הלוטרה הוא בעל חיים שנמצא בישראל בסכנת הכחדה חמורה. אוכלוסייתה מצטמצמת וכיום ניתן למצוא לוטרות בעיקר באגן הירדן, בעמק החולה ובעמק זבולון.
מיכה חנונה, מארגון "בני אדמה" ללימוד גששות ומיומנויות חיים קדומות, הצליח לתעד השבוע זוג או שלישיית לוטרות בצפון, לראשונה בחייו. "אחד הדברים שמניעים אותי זה לראות עקבות של חיות בר ולקרוא את השטח", הוא מספר. "מצאתי את מיקום העקבות, ניסיתי להבין כמה הן טריות, לאן הן הולכות, כמה היו באותה נקודת זמן וכו'. מצאתי גללים, שבילים, שריטות ושאריות מזון, והחלטתי להציב שם מצלמות".
חנונה מספר שהסבלנות השתלמה: "הצלחתי לתעד את הלוטרות. מצלמה אחת קלטה זוג לוטרות שעלו על סלע וחזרו למים והמצלמה השנייה קלטה את אותו זוג כשהוא מטיל גללים, מריח את המצלמה וגם שורט את הקרקע".
"חשוב מאוד להבין איפה הלוטרות נמצאות, כי אלו בדיוק המקומות שאנחנו צריכים לשמור עליהם, על מנת לשמר את החיה הנדירה הזו מפני ריסוסים, שפכים וזיהומים", הוסיף חנונה.
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי הלוטרה היא טורף על שבבגרותו אין לו טורפים. הוא ניזון ממגוון רחב של יצורים חיים, כולל דגים, בעלי חיים קטנים, דו-חיים וציפורים. הלוטרה נחשבת לשחיינית מצטיינת וצוללנית מיומנת, והיא מתגוררת על גדות נחלים ובבריכות דגים.
לדברי לירון שפירא, רכז שמירת טבע במחוז צפון של החברה להגנת הטבע, הגורמים המשפיעים על מצב הלוטרה בישראל הם הדרדרות והרס בתי הגידול ובעבר גם ציד. "יבוש וניקוז של נחלים וביצות, זיהום תעשייתי וחקלאי של מקווי מים מתוקים, בנייה על גדות נחלים ודריסות, צמצמו מאוד את אוכלוסיית הלוטרות בישראל. הלוטרה היא חיית בר טריטוריאלית שזקוקה לשטח מחיה גדול. לכן, יתכן שגודל האוכלוסייה הנוכחי הוא הגודל שמאפשר 'כושר הנשיאה' של השטח. בעבר, הלוטרה ניצודה בשל פרוותה המיוחדת. כיום, נעשים מאמצים גדולים על מנת לשקם את בתי הגידול הטבעיים שלה, באזורי מחייתה. כמו כן, נבנים מעברים מתחת לכבישים שמאפשרים ללוטרות לעבור בצורה בטוחה בין שטחים שונים".
"מצב הלוטרה בישראל הוא קשה, אך עדיין יש תקווה לשיפור. באמצעות מאמצים משותפים של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וארגוני שמירת טבע נוספים וכמובן הציבור הרחב, נוכל לשמור עליה למען הדורות הבאים ולהבטיח את המשך קיומן בטבע", סיכם שפירא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו