הגענו לאן שהלכנו: הורדת הדירוג הנוספת - סמל למחדלי הממשלה

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P הורידה ביום חמישי בלילה את דירוג האשראי של ישראל. הורדה זו באה בעקבות החלטה דומה של מודי'ס בתחילת פברואר השנה, ובהמשך ישיר לאזהרות של סוכנויות דרוג האשראי ושל כלכלנים בישראל ובעולם בשנה וחצי האחרונות כי ממשלת ישראל נוהגת בצורה לא אחראית ומדרדרת את כלכלת ישראל.

דירוג האשראי משקף את הסיכון למי שמלווה כסף למדינת ישראל שהחוב כלפיו לא ייפרע. דירוג נמוך מעיד על סיכון גבוה, מה שמביא לעלייה בתשלומי הריבית שמדינת ישראל צריכה לשלם על חובותיה, במקום להפנות את הכספים הללו לביטחון, לחינוך, לבריאות, ולרווחה.

למעשה, הריבית שמדינת ישראל נאלצת לשלם כבר עלתה בחדות עוד לפני הורדת דירוג האשראי. דרך טובה לראות זאת היא להתבונן במרווחים של CDS שהם ביטוחים כנגד סיכון של אי פירעון חובות. מי שרוכש CDS משלם עמלה תמורת פיצוי שיקבל אם הלווה לא יפרע את חובו. כאשר חובות נעשים מסוכנים יותר, גדלים המרווחים של CDS, ועמם העמלה על הביטוח.

תחת ממשלת השינוי, עמד המרווח של CDS על חוב של מדינת ישראל ל-5 שנים על כ-0.43% בממוצע. כלומר על כל 100 דולר של ביטוח כנגד האפשרות שמדינת ישראל לא תפרע את חובותיה צריך היה לשלם בממוצע 43 אגורות. מאז החלה הממשלה הנוכחית לכהן בסוף 2022 ועד ל-7 באוקטובר, עלה המרווח ל-0.54% בממוצע, ומאז ה-7 באוקטובר הוא זינק ל-1.18% נקודות, כאשר בימים אלה הוא עומד על כ-1.45% (עליה של פי 3.3 ביחס למרווחים בזמן ממשלת השינוי). כדי להמחיש את הנתון הזה, צריך לזכור שמצבת החובות של ישראל היא כ-1.1 טריליון ₪. 1.45% מסכום זה הם כ-16 מיליארד ₪. לשם השוואה, סכום זה שקול לתקציב השנתי של בתי החולים הממשלתיים, בתי החולים לבריאות הנפש, וכל תקציב משרד התרבות והספורט.

המרווחים של CDS על החוב של מדינת ישראל עלו בחדות גם יחסית למרווחים של חוב של ממשלת ארה"ב. אם בתקופת ממשלת השינוי היה המרווח של אג"ח של ישראל יקר ב-0.28 נקודות אחוז בממוצע מזה של אג"ח של ממשלת ארה"ב, הרי שכיום הפער עומד על 1.11 נקודות אחוז.

"להשלים בצער עם המצב שאליו הגענו"

העלייה בתשלומי החוב של מדינת ישראל מדאיגה שכן היא מתווספת לעלייה הצפויה בהוצאות הביטחון, לרבות ההוצאות העקיפות עקב עלייה בעומס ימי המילואים והשיבושים בחיי היומיום עקב אירועים ביטחוניים, לעלות האדירה של שיקום יישובי העוטף ויישובי הצפון כשתושביהם יוכלו לחזור לבתיהם, ולפגיעה בכלכלת ישראל עקב היחסים המעורערים עם מדינות שונות ועם גופים בינלאומיים המבקשים להרחיק עצמם מישראל. את התשלומים הנוספים נצטרך לממן או באמצעות תשלומי מיסים גבהים יותר או באמצעות קבלת פחות שירותים ציבוריים. כך או כך, רמת החיים בישראל תפגע.

ניתן לפטור את הבעיה במשיכת כתף, להיאנח ש"החיים בישראל קשים," ולהשלים בצער עם המצב שאליו הגענו. אלא שהמצב הזה איננו גזירת גורל או אסון טבע. בהקשר זה יפים דבריו של העיתונאי דב אלפון שאמר "מה פירוש 'לאן הגענו'? הגענו בדיוק לאן שהלכנו." הגענו למצב הנוכחי משום שלכאן הוליכה אותנו הממשלה הנוכחית במעשיה ובמחדליה. אם לא נשכיל לחשב מסלול מחדש ומהר, עוד נתגעגע להיכן שהגענו כעת, והזיכרונות איפה היינו רק לפני שנה וחצי יהיו חלום רחוק.

פרופסור יוסי שפיגל, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר ואוניברסיטת תל אביב, הוא נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, וחבר פורום הכלכלנים לשמירה על הדמוקרטיה