לא עמדה בהבטחות ובסיכומים: פניית הפרסה של קטאר

ארבע סוגיות מרכזיות שקשורות זו בזו העסיקו את ישראל במהלך החג: החטופים, הפעילות המבצעית בעזה, המבצע המדובר ברפיח וכוונתו של התובע בבית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר כנגד הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל.

בסוגיה הבוערת ביותר, החטופים, המתינו בישראל לתשובת חמאס, אם כי גורמים שונים ביקשו "להנמיך ציפיות". להערכתם, הסיכוי לפריצת דרך בימים הקרובים נמוך, ויידרשו עוד כמה סבבי תיווך כדי שניתן יהיה להתקדם לעבר עסקה. למרות זאת, משלחת מקצועית של אנשי מוסד, שב"כ וצה"ל צפויה לצאת לקהיר להמשך המגעים, שמתנהלים כעת בהובלה מלאה של מצרים.

קטאר, שתיווכה בשלבים מוקדמים יותר של המו"מ, נסוגה בשבועות האחרונים לאחור. בראיונות שהעניק בסוף השבוע לתאגיד השידור כאן ולעיתון "הארץ", העביר יועצו של ראש ממשלת קטאר, ד"ר מאג'ד אל-אנסארי, ביקורת על הצדדים שכשלו להגיע לעסקה. דבריו עוררו פליאה בקרב גורמים שבקיאים במו"מ, משום שלדבריהם קטאר עצמה לא עמדה בסיכומים שנעשו מולה.

במסגרת זאת, קטאר היתה אמורה להודיע כי אם חמאס לא יתקדם לעסקה, יגורשו ראשיו מדוחא. כמו כן היא היתה אמורה להקפיא חשבונות בנק של חלק מראשי חמאס. ככל הידוע, שני הצעדים האלה סוכמו מולה על ידי האמריקנים כמנופי לחץ רבי עוצמה מול חמאס, אך היא לא עמדה בשניהם מבלי שסיפקה לכך הסברים כלשהם.

מתח במערכת הפוליטית

בישראל הבהירו כי אם לא תהיה התקדמות במו"מ לשחרור חטופים, יואצו ההכנות לפעולה ברפיח. התוכניות המבצעיות כבר אושרו וכוחות מילואים גויסו ומתאמנים לקראת המבצע, אולם בניגוד להצהרות של גורמים שונים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, ההנחיה לפעול טרם ניתנה. ממילא המבצע כרוך בפינוי מוקדם של פליטים מרפיח, שצפוי להימשך כשבועיים-שלושה לכל הפחות.

המתח שבין עניינם של החטופים לפעולה ברפיח צפוי ללוות את המערכת הפוליטית בימים הקרובים. אם תושג עסקה, היא תדחה בהכרח את סוגיית רפיח, משום שהיא תכלול הפסקת אש ממושכת של כ-40 יום, בתמורה לשחרור של כ-33 חטופים. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי ישראל הסכימה להקטנת מספר החטופים שישוחררו משום שחלק מאלה שהיו כלולים בקטגוריות ההומניטריות (נשים, חיילות, מבוגרים מעל גיל 60 ופצועים), אינם בין החיים. ישראל ביקשה מחמאס להוסיף לרשימה גם חטופים שמצבם הנפשי קשה, אולם טרם התקבלה תשובת הארגון.

התנגדות בעולם למבצע

גורמים שונים במערכת הפוליטית תקפו את הכוונה לבצע עסקה שלא תכלול החזרה של כלל החטופים וגם תסכל פעולה ברפיח. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף הזהיר מפני נפילת הממשלה, אזהרה שלא ברור איזה כיסוי יש לה לנוכח השפל של מפלגתו של סמוטריץ' בסקרים. גם השר בני גנץ התריע מפני נפילת הממשלה, במקרה שעסקת חטופים לא תתבצע.

סביר שנתניהו ינסה לתמרן בין שני הקטבים האלה. אפשרות אחת שעומדת מולו היא לאשר מבצע מוגבל ברפיח (במידה שעסקת החטופים תמשיך להתעכב). כך יוכל נתניהו לשמור על אמינותו בציבור הישראלי כמי שעמד בהתחייבותו לפעול בעיר, אך יימנע מעימות ישיר עם הקהילה הבינלאומית שמתנגדת בתקיפות לפעולה ברפיח מחשש שהיא תעלה בהרוגים רבים.

ארה"ב, שמובילה את ההתנגדות העולמית למבצע ברפיח, צפויה להציע לישראל לא רק מקלות אלא גם גזרים. בביקורו בישראל יניח שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן את המגה-עסקה שכבר גובשה בין וושינגטון לריאד, שבמסגרתה תקבל סעודיה ברית הגנה עם ארה"ב, סיוע צבאי חסר תקדים וכן תוכנית גרעין אזרחית, וישראל תקבל נורמליזציה עם סעודיה ועם רוב העולם המוסלמי וכן פתיחת שווקים כלכליים ומסחריים חדשים.

כחלק מעסקה כזאת תידרש ישראל לדון בעתידה של רצועת עזה ובגורמים שישלטו בה בסיום הלחימה. גם כאן, ייקרע נתניהו בין הצד הניצי בממשלתו שמסרב כרגע לכל הצעה ורעיון שלא כוללים שליטה ישראלית בשטח, לבין רוב הצמרת המדינית-ביטחונית שמבקשת להעביר את האחריות לגורם אחר. במהלך החג ניתנה תזכורת כואבת נוספת למחיר הגבוה של שליטה בשטח, כאשר שני חיילי מילואים נהרגו באזור החיץ שצה"ל מחזיק ברצועה.

בלינקן צפוי לדון בישראל גם בצווי המעצר כנגד נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. ארה"ב כבר הבהירה כי מבחינתה אין לצווים האלה תוקף מעשי, אולם בישראל מוטרדים מכך שמדובר בתיבת פנדורה שתוביל למסע נרחב של דה-לגיטימציה למדינת ישראל, ובהמשך לחרמות כנגד ארגונים ישראליים.