עושים היסטוריה בעקבות השירים

בעקבות השירים: שירים על אסירת ציון אידה נודל, קרב הראל והעלייה של יהודי אתיופיה - לא מדובר בשיעורי ספרות אלא דווקא בשיעורי היסטוריה. תלמידי החינוך הממלכתי־דתי ילמדו על האירועים הגדולים דרך שירים.

לימודי היסטוריה עלולים להיות משעממים. לא מעט תלמידים מוצאים את עצמם הולכים לאיבוד בין ספרים וסיכומים רבים.

תוכנית חדשה של החינוך הממלכתי־דתי תנגיש את החומר בצורה אחרת - דרך שירים וסרטוני וידאו. שלל נושאים כמו מלחמת העצמאות והעלייה מבריה"מ יקבלו חיים דרך טקסטים שהפכו לאבן יסוד בתרבות הישראלית.

את הפרק על מלחמת העצמאות ילמדו התלמידים דרך השיר "קרב הראל" שכתב חיים חפר, שהיה מייסדה ומפקדה של להקת הצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח. השיר, שאותו מבצעת שלישיית גשר הירקון, מאופיין בטקסט לא פשוט, שנפתח במילים "ההר אפל הרחוב שחור/ העיר גוועת במצור/ אין לחם אין, אין כלום", ומספר על המצור בירושלים. השיר מזכיר מקומות שבהם התרחשו הקרבות, את הקשיים הרבים שהתלוו אליהם וגם את ההרוגים הרבים במילים: "ליבנו כבר אטום/ 30 בנבי סמואל/ 17 על הקסטל/ שיירת נבי דניאל/ אך אנו עוד נקום".

פרק נוסף יעסוק בעלייה היהודית מבריה"מ בשנות ה־70, ובתוכו גם המאבק לשחרורם של אסירי ציון, שנכלאו על ידי השלטון הסובייטי באשמת ציונות ועידוד העלייה.

במסגרת זאת יוקרן לתלמידים במהלך השיעורים ראיון עם נתן שרנסקי ויובא גם סיפור חייה של אידה נודל דרך השיר "שלום לך אידה נודל", שכתבה לה נעמי שמר - "נולדנו באותה שנה ולאותו העם/ ואף על פי שלא נפגשנו מעולם/ ולא זכיתי לראותך על סף ביתי/ הניחי לי לקרוא לך אחותי".

אתגר נוסף של מערכת החינוך הוא לספר את סיפור העלייה של יהודי אתיופיה, לצד מבצעי העלייה מאתיופיה - "מבצע משה" ומבצע שלמה" התלמידים ילמדו גם על המורכבות של קליטה.

הפרק הזה יילמד באמצעות "שיר החסידה" שאותו כתב חיים אידיסיס והלחין שלמה גרוניך שמבצע אותו יחד עם מקהלת שבא, המורכבת מנוער יוצא אתיופיה. המילים בשיר, "בדרך אל הקור, בדרך תעצור בציון עיר האור", מספרות על הזיקה לעלייה לירושלים.

"הרבה יותר מעניין"

הלל אחימאיר (16.5), תלמידת כיתה י"א באולפנת צביה ביישוב רבבה, מספרת כי "הלמידה בשיטה הזאת נותנת לנו כלים ללמוד היסטוריה בעוד דרכים, זה הרבה יותר מעניין מללמוד סיכומים. מה שמשמעותי בעיניי הוא שזה נותן הזדמנות לתלמידים ללמוד בצורה מעמיקה וטובה יותר - כי יש תלמידים שמתקשים ללמוד מסיכומים".

הלל מוסיפה: "אנחנו רואים בכיתה סרטונים, מאזינים לשירים ושומעים הרצאות, יש בזה משהו הרבה יותר קליט, החומר נכנס לראש בצורה טובה יותר. יש דברים שאי אפשר ללמוד ולהבין כשרק מדברים, יש דברים שחייבים לראות. הייתי רוצה לראות כזאת למידה גם בשאר הנושאים ובשאר השיעורים".

בלהה גליקסברג, מפמ"ר (מפקחת־מרכזת) היסטוריה בחמ"ד אומרת כי "תוכנית פר"ח רואה בחוויה ובשימוש באינטליגנציות מסוגים שונים יסוד מרכזי בהוראה, המקרב את התלמידים לחומרי הלימוד לגווניהם. התוכנית מייצרת חיבור אישי ורגשי בין התלמיד לנושאים הנלמדים ומביאה להפנמה טובה יותר של החומר הנלמד לאורך זמן".

לדבריה, "בתוכנית גלום המסר כי הלמידה היא רב־ממדית, וכי הבנה מעמיקה של ההיסטוריה יכולה להיווצר ממבט רב־תחומי המתכלל נקודות מבט מגוונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו