המלחמה שנכפתה על ישראל באוקטובר כנגד ארגון הטרור הרצחני חמאס, הובילה בחצי השנה האחרונה לעלייה מדאיגה מאד של מאות אחוזים בהתבטאויות אנטישמיות ברשתות החברתיות, שפעמים רבות מוצדקות כ"אנטי-ציונות" וזוכות להגנה של מדינות וארגונים שונים ברחבי העולם.
ארגונים יהודיים שונים מנסים להשיב מלחמה ולדרוש מהרשתות החברתיות לפעול נגד ההסתה הזו, כאשר הקרב האחרון בנושא התחולל ממש בשבוע האחרון בין התנועה למלחמה באנטישמיות וחברת "מטא" (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ות'רדס).
הפגנות נגד מעצרה של פרופ׳ נדירה שלהוב-קיבורקיאן. איפה עובר הגבול בין חופש הביטוי והסתה? // צילום: יוני ריקנר
התנועה למלחמה באנטישמיות פרסמה גינוי להודעת המועצה המפקחת של חברת "מטא", שהמליצה לבטל את האיסור הגורף על השימוש במילה "שאהיד" - מילה שכמעט באופן מוחלט מוזכרת בכל הנוגע לפיגועים, וכן כשבח על נפילת מחבלים במאבקם נגד ישראל והמערב.
התקפות על ישראל ויהודים - כבר מתחילת המלחמה
אחד הדיווחים הראשוניים על הנסיקה של אנטישמיות ברשתות החברתיות הייתה של ההסתדרות הציונית העולמית, משרד התפוצות, והסוכנות היהודית, שדיווחו כבר בסוף חודש אוקטובר על עלייה של כ-400 אחוזים בשיח האנטישמי ברשתות חברתיות נבחרות, בהשוואה לתקופת הזמן שקדמה למלחמה.
בהסתדרות הציונית העולמית דיווחו בנוסף כי "במהלך החודש הראשון של הלחימה ,דווחו על כ-34 אלף פוסטים אנטישמים, בתשע פלטפורמות שונות. ההתבטאויות היו ב-8 שפות שונות, בהן אנגלית(47 אחוזים), רוסית (27 אחוזים), צרפתית (12 אחוזים) וערבית(9.5 אחוזים)".
סאשה ברון-כהן לראשי טיק טוק: "נוצרה אצלכם התנועה האנטישמית הגדולה מאז הנאצים"
המצב החמור שהלך והתעצם, הוביל שורה של סלבריטאים יהודיים להיפגש עם מנהלים בכירים ברשתות החברתיות השונות וזאת מתוך מאמץ לעצור את הר הגעש האנטישמי שהתפרץ. כך בתחילת נובמבר נערכה פגישה בה השתתפו בין השאר סאשה ברון כהן, דברה מסינג ואיימי שומר עם ראש מערך התפעול של טיקטוק, אדם פרסר, וראש תפעול המשתמשים הגלובלי סת' מלניק.
השיחה התקיימה בתגובה למכתב פתוח שכתבו הידוענים בו הם הפצירו בטיקטוק לנקוט בפעולה. השחקן היהודי סאשה ברון כהן הטיח בבכירים כי "בטיקטוק נוצרה התנועה האנטישמית הגדולה ביותר מאז הנאצים".
מסינג הפצירה במנהלים להילחם בסיסמה "מהנהר לים", שהליגה נגד השמצה כינתה כקריאה אנטישמית למחיקת היהודים. "אתם חייבים לקחת יותר אחריות באשר לתכנים. אי אפשר לטעון שחלק משתמשים בסיסמה בצורה אחרת מאלה שמתכוונים 'למחוק את ישראל'".
הכפלה של השיח האנטישמי
המציאות החדשה והקשה לא נפסקה לרגע מאז תחילת המלחמה. דו"ח של ארגון CyberWell, זיהה כי בעקבות אירועי אוקטובר, השיח האלים ברשתות החברתיות של העולם הערבי עלה מאחוזים בודדים לפני המלחמה, ל-61 אחוזים מתוך כלל השיח בערבית.
מחברי הדו"ח ציינו בנוסף כי לאחר תחילת מלחמת "חרבות ברזל", העלייה הדרמטית ביותר בשיח אנטישמי התרחשה בפלטפורמה של פייסבוק, שכזכור שידרה גם ב-livestream מקרי רצח וחטיפה בידי חמאס.
רשת X "מככבת"
המציאות המדרדרת נמשכה גם אל תוך 2024. לקראת יום השואה הבינלאומי פרסמו משרד התפוצות יחד עם ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית כי "בשנה החולפת נרשמה עלייה של 1,200 אחוזים בפוסטים שכללו תכנים אנטישמיים אלימים וקראו לאלימות נגד יהודים, ישראלים וציונים".
עוד התברר כי רוב התכנים האנטישמיים שנוטרו, כ-68 אחוזים, עלו ברשת החברתית X. בפער ניכר אחריה עומדות טיקטוק, פייסבוק, טלגרם ואינסטגרם. בהקשר זה, מחקר שבוצע לאחרונה מצא כי גלישה של לפחות 30 דקות ביום בפלטפורמות האלו, מגדילה את הסיכוי שהגולש יחזיק בעמדות אנטישמיות.
אנטישמיות גם ברשתות החברתיות של סין
בנוסף לפריחת האנטישמיות בעולם המערבי, נראה כי המחלה הממאירה הזו לא פסחה גם על סין. סוכנות הידיעות AP פרסמה כי לאחר תחילת המלחמה, חלה עלייה באנטישמיות במדיה החברתית הסינית. העלייה הייתה כל כך חדה, עד כי שגרירות ישראל בבייג'ינג החלה לסנן תגובות בחשבונות המדיה החברתית שלה.
הרשת ידעה לספר גם כי מאז פרוץ המלחמה נפוצו ברשתות החברתיות בסין הערות אנטישמיות רבות. אלא שהמשטר בחר להתעלם מהתופעה ולא להורות על מחיקת הביטויים האלו למרות השליטה המוחלטת שלו ברשתות החברתיות במדינה (בין אם עקב אדישות או תמיכה מסוות).
באם נתקלתם בתגובות או בפרופילים אנטישמיים ברשתות החברתיות – אל תוותרו. דווחו עליהם ובקשו מאנשים נוספים לדווח עליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו