מה ששלי שלכם: תומכים פיננסית בצאצאים בוגרים? כך תעשו זאת נכון

על פי מחקר שפורסם לאחרונה בארה"ב, צעירים רבים מסתמכים על הוריהם בקבלת עזרה כלכלית. רק 45% מקרב בני 18-34 שהשתתפו במחקר אמרו כי הם עצמאיים לחלוטין מבחינה כלכלית.

בקרב גילי 18-24 שנסקרו, שני שלישים דיווחו כי הם מסתמכים על סיוע כספי של ההורים; בגילי 25-29 אמרו 45% מהצעירים כי הם עצמאיים מבחינה כלכלית, ואילו בגילי 30-34 - 67% הם עצמאיים מבחינה כלכלית.

זהו קו מגמה מבטיח: ככל שמבוגרים צעירים מתבססים בקריירה שלהם, סביר להניח שיש להם יותר כסף, והמספרים מראים שרבים מהם מתמקדים במעבר לעצמאות כלכלית. זה משאיר שליש מהמבוגרים בשנות ה־30 המוקדמות לחייהם שעדיין מסתמכים על הוריהם ברמה מסוימת של תמיכה כלכלית. אף שאלו הנתונים שנמצאו בארה"ב, מתקבל הרושם כי בהתאמות הנדרשות, נמצא גם כאן תמונה שאינה שונה באופן מהותי.

במחקר מצוין כי הורים רבים הודו שהתמיכה הכספית שהם מספקים לילדיהם באה במחיר של פגיעה במצב הכלכלי שלהם. זה המקום שבו כדאי לאמץ את אחד הכללים החשובים: כדי שמתנה תהיה נדיבה, עליה להיות נדיבה לנותן וגם למקבל. אם מתן עזרה כלכלית פוגע בהורים, אז איך זה נדיב? האם ההורים חוששים שהילדים יאהבו אותם פחות או יתעצבנו עליהם אם לא יעזרו?

התמיכה הכספית בילדים בוגרים היא נושא רגיש ומורכב. מצד אחד, ההורים רוצים לסייע לילדיהם ולוודא שהם אינם חווים קשיים כלכליים. מצד שני, יש חשיבות רבה לכך שהילדים הבוגרים ילמדו לנהל את משאביהם הכספיים באופן עצמאי ואחראי, כולל הרחבת הידע וההשכלה שלהם בנושא.