אסור לנו להמתין: על ישראל לתקוף באיראן באופן מיידי

ההמצאה הישראלית הגדולה מכולם הופעלה במלוא עוצמתה ביום ראשון לפנות בוקר וכבר קוצרת הצלחה מרשימה. לא, זו לא מערכת ההגנה הרב־כיפתית המבורכת, שפרדוקסלית הפכה לקללה שלנו. זו דווקא מכונת ההונאה העצמית הרב־חושית - מולטי־תודעתית, שמופעלת עלינו כדי שלא נגיב למתקפה האיראנית.

היא מתפקדת במלוא הכוח מתחילת השבוע, ובינתיים רושמת שיא חדש של הנדסת מוח וטשטוש לאומי. במסגרתה מוכרים לנו שההצלחה טמונה ביירוט, באיפוק, בהכלה, במחמאות מאירופה, בציות לתכתיבי המטה הדמוקרטיים בוושינגטון. משננים לנו שהניצחון האמיתי הוא הסירוס העצמי.

מדובר בטכנולוגיית תודעה ישראלית ייחודית שאינה חדשה, היא זו שאחראית לתעתועי השלום וה"הכלה", לטפטופים, לסבבים, למזוודות הכסף, לחזון הפרטנרים מרמאללה, לחמאס המורתע. התוצאות גם ידועות: רק לאחרונה היא עיצבה את 7 באוקטובר וקלעה אותנו במבוך האסטרטגי של החודשים האחרונים.

אבל עכשיו כניעה לתעתועיה תסכן את עצם קיומנו. כי מול החוצפה האיראנית הבלתי נתפסת אם לא נפעל כמו עם חפץ חיים, אם לא נתקוף חזרה בכל הכוח ומייד, יתברר שאיבדנו את יצר הקיום הלאומי שלנו. תישקף סכנה לעצם המשך ההרפתקה הציונית.

בעברית פשוטה - הרתעה

נא לנער את הראש, לצאת מהטשטוש ולחזור בקול גדול - במוצ"ש שוגרו לעברנו כ־300 אמצעי משחית, בידי אויב שעושה הכל כדי להשמיד אותנו. העובדה שחמקנו, בלמנו, יירטנו, לא משנה דבר. ההתקפה בוצעה והיא מסמלת שלב חדש ודרמטי בעוז ובחוצפה של מי שמתעקש להביא לקץ קיומנו.

היא ממחישה שהאיראנים נחושים להגביר את הלהבות, עד לצלייתנו הסופית על האש. לישראל היה זמן להתכונן להתקפה הזו, ובמיוחד בימים האחרונים היה ברור מה מתבשל בתנורי טהרן. לכן, כל מדינה חפצת חיים היתה מגבשת את מכת הנגד מבעוד מועד - עם הגעת נחשוני הטילים לגבולנו, מאמצת שרירים ומכה בכל הכוח. לפחות מרסקת את הבסיסים שמהם שוגרו לעברנו כלי משחית - ביבשה ובים, מנסה להשמיד גם את אתרי הגרעין. ולא לשכוח את חיזבאללה שחייב היה לחטוף גם במרכז השלטון שלו בביירות כמי שלקח חלק בחוצפה. מנהיגי טהרן חשבו רבות על דפוס ההתקפה שאימצו, והגיעו למסקנה שאנחנו חלשים וחסרי עמוד שדרה מכדי להגיב, ולכן העזו. נכון לעכשיו הם צדקו, למרות שחצי מהטילים שלהם התפרקו בדרך, למרות שיש לנו מערכות הגנה יעילות, ולמרות שיש לנו יכולת לרסק אותם לחתיכות - דווקא משום כך חייבים להמחיש להם עד כמה הם טעו ומדוע טעות נוספת תסכן את עצם קיום השלטון האפל שלהם.

מעבר לאקט האלמנטרי של הגנה עצמית ושרידות, חייבים ללמד שיעור חשוב, אותם ואת הגרופיס שלהם, כמו גם את כל השחקנים במזרח התיכון. כלומר - מתחייבת פגיעה קשה ומיידית באיראן, גם כדי לצמצם את אפשרותם להמשיך ולהזיק לנו, אבל במיוחד כדי שהאויב יפנים שאם ימשיך כך הוא יחוסל.

לזה קוראים בעברית פשוטה הרתעה. מאידך, מי שלא יתקוף באיראן ישלח בהכרח מסר הפוך, שלפיו ישראל הפכה לכבשה תועה וחסרת ישע ביער, שציבור בעלי השיניים מוזמן לטרוף אותה. ועוד תובנת יסוד - כל שנייה שאנחנו ממתינים מרחיקה את הסיכוי למכת נגד. היינו צריכים לפעול בראשון לפנות בוקר, גם מבחינת לגיטימציה בינלאומית, גם מבחינת המוכנות שלנו בעורף לספוג פינג־פונג של מהלומות, וכבר עכשיו כמעט מאוחר מדי. בכל מקרה - חייבים לפעול. התובנות הללו כל כך ברורות מאליהן שמתסכל כי בכלל נדרש להסביר אותן. אי־הבנתן ממחישה את חולשת המנהיגים שלנו, בראשות בנימין נתניהו - אלוף הפחדנות והתעתוע.

הוא ובוגרי התניית הסירוס שעברה מערכת הביטחון הישראלית מאז אוסלו, שניצבים לצידו - גלנט, גנץ ואיזנקוט. מדובר בהתניה שרואה כניעה ככוח, אויב כאוהב ופיאסקו כניצחון. התניה אשר לה שותפים ראשי השב"כ, המוסד ורוב צמרת צה"ל.

התוצאות, כמובן, בהתאם - נא עיינו בערך 7 באוקטובר ועלילות חצי השנה האחרונה. אבל שותפים באחריות ובאשם גם כל שרי וחברי הכנסת של הקואליציה. כולל מי שמצאו שיטה מתעתעת במיוחד - להיות בפנים ולהתנהג כאילו הם בחוץ. זה כולל את חברי הליכוד, אבל גם את סמוטריץ', בן גביר ויתר הימנים החזקים, שהשבוע נגמרו להם התירוצים. אם הם ימשיכו לאפשר בממשלתם את הקו של מרב מיכאלי ומרצ, לא תהיה כל משמעות לפטפוטים שלהם מול הבוחרים. ואגב, לאחריות יהיו שותפים גם ערוץ 14, אם ימשיכו לתמוך בשמש העם היהודי, נתניהו. אם ישראל לא תתקוף באיראן במחץ, ואין הכוונה לשיגור פצצה סמלית לבניין ריק, יהיה ברור מיהם האנשים שמוליכים אותנו לתהום. כל מי שלא יציב אולטימטום לביבי ולגנץ ויתפטר אם לא ייענה. עדיין לא מאוחר מדי להציל את מדינת ישראל.