שלום אביטן, גדול חלוצי הפועל באר שבע בכל הזמנים, הלך הבוקר לעולמו. ראיתי את הכותרת הזאת והלב שלי נשבר. הזכרונות התחילו להציף - איזה בר מזל הייתי שזכיתי לראות אותו בימיו הגדולים עוד באצטדיון וסרמיל. חלוץ אימתני שכל הגנה ושוער חששו ממנו, מהבעיטות הקטלניות שלו, ממשחק הראש שלו, מהשערים המרהיבים שלו.
שלום הלך לעולמו בגיל 73, אבל עבורנו, אוהדי באר שבע, הוא יישאר לנצח הפלא של שנות ה-70, כולל האליפות ב-1976, וגם של שנות ה-80. ככה זה עם מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם יותר ממאה כיבושים בכל המסגרות. זכור במיוחד השער בחצי גמר גביע המדינה מול הפועל תל אביב. אמנם הפסדנו, אבל השער של אביטן מחצי מגרש היה היפה ביותר שראיתי.
שלום הגיע להפועל באר שבע מהיריבה העירוני בית"ר. הוא גם שיחק בשתי הירושלמיות, בית"ר והפועל, ואפילו לקח אליפות עם הפועל תל אביב (1986), אבל שלום, שגם לבש את מדי נבחרת ישראל, הוא קודם כל ותמיד הפועל באר שבע. הפנים הגאות שלה. ושל העיר.
הפנינים ששלום הפיק תמיד הרגישו עוצמתיים, והמשפט האהוב עליי מכל היה: "עדיף סנטימטר של מזל על קילומטר של שכל". צודק. יהיה זכרו ברוך.
