כל התמלילים שפורסמו עד היום מציירים תמונה של ביזיון. הצורה המבישה שבה שוטרים חוקרים מו"ל של עיתון על פגישותיו עם ראש הממשלה, הגסות הנבזית שבה כורש ברנור מסתער על ראש הממשלה עצמו. אחר כך הגילויים על הלחץ שהופעל על אלוביץ'. כל המחירים המשפחתיים והעסקיים שכבר שילם כתוצאה מהתיק שנפתח נגדו.
אז עכשיו זה הגיע לשיא בחשיפת הסחיטה באיומים של ניר חפץ ופתיחת התיק ולקיחת הטלפונים של עוזרי נתניהו. צריך להצדיע לשר אוחנה שאמר את האמת על גוף בעייתי כמו הפרקליטות. כל אזרח מזדעזע כשהוא שומע שהחוקרים מאיימים על חפץ.
היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה ניצן אולי לא יודעים, אבל ישראל היא עדיין דמוקרטיה במשרה חלקית. מה שאוחנה עשה הוא פעולה חשובה במסגרת עבודתו הפרלמנטרית, וכן כשר המפקח על המערכת. קשה לי להאמין שאיזה תובע כללי או איזה מולר היה מעז להשתלח בסנאטור שמותח ביקורת על החקירה הפוליטית שמנהלות המשטרה, הפרקליטות ותקשורת הזרם המרכזי. כל הגופים האלה, תשלובת העריצות המקומית, כבר מזמן חזקים יותר מהכנסת שחבריה היו אמורים לפקח עליהם.
צילום: ערוץ הכנסת
כבר עם מעצרם של פילבר, אלוביץ' וחפץ התעוררה השאלה, מדוע לוקחים אזרחים, בעלי תפקיד בממשל, ומשליכים אותם למעצר? אולי הם לא תמימים, אבל הם בוודאי חפים מפשע. זכור הביטוי "חקירתו של אזרח מעבר לכל חשד". אז אולי הם לא מעבר לכל חשד, אבל כך גם מנדלבליט, ניצן וחוקרי המשטרה.
היועמ"ש לשעבר מני מזוז השתמש בביטוי "סימון מטרות". ההתנפלות האינקוויזיטורית על ראש הממשלה אינה מעניקה לאזרחים תחושה שיש מי שמגן עליהם. שזכויותיהם נשמרות אל מול שלטון עריץ שמדכא ועושק אותם. ההפך - המתקפה הממושכת על נתניהו פוגעת באוכלוסייה גדולה שנמצאת בתחתית שרשרת המזון של התקשורת ומערכת המשפט. אלה המאוימים, הנקראים ילידים. אז נראה שהילידים החליטו להתמרד נגד האימפריאליזם הפנימי הזה שהיועמ"ש ופרקליט המדינה מסמלים אותו.
עוד בנושא:• היועמ"ש ופרקליט המדינה: "דברי אוחנה חמורים ביותר ומעוותים את המציאות"שר המשפטים חשף בכנסת פרטים אסורים מחקירת חפץ; אוחנה: "לא חשפתי"דיווח: האם המשטרה סחטה את ניר חפץ?ניר חפץ נסחט? "זה מטריד, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום"ראש לשכת עורכי הדין: "לחקור את הלחצים הפסולים על ניר חפץ - ולחשוף לציבור"
שתי נקודות ראויות לציון בהקשר לדברי אוחנה בכנסת ולתגובת מנדלבליט וניצן: שני האחרונים מוסרים תגובות במשותף. לא נראה טוב. היה מצופה שהיועמ"ש ישמור מרחק ביטחון מגוף כמו הפרקליטות. הדיווחים על עבודת הצוות המשותפת אינם מעודדים. הרי תפקידו של היועמ"ש הוא לבצע הערכה עצמאית בנפרד מאותם פרקליטים שדעתם התגבשה כבר באינסוף סשנים.
הנקודה השנייה נוגעת לתגובת הנגד הקשה של ח"כים מהשמאל מתוך גיבוי ליועמ"ש ולפרקליט המדינה. כדאי להיזכר כיצד כל ציוץ של זהבה גלאון או התקפה תקשורתית גררו בעבר מבוכות, התנצלויות והצטדקויות מצד המשטרה, הפרקליטות או היועמ"ש. המתקפה המשפטית־פוליטית נגד ראש הממשלה יוצרת סינרגיה מטורפת של אלה המחלקים את העולם ל"שחורים ולבנים". אז קדימה, אמיר. גם הוא במחנה השחורים. אסור שיירתע. אתמול זאת הייתה ימנית לא רעה. כבר קשה לחכות לשמאלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו