"אף אחד לא יודע מתי התלמידים יחזרו לבתי הספר"

מהדרג הניהולי ועד התלמידים: בחטיבות הביניים ברחבי הארץ נשמעת ביקורת חריפה על התנהלות מערכת החינוך בזמן משבר הקורונה. בשכבות ז'-י' נאלצים להמשיך עם הלימודים בשלט רחוק, ובשלב זה עדיין לא ברור מתי ישובו באופן מסודר לכיתות. מנהלת ממטה יהודה ותלמידים מרחבי הארץ מספרים על המצוקות שעולות בתקופה המורכבת הזו, האכזבה ממשרד החינוך והפתרונות שמקלים על הלמידה.

קבוצת השיח שנועדה לשתף בקשיים

"לבני נוער קשה לבוא ולהגיד 'אני לבד'"

משבר הקורונה יצר מצוקות רגשיות בקרב בני נוער. תלמידי כיתה ט' בבית הספר התיכון אנקורי ראשון לציון החליטו שלא להישאר אדישים, והקימו קבוצת ווטסאפ שמעודדת את כל תלמידי בית הספר לשמש אוזן קשבת לבני נוער אחרים. שמה של הקבוצה הוא "בסדרבסגר".

"אנחנו יודעים שלתלמידים לא נעים לכתוב שהם לבד, ולכן החלטנו להשתמש באימוג'י (סמלון)", מספרת תלמידת כיתה ט' שחר כהן (15) ומוסיפה: "מי שרוצה לשוחח שולח אימוג'י של ילד, ומי שזמין לשוחח מחזיר אימוג'י של שני ילדים שמחזיקים יד ביד".

לדבריה, "הקבוצה פעילה אך לא 'מפוצצת'. לבני נוער נורא קשה לבוא ולהגיד 'אני לבד'". כהן מציינת: "אני חושבת שמשרד החינוך צריך לראות אותנו, התלמידים. התקופה מאוד קשה לנו. יש לחץ של לימודים, והרבה מאוד ילדים מאבדים את זה אחרי כל כך הרבה שעות מול מחשב. אנחנו מרגישים שאנחנו טובעים בתוך כמויות של חומר ונמצאים לבד. הייתי רוצה שמשרד החינוך לא רק יגיד, אלא שיעשה ויעזור לנו".

הקבוצה נמצאת בהשגחת הצוות החינוכי ויועצת בית הספר, כדי לוודא שהיא אכן משמשת למטרות אלו.

משה גרדוס, מנהל קמפוס אנקורי ראשון לציון, מסביר: "אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד עבור הילדים וזהו האתגר הגדול ביותר שלנו כמחנכים, לשים לב שכל ילד מרגיש שרואים אותו ושמקשיבים לו".

התלמידים שהקימו קבוצת שיעורים פרטיים

"משרד החינוך בוחר בדרך הקלה ומוותר על דור שלם"

אליה ישיב ברינר (15), מדריך בתנועת עזרא, ובן דודו איתי כורש (בן 14) ראו שקשה להם מאוד ללמוד בזום, ושבמקצועות מסוימים זה הופך כמעט לבלתי אפשרי. לכן הם החליטו לפתוח ביוזמה יצירתית בשם "חבר מלמד חבר". מדובר בקבוצת ווטסאפ ובקבוצת פייסבוק לנערים ולנערות ברחבי הארץ, שבמסגרתה בני נוער יכולים לבקש עזרה במקצועות שקשים להם ולהציע עזרה במקצועות שהם חזקים בהם. הקבוצה פעילה כמה ימים, וכבר "נסגרו" בה עשרות שיעורים פרטיים שבני נוער מעבירים לבני נוער אחרים במקצועות דוגמת מתמטיקה, לשון, אנגלית, גמרא ופיזיקה.

"לצערי, משרד החינוך בוחר את הדרך הקלה וכביכול מוותר על דור שלם", אומר אליה ישיב ברינר, תלמיד כיתה י'. לדבריו, "לא חושבים מספיק באופן יצירתי. אני מבין שיש קורונה, אבל צריך להתמודד עם זה וצריך לנסות להמשיך בשגרה. צריך לחשוב על עוד אפשרויות ללמד את החומר כדי שתלמידים באמת יבינו אותו, ולא רק שיעורי זום כיתתיים. יש המון תלמידים, וגם אנחנו בהם, שפוחדים שהמצב הזה ישפיע על הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד".

בני הדודים מציינים כי הרעיון עלה כשהתקשו בשיעורים מסוימים. איתי, תלמיד כיתה ט', מספר: "אני מתקשה במתמטיקה, לא מסתדר לי ללמוד את זה בזום, אז חשבנו שנוח יותר ללמוד עם ילדים כמונו, בני נוער שחווים אותם דברים ויכולים לעזור. השיעורים מתרחשים פרטנית בזום או בטלפון, או יש כאלה שמעבירים סיכומים בווטסאפ. אנחנו מקבלים תגובות ממש טובות, הרבה מתלהבים מהרעיון".

המנהלת ששכרה "אוטו גלידה" כדי להגיע לתלמידים

"מאכזב אותי שאין מתווה יציאה ברור"

דנה אלון הנדלר היא מנהלת בית הספר "הר טוב" במועצה האזורית מטה יהודה, שהפכה לבעלת אוטו גלידה לכמה ימים - כדי שתוכל לפגוש את תלמידיה. "בבית הספר שלנו לומדים תלמידים מ-29 יישובים וקיבוצים, ולכן בלתי אפשרי לפגוש אותם", היא מסבירה, "באחת מהפעמים הבן שלי סיפר לי שהוא פגש את המחנכת שלו בקיוסק, וכשנתנו אישור להיפגש בקבוצות קטנות, החלטתי שאני פותחת קיוסק שיעבור בין היישובים. שכרתי אוטו גלידה ואנחנו עוברים בין היישובים".

המנהלת קיבלה את ברכתו של ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל: "פרסמתי לו"ז מסודר והעמסתי ספרים להשאלה מספריית בית הספר. תפריט הגלידות כולל גם אפליקציות למידה מרחוק. אני מגיעה עם שיירת מכוניות של אנשי צוות שהתגייסו והשקיעו, מלמדים בבוקר ומצטרפים למסע אחר הצהריים. אנחנו שומרים על ההנחיות ועושים כיף גדול".

עם זאת, לדנה יש ביקורת על מערכת החינוך. "מאכזב אותי שאין מתווה יציאה ברור, שאף אחד לא יודע מתי התלמידים האלה חוזרים לבתי הספר, וכשכן יש החלטה - אנחנו מקבלים אותה מהתקשורת", היא אומרת, "כאמא וכמנהלת, אני יכולה לראות את הכאב. הדאגה האמיתית שלי היא לתלמידים מיואשים שמוותרים לעצמם, שאנחנו לא תמיד יודעים מה שלומם".

עם זאת, היא רואה בקורונה גם הזדמנות: "הכל עניין של מיומנויות תכנון. השיעורים בזום גרמו גם למורים וגם לתלמידים להיות יותר ממוקדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו