ככה בונים מבחן: אחורי הקלעים של הכנת השאלות הפסיכומטריות

נא להכיר: האנשים שבודקים את השאלות הפסיכומטריות רגע לפני שהן מגיעות לנבחנים • כל שאלה עוברת מסע של לפחות 16 זוגות עיניים של מגיהים • הבודקים חתומים על הסכם סודיות, ואסור להם לעזור לבני משפחה ולחברים

הכירו את בודקי הבחינות הפסיכומטריות // צילום: שמואל בוכריס

אישה חרדית ואם לשישה ילדים מירושלים, אלופת הארץ ברכיבה על סוסים ומטפל חיפאי שלמד פסיכולוגיה, אלה הם האנשים שבודקים את הבחינות הפסיכומטריות רגע לפני שהן מגיעות אל כל הנבחנים.

הם לא בודקים את התשובות (מכונה היא שסורקת את דף התשובות), הם אלו שבודקים את השאלות המילוליות לפני שמחליטים אם להכניס אותן לבחינה. כך הם משפיעים על אחת הבחינות הכי חשובות לצעירי ישראל, שקובעות אם ולאן יתקבלו במוסדות להשכלה גבוהה.

"אנחנו עובדים לבד בשקט מוחלט ולא מדברים זה עם זה", מספרת גיטי שפיץ (42) החרדית הירושלמית. "אם מישהו מתעטש זה כאילו וואו". סתיו מוסל (27) אלופת הארץ ברכיבה על סוסים, מסבירה: "בגלל שרוצים שכל הגהה תהיה בלתי תלויה באחרות, אז אחד החוקים הוא שאסור לדבר על השאלות, כי זה משפיע". יחד איתן עובד גם אורי קרן (32) פסיכותרפיסט שמטפל באמצעות טקסטים.

על הבחינה וההיבחנות מנצח מאל"ו (המרכז הארצי לבחינות ולהערכה). אחד השלבים הקריטיים בתהליך גיבוש הבחינה הוא השלב הסודי של כתיבת השאלות. כותבי השאלות מעבירים אותן לצוות בן כ־50 מגיהים שתפקידם לדמות נבחן ולוודא אם השאלה מובנת, הוגנת, או שיש צורך בשינויה. קבוצת המגיהים (כך הם מכונים) מורכבת מאנשים מאוכלוסיות מגוונות מכל רחבי הארץ שהתאספו במטרה להיות הגבול האחרון לפני שהשאלות לבחינה נסגרות סופית.

"מאז ששאלה נכתבת ועד שהיא מופיעה בבחינה ומקבלת חותמת שהיא כשירה, היא עוברת תהליך מאוד ארוך ומפרך", מסבירה שפיץ. "כל שאלה יוצאת לסבב ראשון של הגהות, ארבעה מגיהים עוברים עליה ובעצם מנסים למצוא בה כל פגם אפשרי. כל דבר שהוא לא מדויק או שיכול להתקבל כתשובה באיזשהו אופן למרות שזו לא התשובה הנכונה. למשל, מילה שיש לה דו־משמעות או מילה שבהקשר מסוים יכולה להתפרש אחרת. לאחר מכן השאלה חוזרת לכותבי השאלות, הם מסתכלים על ההערות, עושים אינטגרציה ומשנים לפי החלטתם. לאחר מכן השאלה יוצאת לסבב הגהות נוסף על ידי ארבעה מגיהים אחרים, וכך קורה ארבע פעמים. זאת אומרת - שאלה אחת מהבחינה עוברת מסע של לפחות 16 זוגות עיניים של מגיהים".

"שאלה אחת מהבחינה עוברת מסע של לפחות 16 זוגות עיניים של מגיהים". אורי, סתיו וגיטי, צילום: שמואל בוכריס

לדברי אורי, "לפעמים יש מילה שכולנו מכירים במובן מאוד שגור, וכשאתה הולך למילון אתה רואה שיש לה עוד משמעות. המשמעות הנוספת בעצם אולי הופכת סעיף שלא היה אמור להיות התשובה הנכונה, למשהו שכן יכול להיות תשובה במובן מסוים". סתיו מוסיפה: "יש מורשת קרב שמסתובבת כאן, שלפיה פעם לפני הרבה שנים היתה בבחינה שאלת אנלוגיה שלאחת המילים חוץ מהמשמעות השגורה שלה היתה משמעות נוספת של קריאה של חיה. זו היתה משמעות מאוד שונה ממה שהתכוונו, אבל היא היתה קיימת במילון ספציפי. זו לא היתה אמורה להיות תשובה נכונה, אבל נבחן הגיש ערעור ולא היתה ברירה אלא לקבל את התשובה הנוספת כנכונה. לאחר מכן השאלה הזאת בכלל נפסלה, שזה מחיר מאוד גדול לפסיכומטרי".

תהליך הכתיבה וההיבחנות של הפסיכומטרי נעשה תחת מעטה סודיות קפדני. כותבי השאלות, המגיהים והאנשים הנוספים שמעורבים בתהליך, חתומים כולם על הסכמי סודיות. במרכז הארצי לבחינות ולהערכה עושים הכל כדי שנוסח הבחינה לא ידלוף בכל שלב משלביה.

