התחקיר והסערה: תגובות רבות וקשות בעקבות תחקיר "שישבת" שפורסם בסוף השבוע וחשף פרשה מקוממת שלפיה נהוגה שיטה הכוללת גם עדויות שקר, לפי החשדות, שניתנות במסגרת ההגנה מפני תביעות רשלנות רפואית בבתי חולים רבים בישראל כאשר הם נתבעים על רשלנות רפואית.
לפי התחקיר, רופאים בכירים, הנשכרים באלפי שקלים, מגישים בשבועה לבתי המשפט חוות דעת וקובעים, במקרים רבים, שהתנהלות בית החולים היתה תקינה ולא היתה כל רשלנות רפואית. אולם במקביל, "מאחורי הקלעים", אותם רופאים מוסרים חוות דעת נוספת לעורכי הדין של בתי החולים ובה הם מוסרים דברים שונים, סותרים ולעיתים אף הפוכים לגמרי מאלה שהם עצמם כתבו בבית המשפט. לעיתים אף מסכימים הרופאים כי היתה רשלנות בטיפול הרפואי באותו מקרה, אך לבית המשפט הם עצמם מוסרים דברים אחרים לחלוטין. שיטה זו נחשפה בעשרות מסמכים, שבהם התגלו חוות דעת כפולות של בכירי הרופאים בישראל. ממסמכים אלה ועדויות שנחשפו בתחקיר עולה חשד חמור לעבירות אתיות ובחלק מהמקרים ייתכן שאף חשש למתן עדויות שקר בבית המשפט.
"החולים מקבלים פחות"
פרופ' יהודה אולמן, יו"ר ועד הרופאים של בית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה וחבר נשיאות המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, אמר בתגובה לתחקיר כי "כבר כמה שנים אני מנסה לקדם שינוי חקיקה שיוציא את הצורך בהוכחת רשלנות רפואית, וכל מי שנפגע יוכל להגיש תביעה, כך שכל טעות, ליקוי בביצוע בהפעלת מכשור וכו' יזכו את הנפגע בפיצוי, שיכסה את הוצאות הכאב והסבל, ובעיקר ימנע קנייה של רופאים בכסף, כך שאף אחד לא ימכור את כל היקר לו בנזיד עדשים. כדאי למשל לאמץ את השיטה בדנמרק, שתעשה צדק עם המטופלים, תקל על הרופאים להודות בטעות ותרחיק מהצלחת את הרופאים שמוכנים לכתוב כל דבר שהנייר סובל. מן הסתם אלה הרופאים שנפלטו מהמערכת בשל יכולות נמוכות".
ד"ר נמרוד רחמימוב, מנהל מחלקת אורתופדיה ב' וניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי הממשלתי לגליל בנהריה, ויו"ר ארגון רופאי המדינה לשעבר, אמר ל"ישראל היום" כי "אני כתבתי כבר מספר לא מבוטל של חוות דעת להגנה על בתי חולים, וכשביקשו ממני דעה חשאית 'בין השורות' אמרתי שאת מה שאני חושב, אני כותב - ומה שאני לא כותב, אני גם לא חושב. כשביקשו להגן על מקרה שבו חשבתי שנכון לשלם לתובע, לא לקחתי את התיק. עורכי דין של תובעים מתייחסים לזה כביזנס, ולא כחיפוש אמת וצדק, ומכאן גם ההתנהלות של עורכי הדין שמגינים על בתי החולים. כבר הציעו בעבר מנגנון של תשלומי פיצויים ללא הוכחת אשמה, אולם איש לא מקדם את זה כי כל הצדדים מרוויחים מהשיטה הקיימת, חוץ מהחולים, שמקבלים פחות, ומהרופאים הנתבעים, שעוברים סוג של גיהינום אישי, שלא בצדק".
מנהל מחלקה פנימית באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, שביקש להישאר בעילום שם, אמר ל"ישראל היום": "הזדעזעתי מהממצאים בתחקיר. זה נראה כמו שילוב של תעשיית חוות דעת המרוכזת בידי בעלי עניין המרוויחים ממנה הון, אנשים הנשכרים על ידי עורכי הדין ובתי המשפט באופן קבוע וצריכים כל הזמן להצדיק את המשך הפניות אליהם. גם כאן, בסופו של דבר הרבה כסף והיעדר ביקורת - משחיתים".
מטייחים את התופעה
על פי התחקיר, בפרשה מעורבים רופאים בכירים, משרדי עורכי דין, חלק מבתי החולים וקופות החולים, והמוסדות העיקריים שמבטחים את הגופים הרפואיים: סוכנות הביטוח מדנס, שמבטחת את רוב קופות החולים, חלק ניכר מבתי החולים ואת מרבית הרפואה הפרטית בארץ באמצעות חברת הביטוח הראל (שמבטחת בעצמה באמצעות חברות ביטוח גדולות בחו"ל), וחברת הביטוח הממשלתית ענבל, המבטחת את מוסדות הבריאות שבבעלות המדינה, כולל בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות עצמו, לשכות הבריאות המחוזיות ועוד.
נראה כי רופאים ומנהלים של מוסדות רפואיים יודעים על התופעה הפסולה אבל חלקם מטייחים אותה, כדי שלא תיחשף ברבים.
בחודשים האחרונים הוגשו גם תלונות מפורטות בנושא להנהלת משרד הבריאות ולד"ר בועז לב, נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואיים במשרד הבריאות, ולד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, אולם עד עתה דבר לא נעשה דבר והתופעה לא נחקרה ברצינות הראויה ולעומק.
עוד התגלה בתחקיר כי אפילו במקרים הנדירים שבהם חוות הדעת הכפולות והסותרות נחשפו בבית המשפט, העדיפו שופטים להתעלם מהסתירות ומהחשדות למתן עדות שקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו