השפה העברית ספגה במשך חייה הארוכים השפעות משפות רבות. מילים מפרסית, ארמית, אכדית, ערבית, גרמנית, אנגלית ועוד ועוד. העברית גם תרמה לשפות העולם לא מעט מילים. מילים עבריות מופיעות בעשרות שפות, ביניהן אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, ערבית, רומנית, הונגרית, רוסית, אמהרית, טיגרינית, ואפילו שפות אמריקניות-קריאוליות ושפות פולינזיות. זאת לצד שפות היהודים, המכילות אוצר של מילים עבריות.
1. העברית תרמה לשפות העולם בשלושה ערוצים. הערוץ הראשון הוא כתבי הקודש, ובעיקר התנ"ך שתורגם לשפות רבות וגם קודש. הערוץ השני הוא הסלנג של חברות ותרבויות ברחבי העולם, שאוהב לאמץ מילים משפות שונות, וגם מעברית. הערוץ השלישי הן מילים שנולדו בישראל החדשה.
2. מילים עבריות נפוצות מאוד בתפילות נוצריות, בעיקר מתהילים: 'הללויה' ו'אמן'. שמו של אלוהים, יהוה, נהגה על פי הניקוד העברי המסורתי: Jehovah. המילון הדתי-פולחני תרם לשפות שונות את משיח, שטן, יובל, גיהינום, שרפים ותרפים, כרובים וקורבן, וגם את הראל, כדכוד ובורית. צמד המילים 'תוהו ובוהו' מצא את מקומו בתרגומים ובמילונים. בגרמנית כותבים ואומרים Tohuwabohu. באנגלית: tohubohu.
3. המילה הנפוצה ביותר שמקורה בעברית בשפות העולם היא 'שבת'. samedi בצרפתית, sabado בספרדית, סַבְּת בערבית וכן באיטלקית, ארמנית, רומנית, טיגרינית ועוד. בכמה שפות פירוש המילה הוא יום החופשה השבועי, או יום חופש בכלל. באנגלית sabbatical היא שנת שבתון. העבדים שברחו מסורינאם קראו ליום רביעי pikí sabá – שבת קטנה, וליום חמישי - gaán sabá, שבת גדולה.
5. שמות פרטיים רבים בתרבויות שונות הם שמות עבריים. מייקל, דניאל, שרה ורבקה באנגלית, מוסא ואיברהים בערבית, עמנואל בצרפתית והרשימה ארוכה.
6. 'הושענה', הנכתבת hosanna, משמשת להאדרת שם האל. היא מגיעה ממסורת חיבוט הערבות בתלמוד, בעקבות הפסוק מתהילים "אנא ה' הושיעה נא". 'קבלה' הפכה למילה בינלאומית וגם שם התואר, באנגלית: kabbalistic.
7. התנ"ך תרם למיתולוגיה העולמית את היצורים הקדמונים 'בהמות' ו'לווייתן'. 'לווייתן' הוא שמה של היצירה המרכזית של הפילוסוף האנגלי תומס הובס, דימוי למערכת היחסים בין השלטון והאזרחים.
8. מילים עבריות רבות הגיעו לאנגלית הבריטית והאמריקנית בתיווך היידיש. כך נקלטו באנגלית חוצפה, דווקא, גנב, גוי, גולם, מבין, משוגע, כושר ועוד, כולן בהגייה האשכנזית. 'רבי' היה כינוי לראש המאפיה, בעיקר כאשר הנ"ל היה בן דת משה. המילה 'תחת' במשמעות עכוז, שנשמעת ביידיש 'טוכעס', הולידה מילת סלנג אנגלית - tush.
10. בשפת הגנבים הרוסית מילים עבריות רבות, בתיווך יידיש. 'חֶבְרָה' פירושה חבורה, 'כתובָּה' היא מסמך מזויף, 'פרשה' היא שמועה, 'מָלינה' היא מקום מסתור לנשק ושלל, בעקבות מלונה.
11. באיטלקית מופיעה המילה התלמודית 'רבי' במטבע הלשון far l’ave rabbi, לחלות את פני הרב. הפועל averabbo פירושו חנופה. caino באיטלקית הוא רשע ומקולל, בעקבות קין המקראי. matusalemm הוא אדם זקן מאוד, על פי מתושלח, שם שהפך למושג בשפות נוספות. bacucco הוא באיטלקית שוטה זקן, בעקבות הנביא חבקוק.
12. הונגרית, שפה שאינה הודו אירופית, קלטה מילים עבריות לאחר ההגירה הגדולה של יהודים אליה במאה ה-19. המילון ההונגרי מכיל מילים כמו כשר, טריפה, גלות, גוי, ציצית, פאות וסוכות. הגנבים ההונגרים אימצו מילים כמו balhé (בַלָהָה) שפירושה במשמעות שערורייה, jatt (יד) שהיא לחיצת ידיים או הסכמה, szajré הנהגית סַחְרֶה - סחורה גנובה.
13. בספרדית המילה 'ירמיה' פירושה מקונן, jeremiada פירושה בכיינות ונטייה להתלונן תמיד. 'בנימין' בשפה הזו הוא הבן הצעיר. 'עדן' הוא משום מה מקום ששורר בו אי סדר. בתקופה שבה אנסו יהודים להמיר את דתם נכנסו לספרדית מילים כמו משומד, שטן, טומאה, ו'מאוּס בר-הנידה'. לא מעט מילים בספרדית הגיעו בתיווך הלדינו. mancer הוא בן הזונה, גלגול של 'ממזר' בלדינו. malsín הוא מלשין, malsinar - להלשין או להוציא דיבה. desmazalado הוא בספרדית חסר מזל, שילוב של 'מזל' וצורות ספרדיות.
15. השפות האתיופיות הן ברובן שפות שמיות, ויש לכן דמיון בין מילים עבריות לשפות אלה. אך יש גם שזלגו ישירות מעברית, בתיווך האתיופית העתיקה, הגעז: מלאך, משיח, מזמור, טעות, שְאוֹל ועוד.
16. בשפה הארמנית אפשר למצוא מילים עבריות ובמשמעות המקורית. ביניהן גדיש, חרגול, צרור ופתרון. 'גלות' פירושה בארמנית מסע.
17. בשפת פאפיאמנטו של האיים האנטיליים מתועדות המילים בסימן טוב, בקי, זונה, גנב וכבוד, בהגייה ובמשמעות דומה לעברית. 'גדול' פירושו בשפה זו בוֹס, בעלים.
18. בשפת אנשי סמואה נקראה מערכת הכוכבים אוריון קיסילה, בעקבות כסיל המקראית, והם מכירים גם מילים כמו שטן, תורה ועוד. מיסיונרים שהגיעו לסמואה נתנו בה שמות עבריים לצמחים וחיות: ארז, נמר, קוף, תחש, שום ועוד.
19. במילוני האנגלית והצרפתית התאזרחו מילים מהעברית המודרנית. החשובה בהן היא Shoah, הסברים מיותרים. אפשר למצוא לצידה מילים כמו קיבוץ, מושב, כנסת, כיפה ומנורה, וכן מוסד ושין-בית. עוזי הוא תת-מקלע בינלאומי. בספרדית נמצא את המילים ישראלי ועלייה, ובהונגרית אפשר לשמוע את המילה סוכנות.
20. אחת המילים שמקורן לא ברור במילון האמריקני היא copacetic, שפירושה משביע רצון. השערה מקובלת ביחס למקור המילה מציעה שהמקור הוא בביטוי הכל ישראלי: הכל בסדר.
לחדול אירוע ולשכב מתחת לאלונקה
נוגה אשד כותבת: "מפקד כיתה שחלף במקום חדל את האירוע תוך כמה דקות, והעביר את המידע למפקדת הגדוד". צה"לית מדוברת? משהו תקני שפספסתי? נגה גם מביאה תימוכין ממאמר ב"גלריה" ב"הארץ", טקסט בלתי צבאי בעליל, המעיד על זליגת הנוהג לשפה האזרחית: "שימו לב לא להפוך את הבצל למרק, ולחדול את עבודת מעבד המזון בזמן".
בשפת הצבא אכן יש לא מעט פעלים הזוכים לשימוש ייחודי, וזה גם המקרה עם 'חדל'. 'חדל' במשמעות הפסיק הוא בדרך כלל פועל עזר: 'חָדַל לעשן'. בשפה הצבאית 'חדל' מקבל מושא ישיר, כמו במשפט הבא מתוך הסדרה "כן המפקדת": "בוא נסכם שזה לא רק אני חודֶלֶת את זה, כולנו חודלים את זה", כאשר כאן יש גם צורה צבאית מיוחדת: חודלים במקום חדֵלים. יתכן שהשימוש זה מושפע ממבע הפקודה ‘חֲדַל אש!’, שגם בו הפועל מצריך מושא, ומוכר המשפט הצבאי "חדל פטפטת ברשת". יש לכך שורשים גם בתנ"ך, במשל יותם: "וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים?", וכך שואלים גם התאנה והגפן.
ועוד בענייני צבא ושפה. משה אקשטיין כותב: "שמעתי בגלי צה"ל בריאיון עם אבי קמינסקי את הביטוי 'נשכב מתחת לאלונקה'. הנ"ל חיבר בין 'נשכב על הגדר' לבין 'ניכנס מתחת לאלונקה'. מה נאמר ומה נדבר, אם בארזים נפלה שלכת!
• מאיפה הגיע הגל השני?
• הזירה הלשונית: מילון הקורונה
זמארין, לא מה שחשבנו?
דניאל כהן מתייחס לשאלה בדבר מקורו של השם זמארין שקדם לזיכרון יעקב, מן הטור הקודם: "מקור השם זמארין הוא יהודי-שומרוני, על שם ישוב שומרוני שהוקם כאן במאה הרביעית לספירה". דניאל מביא דברים שנכתבו במרכז התיעוד כרמים לתולדות זכרון יעקב: "נהוג היה במשך שנים רבות לחשוב כי מקור שמה הקודם של זיכרון-יעקב, 'זמארין', מקורו בשם של שבט ערבי ששכן במקום בו הוקמה לימים המושבה וכי פירוש השם הוא 'חלילנים', ונמצאו אף מי שגרסו כי מדובר בכלל בשם 'סמארין' שפירושו בערבית 'שומרון'. והנה נכונה הפתעה: השבוע התארח בארכיון לתולדות המושבה המרצה רועי מרום, דוקטורנט בחוג ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת חיפה, והרצה בפני מאזיניו על מקור השם.
על-פי המחקר מקורו של השם הזה דווקא יהודי או שומרוני, מתקופת בית-שני או המשנה, במאה הרביעית לספירה. מרום טען שהשמות 'סוברין' ו'זומרין' הם היחידים במשקל זה בארץ-ישראל, כאשר השם 'סוברין' לקוח מהכרוניקה השומרונית, כשמו של כפר שומרוני באזור הכרמל, בו בנה המנהיג השומרוני בבא רבא בית כנסת במאה הרביעית, ואילו השם 'זומרין', הוא שם עברי עתיק, ומשמעותו בארמית-שומרונית 'כורמים'. שני השמות הללו השתמרו בפי הערבים עד חידוש היישוב העברי בארץ ישראל בשנת 1882. מי שמעוניין למצוא סימוכין נוספים לדברים הללו, מוזמן לעיין ב'ספר השומרונים' שכתב יצחק בן-צבי, לימים נשיא המדינה".
תודה דניאל, לא נקבע עמדה מה מבין שני ההסברים הוא הנכון, אבל זה שהביא נשמע משכנע, ובאמת מפתיע.
