עם ההדחה של גולדן סטייט ווריורס מהפלייאוף אמש לאחר הפסד בטורניר הפליי-אין מול סקרמנטו קינגס הסתיימה לה תקופה של צמיחה אדירה ב-NBA בכלל ובקליפורניה בפרט. מדובר באחת הקבוצות המלהיבות של העשור האחרון, שמסתכמת ב-4 אליפויות, כוכב אחד בלתי מעורער וצוות מסייע שהביאו לשיא הניצחונות לעונה.
כדי להעריך אותם בצורה הנכונה, חשוב להבין כמה דומיננטית הקבוצה הייתה: העונה הנוכחית היא הראשונה מאז 2012 ששלישיית סטף קרי (בן 36), קליי תומפסון (34) ודריימונד גרין (34) מפספסים פלייאוף (ב-2020 פספסו בעקבות פציעות של קרי ותומפסון). הם מחזיקים במאזן של 0:14 בסדרות בהן השלישייה פתחה בכל המשחקים וסך הכל הגיעו ל-94 ניצחונות, הכמות השלישית בגובהה לטריו בהיסטוריה של הליגה.
לבנות נכון
מלבד הסגנון המהיר שבו הקבוצה שיחקה בשנים הגדולות שלה, אחת הסיבות שהיא משכה תשומת לב רבה הייתה בגלל הדרך שבה הגיעה לטופ של הליגה. השלישייה מגלמת סיפור של אנדרדוג בקבוצה שדשדשה שנים רבות ב-NBA. מסטף קרי התעלמו לאורך שנות הבגרות והוא בקושי קיבל הצעות לשחק בקולג', דריימונד גרין נבחר בסיבוב השני ועדיין זוכר את כל השמות של השחקנים שנבחרו לפניו וקליי תומפסון נבחר עם הבחירה ה-11. שלושתם תמיד שיחקו עם הצורך להוכיח את עצמם - והם בהחלט עשו זאת.
מי שגדלו על הווריורס צפו במכונת כדורסל משומנת שקמה בדרך הנכונה תחת הנהלה בלתי מתפשרת. היא היוותה מודל לעוד קבוצות בליגה שלקחו אותו ושכללו אותו, ואת הפירות אנחנו רואים היום בדנבר ובוסטון שפעלו בצורה מקצועית ובנו סביב שחקן עם יכולות ייחודיות. הכיף של קרי והקלילות שבה שיחקו בגולדן סטייט לאורך התקופה יצרו אוהדים חדשים. הקבוצה גם כן שינתה את התפיסה שגובה הוא נתון הכרחי בקרב שחקני כדורסל, בגלל מבנה הגוף הצנום יחסית של קרי וצורת המשחק.
בעונת 2011/12 קבוצות הליגה זרקו 18.4 שלשות למשחק, והיום הנתון עומד על 35.1 למשחק. את הקפיצה אפשר וצריך לנכס לזכותו של קרי שיצר עידן חדש של כדורסל. בעבר שחקנים שחיו באזור חצי המרחק שלטו בליגה, אך בגלל העלייה בכמות השלשות והשימוש באנליטיקה מתקדמת שבאה בעקבות כך, הזריקות המועדפות היום מתבצעות מחוץ לקשת או מתחת לסל עד לקו העונשין. במהלך הקריירה, קרי קולע ב-42.6% מחוץ לקשת ומוביל את טבלת הקלעים בכמות הניסיונות ל-3 למשחק בכל הזמנים, עם 9.2. הוא השחקן עם הכי הרבה שלשות אי פעם, נתון שחגג כבר ב-2021 כשעקף את ריי אלן.
מדובר גם כן במשחק קבוצתי מפואר. במהלך עונת 2022 קרי הפך לשחקן השביעי בהיסטוריה של הליגה שעבר את סך האלף אסיסטים לשחקן אחד, תומפסון. העונה הצטרף אליו גרין כשחצה את רף אלף האסיסטים לקרי.
באופן כללי, כל אחד מחברי השלישייה ויתר על עליונות מסוימת לאורך הקריירה כדי לוודא את הצלחתה, בין אם מדובר בחתימה על חוזים ידידותיים או בירידה בנתונים אישיים. סביר להניח שכל אחד מהם היה יכול להוביל בשיאו קבוצה בעצמו אם היה מעוניין בכך. במקום, הם ויתרו על האגו ובחרו לנצח ביחד. בהקשר הזה מעניינת במיוחד האליפות הראשונה של הקבוצה ב-2015 בה דווקא השחקן השישי אנדרה איגואדלה זכה ב-MVP של סדרת הגמר. רבים ראו בזכייה טעות, אך יתכן מאוד והיא סימן מושלם לאופי ומבנה הקבוצה.
לא הכל זהב
כמו כל קבוצה, מלבד הקללה שבאה עם אליפויות והתיאבון לחוזים שמנים, גם הווריורס לא היו חפים מדרמות לאורך הדרך. אחת מהן נזקפת דווקא לקווין דוראנט שהצטרף אליהם לאחר שקבעו את שיא הניצחונות לעונה, הדיחו את הקבוצה שלו מהפלייאוף וסגרו את חלון ההזדמנויות של אוקלהומה סיטי ת'אנדר תחתיו. מקבוצת שיא, היא הפכה לקבוצת על שזכתה בשתי אליפויות יחד עם הפורוורד. זו לא הייתה חכמה גדולה והיא האפילה לתקופה על הערך של קרי.
העוגן ההגנתי והקול שלה בחדר ההלבשה, דריימונד גרין, יצר לא מעט כותרות בעצמו, כשבין היתר הכה את ג'ורדן פול במהלך אימון. בעונה החולפת הוא אף הגדיל לעשות כשנאלץ לקחת פסק זמן ממשחק פעיל כדי להתמודד עם בעיות שהובילו אותו לפעולות אלימות על המגרש. כמו כן, העונה חלה ירידה דרמטית ביכולות של קליי תומפסון, הצלף הנוסף לצד קרי, שבעקבותן עלה מהספסל לתקופה. לפי השמועות, באורלנדו מג'יק מקווים מאוד לצרף אותו לשורותיהם במהלך הפגרה עם סיום החוזה בסן פרנסיסקו. לבסוף, הצירוף של כריס פול (38) לסגל העונה לא הניב את התוצאות הרצויות. השנתיים האחרונות הראו סימנים רציניים של סטגנציה בקבוצה וככל הנראה אין ברירה אלא להתחיל לבנות מחדש.
מה הלאה?
סוף עידן הווריורס משאיר את ה-NBA במספר עמדות לא ברורות. הראשונה, שנראית בבירור העונה, היא היעדר פייבוריטית - לטוב ולרע. השנייה, עם התקרבות הפרישה של לברון ג'יימס והאטת הקריירה של קרי שהעמיד מספרים נמוכים מהרגיל העונה, הליגה נותרת ללא פנים רשמיות. ישנם לא מעט שחקנים צעירים שעלולים לקחת את ההובלה, דוגמת אנתוני אדווארדס ו-ויקטור וומבניאמה, אבל ג'יימס את קרי הם שהובילו את הליגה לאחר פרישת מייקל ג'ורדן.
בשיח הבלתי נגמר על הקבוצות הגדולות ביותר תמיד ישארו סביב גולדן סטייט סימני שאלה. היא אומנם מחזיקה בשיא הניצחונות בעונה, אך לא סיימה את אותה עונה עם אליפות. כבודן של האליפויות עם דוראנט במקומם מונח, אך הם זכו באליפויות לפניו ואחריו, וזה היופי בה. קבוצה (כמעט) נטולת אגו, מלאת סגנון שבישרה את פתיחת עידן האנליטיקה המתקדמת בליגת ה-NBA. העתיד של גולדן סטייט לוט בערפל כרגע, ולנו האוהדים נותר רק להגיד תודה על תקופה אדירה, בלתי צפויה, של מצוינות ומקצוענות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו