייתה הוא הקטן ביותר – הפחיתה את שיעורי העוני של קשישיה ב-59 אחוז בלבד. כתוצאה מכך, חלקם של הקשישים בישראל הנמצאים עדיין מתחת לקו העוני לאחר תשלומי רווחה ומסים הוא 21 אחוז, השיעור הגבוה ביותר בהשוואה לכל שאר המדינות.
יש מספר סיבות להבדלים הגדולים בין שיעורי העוני היחסיים בהכנסות הכלכליות לבין שיעורי העוני בהכנסות הפנויות בקרב קשישים. חוקרת מרכז טאוב, ליאורה בוורס, מצביעה על שני נתונים העשויים להסביר את שיעורי העוני בהכנסות הכלכליות הנמוכים יחסית של קשישי ישראל. ראשית, שיעור הפנסיות הפרטיות בישראל הוא אחד הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. לכמחצית מהקשישים בישראל הייתה פנסיה פרטית ב-2011, מה שתרם לשיעורי העוני הנמוכים יחסית בארץ בהכנסות כלכליות. כמו כן, בוורס מוצאת שהתשלום הממוצע יקנה לישראלי בגיל הפרישה 78 אחוז משכרו לפני הפרישה, לעומת ממוצע של 69 אחוז ב-OECD, כלומר ש"שיעורי ההחלפה" הממוצע בישראל (בפנסיות פרטיות וציבוריות יחדיו) ניצבים קצת מעל לממוצע ה-OECD.
שיעורי העוני בישראל גבוהים מכיוון שתשלומי הביטוח הלאומי מספקים 22% מההכנסה הממוצעת של גמלאים, לעומת ממוצע של 50% מההכנסה הממוצעת במדינות אחרות ב-OECD. כפי שמציינת בוורס, העברות ציבוריות במדינות ה-OECD תורמות 61 אחוז מההכנסה של קשישים – ואפילו יותר בחלק ממדינות אירופה – אך פחות מ-50 אחוז מההכנסה של קשישים בישראל.