בפעם האחרונה שהפועל ת"א זכתה באליפות המדינה בכדורסל, ניל ארמסטרונג צעד על הירח. לכן לנסות להיזכר מתי אוהדי הפועל ת"א התרכזו בכדורסל ואוהדי מכבי ת"א התמקדו בכדורגל, זו משימה בלתי אפשרית. אבל זו המציאות ב־2013.
קבוצת הכדורגל של מכבי ת"א מנוהלת במקצועיות מעוררת כבוד, בעוד מחלקת הכדורסל מתנהלת כמו בית האח הגדול בשבוע של משימת תקציב. רק שבמקום לריב על סיגריות ופתיתים, מגלגלים תקציב של 20 מיליון דולר.
קחו למשל את המבנה הניהולי. בקבוצת הכדורגל יש בעלים אחד, נציג בעלים אחד, מנהל מקצועי אחד ומאמן שמקבל אמון מוחלט. לצידם יש בעלי מקצוע בתחומים דוברות, שיווק, רשתות חברתיות, נוער וכו'. בכדורסל? יש בעלים, יש בנים של בעלים, יש מאמן שרק מחכים שייגמר לו החוזה ומחלקת סקאוטינג. מרוב עצים לא רואים את היער. לדוגמה, ריקי היקמן וטייריס רייס עולים יחד מיליון דולר, אבל בפועל תורמים הרבה פחות משחקן אחד בעמדה הזו ששווה את הסכום הזה ונותן תפוקה בהתאם. שלשום בהדר יוסף רייס אפילו לא התלבש.
עמדת הרכז היא החשובה ביותר במכבי ת"א, ואם אתה לא סומך על האיש שהבאת בקיץ, איך תצליח לבנות קבוצה נורמלית? ואם אתה זורק את יוגב אוחיון לספסל אחרי טעות אחת, כיצד תצליח לבנות לו את הביטחון? זה פועל יוצא של היעדר היררכיה ניהולית ומקצועית, חוסר אמון שלעיתים גובל בחוסר כבוד למאמן, ומאמן שנמצא ופועל מתוך מצוקה.
וכשמסתכלים על השחקנים של מכבי ת"א רואים חבורה של שחקנים כבויים. גם זרים וגם ישראלים. ושוב עולה השאלה - אם זה מה שהצלחתם לעשות ב־20 מיליון דולר, מדוע אתם לא מסיקים את המסקנות? ואם אחרי שבעה מחזורים יש לסגנית האלופה שלושה הפסדים, לא עדיף כבר לתת דקות משחק לבן אלטיט ולארד הררי? אם זו התרומה של שחקני החיזוק, עדיף כבר שחקני בית שיילחמו וייתנו הכל, וגם אם יפסידו, הם בוודאי לא ייראו כמו החבורה האפתית שהושפלה שלשום בדרבי.
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו