הילדים שלכם טובים בכדורגל/כדורסל? זה מה שאסור לכם לעשות

עבור הורים רבים, עידוד ילדם לעסוק בענף ספורט שהם מציגים בו כישורים טובים יחסית מגיל צעיר נתפסת כדרך להסליל אותם להצלחה ספורטיבית וכללית. ילדים בגילאי 6 או 7 מצטרפים למועדונים וקבוצות, ומתמסרים לענף ספורט מסוים במרדף אחר החלום הזה. אך בניגוד לתפישה הנפוצה, מסלול כזה דווקא מזיק לילדים, כך עולה מיותר ויותר מחקרים. נעזרנו ב-Claude כדי לסביר איך יכול להיות שעיסוק בספורט, שמוצג כבר עידן ועידנים כדבר חיובי, עלול להיות בדיוק ההיפך מזה.

מספר הולך ועולה של מחקרים מראה שהתמחות מוקדמת יכולה למעשה להזיק לספורטאים צעירים. לדברי ד"ר נירַב פַּנְדְיַה, מומחה לרפואת ספורט מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, ילדים המתמחים בענף ספורט אחד מתמודדים עם סיכונים מוגברים באופן משמעותי לפציעות ושחיקה.

"כשילדים מתמחים (בענף מסוים), יש להם סיכון גבוה בהרבה לפציעות כמו קרעים ברצועה הקדמית הצולבת, שהיינו רואים רק אצל בני נוער מבוגרים יותר", מסביר פנדיה. "70% מהספורטאים הצעירים המתמחים (בענף בודד) ינשרו מספורט עד גיל 13 עקב שחיקה, פציעות מפעילות יתר וגורמים אחרים".

באופן מפתיע ביותר, הנתונים מראים שילד שעוסק במספר ענפי ספורט במקביל במקום לבחור ענף ספורט אחד ולהשקיע בו את כל האנרגיה שלו, נוטה להפגין ביצועים ספורטיביים טובים יותר בטווח הארוך בהשוואה לאתלטים "מתמחים".

העלויות הגבוהות של תוכניות ספורט עילית לנוער, שיכולות להגיע לאלפי שקלים בשנה, יוצרות גם אי שוויון. בעוד משפחות עשירות יותר מזרימות כסף לטיפוח הכשרונות של ילדיהן בחוגים מיוחדים, משפחות פחות אמידות לא יכולות להרשות לעצמן שום ספורט מאורגן עבור ילדיהן.

מומחים כמו פנדיה מייעצים להורים להתנגד ללחץ להסליל את הילדים להתמחות מגיל מוקדם. עידוד עיסוק במגוון ענפי ספורט והתמקדות בחשיבות הכושר והכיף על פני הצטיינות בספורט אחד ברדיפה אחר הצלחה עתידית בו, היא הגישה הבריאה יותר עבור הספורטאים הצעירים – הן פיזית והן נפשית.