לפני פחות משנה צילמה צעירה שעבדה כבוחנת את הטופס והפיצה אותו. היא חויבה לשלם קנס של 30 אלף שקלים.

המגיהים הם בין הבודדים שפוגשים את כותבי השאלות של הפסיכומטרי. "אנחנו בתקשורת קבועה איתם", מסבירה סתיו. "הם נותנים לנו פידבקים. חלק מתהליך ההכשרה שלנו כולל לשבת איתם בישיבה שבה הם קוראים את ההגהות ומחליטים איך ואם לשנות את השאלה".

אילוסטרציה, צילום: GettyImage

את חתומה על הסכם סודיות?

"כן. גם הסכם סודיות, גם אסור לי לעבוד בהכנה לפסיכומטרי ולא בכל חברה שמפתחת מבחני הערכה, גם אם זה לא פסיכומטרי". גיטי: "לפעמים אתה פשוט מעדיף לא לספר שאתה עובד בפסיכומטרי". סתיו: "נכון, זה ישר מעלה טענות כמו 'הפסיכומטרי דפק אותי'".

מה עושים אם בן משפחה או חבר מבקשים עזרה בפסיכומטרי?

סתיו: "אין לנו אפשרות, היושרה שלנו תלויה בזה, זו העבודה שלנו. אחותי, למשל, ניגשה לפני שנה לפסיכומטרי. היא התבקשה לבוא להיבחן במשרדים של מאל"ו בירושלים כדי שיוכלו להשגיח עליה בקפידה רבה יותר, למקרה שגיליתי לה משהו. קרובים מדרגה ראשונה של אנשים שעובדים על הבחינה צריכים להיזהר עוד יותר".

גיטי: "הבת שלי בת 17, מתקרבת לגיל שבו מתישהו תיגש לפסיכומטרי. אין לי ספק שזה יהיה נפרד לגמרי. אני חושבת שאהיה כמו קיר. זה מוריד את האופציה שאשב ואעזור לה, מה שהייתי עושה כאמא".

אורי: "אתה גם תמיד תשמע מישהו אומר לך - 'אולי תיכנס לאיזה מחשב, תבדוק רגע מה הציון שלי, תשנה איזו ספרה'. לא שזה רלוונטי למציאות בשום דרך".

איך מגיעים לעבוד בתפקיד שכזה? כל אחד מהם הגיע לתפקיד בדרך אחרת. לגיטי שמתגוררת בשכונת רוממה בירושלים, יש תואר ראשון במוזיקה ותואר שני במדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית. "במגזר שממנו אני באה אני די חריגה בנוף, להרבה אנשים אני צריכה להסביר מה זה פסיכומטרי בכלל, האם זה באמת אמין ודברים כאלה. יש אנשים שמבקשים ממני לעבור על טקסטים לפני שהם מפרסמים אותם".

סתיו היא אלופת הארץ ברכיבה על סוסים בתחום הקאטינג שנוגע לעבודה עם בקר. היא למדה פסיכולוגיה ובמהלך התואר למדה בקורס מבוא לפסיכומטריקה והתאהבה בתחום.

הציון בפסיכומטרי הוא מדד?

"לא בהכרח. אני אישית הוצאתי ציון לא רע, אבל יש גם כאלה שהוציאו ציון ממוצע ומעלה ויכולים להתקבל לעבודה הזאת, וגם אנשים שמעולם לא עשו פסיכומטרי. זה לא תנאי לקבלה לתפקיד". לדבריה, היא אוהבת את תשומת הלב לפרטים הקטנים: "אני בן אדם מאוד ביקורתי והרבה פעמים בחיי היומיום זה משהו שלא תמיד מתקבל טוב כשאני מתקנת אנשים או מעירה על פרטים שהם לפעמים קטנוניים, ובתפקיד הזה זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות. מעריכים אותי כאן בזכות הדברים שאני מנסה להדחיק ביומיום", היא אומרת עם חיוך.

בחינה פסיכומטרית, צילום: דודו גרינשפן (אילוסטרציה)

אורי למד ספרות ופסיכולוגיה ולאחר מכן תואר שני בביבליותרפיה. הוא מטפל באנשים באמצעות תהליכי קריאה וכתיבה כמו סיפורים. "אני אוהב את זה שיש את הזמן להסתכל לעומק על הדברים. הציפייה היא לאו דווקא שנעשה את הדברים הכי מהר, אלא הכי לעומק. בדרך כלל אני קורא את השאלה פעם אחת מהר, כי דווקא ככה נחשפות לי כל מיני פרשנויות אחרות של הטקסט. בסוף גם ביומיום שלי, הכלי שאני עובד איתו זה טקסטים. אני כל הזמן מסתכל על טקסטים וחושב על קווים שעוברים בהם, אני עושה את זה גם עם אנשים וגם עם השאלות".

יואל רפ, המנהל | מערכת ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר