תאי המחאה האנטי-ישראליים בקמפוסים האמריקניים התכוננו במשך חודשים ארוכים לקראת גל ההפגנות בחודש האחרון ולתגובת האוניברסיטאות כך עולה מתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" שהתפרסם הלילה (בין שישי לשבת).
כך באוניברסיטת קולומביה למשל, בשבועות ובחודשים שקדמו למחאה, ארגוני סטודנטים החלו להתייעץ עם קבוצות ותיקות כמו "הסטודנטים הלאומיים לצדק בפלשתין", ו"הפנתרים השחורים" לשעבר.
הם חקרו מחאות עבר במוסד האקדמי, הלכו לישיבות קהילתיות בנושא ג'נטריפיקציה ופיתוח ולמדו להקביל את הנושא לסכסוך השטחים בין הישראלים לפלשתינים. כמו כן הם למדו מכמה "פנתרים" לשעבר שסיפרו להם על חשיבות הטיפול במחלוקות פנימיות בתוך התנועה.
"רשמו הערות שקיבלנו מהבוגרים, קיימנו איתם דיאלוג וניתחנו כיצד האוניברסיטה הגיבה למחאות קודמות", אמרה סואדה פולאט, סטודנטית לתואר שני ומארגנת במאהל הפרו-פלשתיני.
אף על פי שאין הנהגה מרכזית המנהלת את תנועת המחאה הפרו-פלשתינית, ישנן כמה קבוצות שמאל רדיקלי הקשורות למפגינים.
למשל, תנועת "הסטודנטים הלאומיים לצדק בפלשתין", או NSJP, קיימת כשני עשורים ויש לה יותר מ-300 סניפים ברחבי ארצות הברית, שרבים מהם סייעו בארגון המאהלים במכללות ובהשתלטות על מבנים. הארגון קרא במשך חודשים לסטודנטים למחות מול המכללות עד שיעצרו השקעות בגופים המקיימים קשרים עסקיים עם ישראל. במדיה החברתית של התנועה הופיעו מניפסטים שעודדו סטודנטים לצאת ולהפין, עם סרטונים המציגים את הפעילות במאהלים ברחבי העולם. כבר באוקטובר התנועה קידמה "יום התנגדות" עם הפגנות בקמפוסים.
עם הזמן, המסרים של קבוצת NSJP נעשו ניציים יותר. "אנו נסלים את המאבק עד שדרישותינו ייענו" פרסמו ברשתות החברתיות ב-25 באפריל.
באותו יום הקבוצה פרסמה בחשבון ה-X "עצות למפגינים", שכללו המלצות ללבישת בגדים נוחים, נעחלי ריצה, הבאת בקבוקי מים, חטיפי אנרגיה ובנדנה למקרה של מעקב. פרסום נוסף התייחס למשטרה כ"חזירים", זאת לצד המלצות לפעולה בעת מעצר של חברים.
ב-29 באפריל הקבוצה הציגה סיסמה חדשה ברשתות החברתיות: "אין מימוש, אין התחלה" בעוד מנהלי האוניברסיטאות החלו לחשוש כי טקסי הסיום עלולים להיפגע על ידי המפגינים.
בעשור האחרון קרן בשם Wespac גייסה תרומות ל-NSJP עבור "פרויקטים בארצות הברית", כך אמר יו"ר מועצת המנהלים של הקרן.
"ווספאק", עמותה בת עשרות שנים שבסיסה במחוז ווסטצ'סטר ליד ניו יורק תמכה בעבר במטרות הומניטריות, כמו גם בארגונים שמפיצים אנטישמיות, על פי הליגה נגד השמצה. ווספאק פרסמה תמיכה בהפגנות פרו-פלשתיניות ברשתות החברתיות ופרסמה סרטונים שבהם מפגינים החזיקו שלטים שמתייחסים לנשיא ביידן כ"ג'נוסייד ג'ו".
רוברט הרבסט, נציג של Wespac, אמר התגובה כי "הארגון לא תיאם, אימן או תכנן אסטרטגיה עם משתתפי המחאה, וגם אנחנו לא תומכים בארגונים שתמכו באלימות, אנטישמיות או טרור".
"התנגדות 101"
בחודש מרץ התקיים באוניברסיטת קולומביה אימון תחת הכותרת "התנגדות 101" שכלל דוברים אורחים ופעילים של קבוצה שחגגה את מתקפת חמאס על ישראל בשבעה באוקטובר. הממשל אסר פעמיים את האירוע, תוך ציטוט חלק מהתמיכה הידועה של המארגנים בטרור ובקידום אלימות. סטודנטים כמעט אירחו את האירוע בכל זאת, מה שגרם לנשיאת קולומביה מינוש שפיק להשעות כמה מהם. במהלך הפגישה, שנמשכה כמעט שעתיים נשמעו קריאות "לבנות ערש פופולרי בינלאומי של ההתנגדות", כך לפי הקלטה שפורסמה ביוטיוב.
"אין שום דבר רע בלהיות חבר בחמאס, להיות מנהיג חמאס, להיות לוחם בחמאס", אמרה אחת הדוברות. "אלה האנשים שנמצאים בחזית ומגנים על פלשתין".
רוברט פאפ, חוקר אלימות פוליטית מאוניברסיטת שיקגו אמר כי ארגונים חיצוניים הם רק גורם אחד בהפגנות, והוסיף שהם ממנפים בהצלחה את כעס הסטודנטים על האלימות בעזה, שצעירים רבים שאינם בקיאים בהיסטוריה הסבוכה של האזור צופים בה ברשתות החברתיות. עוד הוסיף כי על המוסדות לצפות להמשך המחאות במהלך הקיץ והסתיו.
אן-מארי ג'ארדין, סטודנטית שנעצרה בהפגנה באוניברסיטת טקסס באוסטין, אמרה כי תמונות מהמלחמה ברשתות החברתיות עזרו להניע את מעורבותה בתנועה. "זה דבר אחד לשמוע את זה בחדשות, אבל דבר אחר לראות ילדים מכוסים בדם", אמרה.
ג'ייקוב שמלץ, בכיר בפקולטה מדעי המדינה בקולומביה, חזר לביתו בניו ז'רזי בפסח, וטרם חזר משום שאינו חש בנוח עם הרטוריקה האנטישמית בקמפוס "במקום להנות מהשנה האחרונה במוסד, הרגשתי דחוי כל כך על ידי חלק גדול מקהילת קולומביה שסירבה לגנות את אירועי האנטישמיות", אמר.
"משמעת וקפדנות"
פולאט, אחת המארגנות של המאהל אמרה כי ארגוני הסטודנטים בקולומביה למדו את המשמעת והתכנון הדרושים ליצירת תנועת מחאה יעילה, גם מהשתתפות בצעדות של Black Lives Matter או ארגוני עובדים סטודנטיאליים. כמה מהכלים שלמדו היו מעשיים, כמו איך גיוס כסף באמצעות תרומות של סטודנטים, חברים ותומכים זאת על מנת לקנות אוהלים.
סארי מקדיסי, מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, פרופסור לאנגלית וחבר ב"פקולטה לצדק בפלשתין של בית הספר", אמר שבבית הספר שלו ארגנו צוותי הגנה עצמית בקו החזית. המשתתפים, שהתעמתו מספר פעמים עם מפגינים פרו-ישראלים, עברו אימוני הגנה עצמית. ההכשרה הועברה על ידי תלמידים שקיבלו בעצמם הכשרה קודמת בהתנגדות לא אלימה. "יש מערכת שלמה של משמעת ונהלים", אמר והוסיף כי דור המוחים בהם נתקל במהלך שנות ה-80 לא היו מאורגנים וממושמעים כמו הסטודנטים המפגינים במאהלי UCLA כיום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו