"הכרמל ישתקם רק בעוד עשורים"

מדי שנה מתרחשות בישראל כאלף שריפות ביערות ובחורשים, אולם השריפה בכרמל, הנחשבת לשריפת היער הגדולה ביותר בתולדות המדינה, הייתה חריגה בממדיה, ולקחיה עודם נלמדים.

השריפה שפרצה ב-2 בדצמבר 2010 הפכה, בתוך שעות בודדות, לטרגית במיוחד. לצד המחיר הכבד בנפש, 44 אנשי כוחות הביטחון שנספו, התרחש גם אסון סביבתי עצום ממדים. בין השאר, אלפי עצים עלו באש בשריפה שנמשכה כחמישה ימים - על פני יותר מ-25 אלף דונם (כ-21 אלף דונם בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, וכ-4,000 דונם יער שניטע על ידי קק"ל).

בפועל, השריפה התפשטה בעיקר בשטחי הגן הלאומי ושמורת הטבע פארק הכרמל, ואף גרמה לנזקים בשמונה יישובים ומתקנים, וכן לנזק לקווי חשמל, תקשורת, מים וביוב. נוסף על אלפי אנשים שפונו מבתיהם, נפגעו שישה חניוני לילה ו-17 מסלולי טיול בפארק הכרמל.

תנאי היובש והרוחות המזרחיות העזות ששררו באותם ימים, עם הצמחייה המהווה את "חומר הדלק" ותנאי הטופוגרפיה בפארק הכרמל, הובילו לשריפת הענק. תנאים אלו דילגו למעשה על פעולות המנע ואזורי החיץ שבוצעו אף קודם לשריפה.

בד בבד, השריפה הגיעה גם אל שטחי שמורת הטבע חי בר כרמל ואף שרפה חלק מכלובי הנשרים שהיו בתחילת עונת הקינון. היערכות לפינוי מהיר של העופות הדורסים ובהם נשרים, רחמים, עיטים ובזים על ידי פקחי רשות הטבע והגנים, הצילה את חייהם של העופות הדורסים, רובם בסכנת הכחדה חמורה.

הנזק לצומח היה כבד ביותר: השריפה כילתה אלפי עצים, בעיקר אורנים אך גם צמחייה המאופיינת כחורש ים-תיכוני (בהם אלונים, אלות, חרובים ואורן ירושלים) ופגעה במגוון חיות בר - יונקים וזוחלים, שהכרמל בית גידולם. חלקם נפגעו ישירות ונשרפו באש, וחלקם בצורה עקיפה עקב שינוי בית הגידול והיעלמות רוב הצומח, המהווה מקור למזון ומסתור. כמו כן נמצאו פגרים שרופים רבים של חזירים ותנים, שהם "מינים מתפרצים", ולכן התאוששותם מהירה מאוד וקל לראות אותם כיום בשטח.

מנגד, קשה לאמוד את מידת הנזק לבעלי החיים שנוכחותם בשטח מלכתחילה מצומצמת יותר או לבעלי חיים קטנים, למשל זוחלים או מכרסמים שנמצאים מתחת לקרקע במחילות, שלאחר השריפה לא נותר להם חומר אורגני שממנו יוכלו להתקיים. השריפה הנרחבת שרפה את כיסוי הקרקע האורגני, גרמה לחימום הקרקע ולפיצוץ סלעים. הגשם העז שירד עם תום השריפה גרם לסחיפות קרקע ולחשיפת מסלע, שהשפיעו רבות על תוואי השטח, המסלולים והדרכים באזור.

כך, למשל, לא ברור מה מספרם של צבי היבשה שנשרפו. "לעיתים עוצמת האש כה גבוהה עד שהיא לא מותירה אחריה כלום, ולכן קשה לדבר על כמות הצבים שנכחדו", מסביר בן רוזנברג, אקולוג מרחב הכרמל ברשות הטבע והגנים.

מייד לאחר השריפה התכסה השטח במרבדי נביטה של שיחי לוטם וזרעי אורנים. "היעדר התערבות מצידנו היה מוביל למצב של התפתחות יער חד-גילי וחד-מיני של אורנים, יער המאופיין במגוון ביולוגי קטן ובסכנת שריפה חוזרת גדולה מאוד", מסביר רוזנברג (עצי האורן דליקים במיוחד; ד"ל). דבר זה חייב התערבות ממשקית מהירה, "לכן צוותי עבודה נכנסו וביצעו פעולה נרחבת לדילול זרעי האורנים".

להציל את העצים

במקרה של התחדשות עצים גדולים כמו אלונים, אלות ואורן ירושלים, התהליכים עשויים להימשך כמה עשורים. לכן, במטרה לאפשר את ההתחדשות הטבעית, יש ליצור את התנאים ההולמים לכך ולזה מופנים המאמצים.

בין הפעולות שנעשו התבצעה הקמת אזורי חיץ להקטנת גובה הלהבות, עוצמת האש ומהירות התפשטות השריפות ומתן אפשרות לכוחות הכיבוי לפעול בשטח; כריתת עצים שרופים ומסוכנים בדרכים לאורך יותר מ-100 קילומטרים; טיפול בגלישת הקרקע והסדרת דרכים; שיקום כל חניוני המטיילים שנשרפו ופתיחה מחודשת של מסלולי הטיול בפארק הכרמל.

כל אלו טופלו ובוצעו, בין השאר, על ידי ענף היער שהוקם ברשות הטבע והגנים, במסגרת תהליך השיקום של הכרמל מהאסון הכבד. מאמצים דומים נעשו גם בשטח שנשרף הנמצא באחריות קק"ל - ממלון יערות הכרמל, עין הוד, עין חוד ועד ניר עציון.

בשנתיים הראשונות שלאחר השריפה בחנו בקק"ל אילו עצים מתחדשים, ולאחר מכן הוצאו העצים השרופים. הפעולה העיקרית נעשתה לפני חמש שנים וכללה דילול של זרעי אורן, כדי לייצר יער מגוון מבחינת המגוון הביולוגי. כך, למשל, ניתן מענה לשפן הסלע שמעדיף שמש, לחזירי הבר האוהבים גם צל ולזוחלים שאוהבים את הצפיפות והסבך של היער.

"החיות הן בעלות הבית"

"כיערן אני סבור שבעלי החיים הם בעלי הבית ואנחנו האורחים, ולכן עשינו את כל הפעולות כדי לתת להם להתבסס בחזרה כפי שהיו לפני עשור, ולמרבה השמחה כל מיני בעלי החיים שנפגעו קשות, שבו להופיע בשטח", מספר בסיפוק מיכה סילקו, יערן כרמל-אלונים בקק"ל זה 36 שנה. "כיערן מנוסה, אפילו אני הופתעתי כשגיליתי חיים חדשים באזור ניר עציון (ליד נחל בוסתן)".

הטראסות במקום שוקמו וניטעו בהן עצי בוסתן במטרה שהמטיילים ייהנו מפירות התאנה, הרימון, התות והשקד (בעבר התקיים במקום גידול טבק) במחשבה לייצר פינות חמד עבור הדורות הבאים.

"אנחנו יודעים לשלב היום את המרעה בשטח כדי להפחית את המאסה הצמחית, כך שבאירוע שריפה עתידית חלילה - נזקיה יהיו קטנים יותר", מוסיף סילקו ומציין כי טיוב נוסף שבוצע הוא תיעול של המים שבשטח לטובת הצמחייה באזור. "ייקח עוד עשרות שנים עד שיהיה כאן מופע של יער אמיתי בתא השטח שנפגע", הוא מסכם, "אפילו החורש הטבעי נשרף עד היסוד. מנגד, בחצי הכוס המלאה, לאט-לאט האורנים והחורש הטבעי מתבססים, כך שרואים את האור בדרך ליער מפותח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו