"עובדים עלינו בעיניים": תוכנית הממשלה לשיקום הצפון נחשפת - ומעוררת זעם

ראשי הרשויות בצפון זועמים. החלטת הממשלה להשקיע 6.5 מיליארד שקלים בשיקום הצפון לא נותנת בפועל מענה לתושבים, הם טוענים, ומדובר לדבריהם במיחזור של תוכניות קיימות. "אם מסתכלים באמת על התוכנית, מדובר ב־700 מיליון שקלים לכל הצפון. זאת לא ההחלטה שתשאיר אנשים לגור כאן", אומר אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה.

טיוטת מסמכי הצעת המחליטים, שהגיעה לידי "ישראל היום", מספקת הצצה לתוכניות שהממשלה מנסה להקים כדי לפתח את הצפון בעקבות המלחמה. אלא שבעוד כותרת ההצעה עוסקת במענה מיידי ובתוכנית פיתוח רב־שנתית, להשבת המפונים מיישובי קו העימות ולפיתוח דמוגרפי וכלכלי של האזור, בפועל התוכנית ממחזרת תוכניות שכבר הובטחו בעבר של השקעה בביטחון באמתלה של פיתוח הצפון.

אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה: "כדי להשאיר את התושבים צריך לתת הרבה יותר מזה. מה עם סל תמריצים שיעזרו לנו להחזיר תושבים?"

ההצעה כוללת תקציב של 3.5 מיליארד שקלים, למשל, שמתייחס לתקופה מהיום ועד 2028. בינואר השנה הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי הרשויות שהתקציב יועבר לידיהם בתוך עשרה ימים, אך דבר לא קרה. הם התרעמו - ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, יחד עם משרדי הממשלה, הגישו להם הצעה בשבוע שעבר. שר האוצר, נקבע בה, ימצא מקורות תקציביים ל־3 מיליארד שקלים נוספים לארבע השנים הבאות.

ראשי הרשויות ציפו שהתקציב יעזור להם לטפל ביישובים המפונים ולהחזיר אליהם את התושבים, אך לדבריהם הוא לא מטפל בתושבים ומלא בהצעות ממוחזרות שנקבעו עוד לפני המלחמה. כך, נקבע ש־1.4 מיליארד שקלים יופנו לתוכנית "מגן הצפון" שאמורה לתקצב בניית ממ"דים בבתים שאינם ממוגנים. לאחר שהממשלה הקודמת הקצתה לכך 500 מיליון שקלים בשנה, הממשלה הנוכחית קיצצה את התקציב ל־100 מיליון שקלים - וכעת רוצה להחזיר את הכסף על חשבון ההשקעה בצפון.

בעיקר לביטחון

נוסף על כך נקבע כי מרכיבי הביטחון ביישובים יתוקצבו ב־500 מיליון שקלים מתקציב משרד הביטחון, תקציב נוסף יושקע במיגון מוסדות ציבור ובתי ספר שלא נכללים בתוכנית מגן לצפון, 100 מיליון שקלים נוספים להשמשת מקלטים ציבוריים ו־220 מיליון שקלים להקמת חטיבה טקטית של משמר הגבול, כחלק מהמשמר הלאומי שבאחריות השר לביטחון לאומי. "אם מתוך 3.5 מיליארד שקלים נוריד 2.5 מיליארד שקלים שעוסקים בביטחון - מה יישאר?", תוהה שטרן.

משה דוידוביץ', יו"ר פורום קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, טוען שהתוכנית לא מגובשת: "נושא הביטחון בוודאי לא צריך להיות בתוך ההחלטה הזאת. הם הכניסו הרבה דברים כדי להגיע למספרים גדולים".

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: "הכניסו בהחלטה יישובים שלא פונו ולא נפגעו כלכלית, רק כדי לרצות את כולם. ההחלטה צריכה להיות רק ליישובים המפונים"

כך, למשל, הוכנסה בתוכנית החלטת המל"ג להקמת אוניברסיטה בגליל. ההחלטה, שהתקבלה כבר ב־2022, כמעט שמוסמסה בידי משרד החינוך - ובתחילת המלחמה הבטיח אותה שוב, תוך שהוא מלבה את הוויכוח אם הארנונה ממכללת תל חי תופנה לקריית שמונה, או למועצה האזורית הגליל העליון שבתחומה שוכנת המכללה. כמו כן נקבע שיוקם מרכז רפואי על־קופתי, תוכנית ששטרן יזם וקידם כבר לפני המלחמה.

"בממשלה לא מבינים"

המפונים מגבול הצפון שרויים בחוסר ודאות. בשעה שהמדינה החליטה להשקיע בדרום 18 מיליארד שקלים, בצפון של טרום המלחמה לא הושקעו תקציבים כלל. המטרה היא קודם להשאיר את התושבים הקיימים, ורק אחר כך להביא חדשים כמו גם רכבת לקריית שמונה, אוניברסיטה או פודטק. "התחושה היא שבממשלה לא מבינים מה צריכים בצפון. המדינה ויתרה עלינו", אומר אלי, תושב קריית שמונה.

התוכנית כוללת 5 מיליון שקלים להקמה של אתרים זמניים עבור יישובים שצריכים פתרונות לטווח הארוך. מבנים בבנייה הרוויה, בדגש על מבנים שנפגעו, יופנו לפינוי־בינוי בעזרת הרשות להתחדשות עירונית, בעלות של 35 מיליון שקלים. 17.5 מיליון שקלים יופנו לתוכניות רווחה, ואפילו תופעל תוכנית למניעת סוכרת והשמנה באוכלוסיית המפונים במלונות. מיליוני שקלים יוקצו לאירועי תרבות, לכנסים על אורח חיים בריא, לטורנירים מקומיים ולשלל פעילויות שיעבירו את הזמן למפונים.

משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר: "הכניסו הרבה דברים כדי להגיע למספרים גדולים. צריך השקעות הון ותקציבים להטבות מס"

במשרד הכלכלה יפעלו לטובת העסקים המקומיים על ידי סיוע בהקמת אתרי אינטרנט, בליווי עסקי, ובפרויקטים להשבת הפעילות העסקית, תוך מתן אשראי ומענקים.

תושבים לא יחזרו

בתוכנית נקבע כי יתוקצב השיפוי בארנונה, שממנה קיבלו התושבים פטור כל עוד הם מפונים מבתיהם. התוכנית לא נפרסה לפי יישובים ולא נקבע אופן חלוקת התקציבים בין הרשויות. בעוד 40% מהתושבים מתלבטים אם לחזור לבתיהם, המדינה לא עושה כל צעד שיאפשר להם לחזור. החזרת הביטחון לא קשורה לתקציבים. בלעדיה רבים מהתושבים לא יחזרו, וגם כשהביטחון יחזור - ספק אם אלה שיכולים יחזרו במהלך שנת הלימודים או לאחר תקופה כל כך ארוכה מחוץ לבתים.

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, מרגיש באחרונה שהמועצה התפרקה לאחר שהתושבים נפוצו לכל עבר, ובעיניו אין בתוכנית כל חידוש: "אין בתוכנית הטבות מס, עידוד צמיחה, עידוד עסקים.  צריך לחשוב באופן יצירתי. עובדים עלינו בעיניים. שלחו לנו תוכנית, ואחרי שעתיים הציגו לנו אותה. זה אומר שהם כבר קיבלו את ההחלטה, ומה שנותנים עכשיו לא ייתנו אחר כך.

"הכניסו בהחלטה יישובים מפונים ויישובים שלא פונו ולא נפגעו כלכלית, רק כדי לספק את הבייס הפוליטי שלהם וכדי לרצות את כולם. הכניסו תוכניות כמו 'מגן הצפון', אוניברסיטה, חצי מיליארד לחינוך, לבניית מוסדות מחוץ ליישובים שפונו. ההחלטה צריכה להיות רק ליישובים המפונים".

"לא עניין של פיצוי"

משה דוידוביץ' מקווה שההצעה תוגש רק לאחר שצוותי העבודה שהוקמו בפורום קו העימות ישפרו אותה. לדבריו, "זאת לא הצעה, היא לא אפויה ובאה רק בגלל לחץ ציבורי. יש בה דברים שלא קשורים למציאות והם יותר קישוט. צריך השקעות הון ותקציבים להטבות מס".

בימים אלו הוא מתמודד עם בעיה קשה. רבים מתושביו, ובהם גם זוגות צעירים, כבר הודיעו שלא יחזרו. "הם אומרים 'אנחנו לא מאמינים שיהיה ביטחון ולא מאמינים לממשלה, ולא משנה מה ייתנו לנו - אנחנו לא חוזרים הביתה'. יש זוגות צעירים שבנו בית ואומרים שלא יחזרו. יש לי התמודדויות שונות, מעבר לתקציב הצפון שלא מגיע. ההשלכות האלו יהיו דרמטיות למדינה".

בקיבוץ חניתה פעל במשך 42 שנה מפעל "עדשות חניתה", שמייצא עדשות קטרקט להשתלה ונחשב פורץ דרך בתחומו. 90% מהייצור מופנה ליצוא, וללקוחות ברחבי העולם לא אכפת שהמפעל נמצא באזור מפונה ושהסחורה לא מגיעה. המפעל, על 150 עובדיו, סגור זה חצי שנה.

ההנהלה כבר עסוקה בבניית מפעל חדש באזור התעשייה בר־לב בכרמיאל, הרחק מטווח הפינוי, והוחלט שהמפעל הקיים יועתק לשם ולא ימשיך לפעול בקיבוץ שבו הוקם. "זה עצוב, הוא סגור מאז אוקטובר. זה כבר לא עניין של פיצוי - המפעל מפסיד את לקוחותיו ולא יכול לחכות", אומר דוידוביץ'.

אביחי שטרן מסכם: "ערבבו כאן שתי החלטות. יש את האירוע הקצר - איך עוצרים את מעגלי הרווחה שמתרחבים ועוזרים למפונים - ויש את תוכנית החומש. בפועל, בין החשיבה לבין מה שעשו זה שמיים וארץ. ההחלטה הזאת ממחזרת החלטות גדולות, וכדי להשאיר את התושבים צריך לתת הרבה יותר מזה. יש לנו 40% שאמרו שלא יחזרו ו־13% שלא יחזרו בכל מקרה. מה עם מס חברות, פטור ממס הכנסה, סל תמריצים שיעזרו לנו להחזיר תושבים?"

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה:

בישיבת עבודה משותפת של מנכ״ל משרד ראש הממשלה יחד עם ראשי הרשויות שהתקיימה ב-11 באפריל הוצגו עיקרי התוכנית האסטרטגית לשיקום ופיתוח יישובי הצפון.

בישיבה התבקשנו על ידי ראשי הרשויות להמתין עם ההחלטה לאחר חג הפסח על מנת לדייק סעיפים נוספים בהחלטה. העבודה הבין-משרדית המקיפה אותה מוביל משרד רה״מ טרם הסתיימה וכי נכונה גם בחג עוד עבודת מטה מעמיקה לטיוב סעיפי התוכנית מול כלל המשרדים הרלוונטיים וראשי הרשויות. הצעת המחליטים תונח על שולחן הממשלה לאחר חג.