זוגיות: כך תדעו אם תשרדו יחד שנים רבות

יש משהו תמים עד מאוד בעמדה הנפשית של חתן וכלה ערב חופתם. מה שמקצין את עומק התמימות הוא נוכחותם התומכת של המבוגרים סביבם, שמפרגנים, אוהבים וסוללים את דרכם של האוהבים הצעירים. 

אותם אורחים הם לרוב "שועלים" עתירי ניסיון בתחום הזוגיות, עמוס העליות, המורדות, המשברים והמהמורות של מערכת יחסים אינטימית וארוכת שנים. למרות זאת, הם לרוב לא יספרו לזוג הצעיר שכל הזוגות פוגשים משברים קשים. 

אם חושבים על זה, אולי מוטב שלא ידברו על האתגרים הצפויים, גם כשמדובר בהתמודדות עם חולי, אובדן, קשיים בהורות, צרות כלכליות, ניתוק ומגע מחודש, אכזבה וזעם, תסכול שמגיע לנקודת רתיחה, תחרות, קנאה, נקמנות ולעיתים בגידה, על שלל גווניה המכאיבים. 

אך מה שיודעים בנות ובני זוג ותיקים, זה שמעבר לאתגרים שצופנת הזוגיות, קיימת חלוקה אחת שדי קשה להתווכח איתה: יש זוגות שמתחזקים מתוך משבר, ויש זוגות שמשבר זוגי מוביל אותם לפרידה. 

ישנם זוגות שמשכילים לשמור על מרקם הזוגיות, להציל את הספינה פעם אחר פעם מטביעה, להתעשת יחד בעתות משבר ולצאת מחודשים ומחוזקים מתקופות קשות. 

לעומתם, ישנם זוגות שאף על פי שינסו וישתדלו, ואפילו ילכו יחד לטיפול זוגי - לא יצליחו להציל את עמודי היסוד של הקשר שלהם תחת עומס, ויפרקו את החבילה. 

"מוטב שלא ידברו על האתגרים הצפויים" // צילום: Getty Images

אז מה מבדיל בין זוגות שצולחים משבר לכאלה שמגיעים לפרידה?

כדי להימנע מפרידה וללמוד כיצד לעבור תקופה קשה בזוגיות, צריך ללמוד איך לנהל משברים בחיים המשותפים באופן שיבנה את מערכת היחסים ולא יביא לקיצה. 

החוקר האמריקאי, פרופ' ג'ון גוטמן, הפנה את המבט בנושא זה מכמות הריבים שמתלקחים בין בני זוג לאיכותם, והצביע על "ארבעת מבשרי הרעה" שמובילים זוגות להיות שבירים יותר בזמנים קשים:

ביקורתיות

גוטמן לא מדבר על ביקורת נקודתית, אלא על ביקורת כוללנית הנוגעת לאופיו של בן הזוג ולמניעיו. למשל, אמירה כמו "אתה איש אנוכי וחסר רגישות", היא מסוכנת, משום שהיא משחירה ותוקפת את בן הזוג על מי שהוא באופן כללי. אמירה כמו "התנהגת אתמול באופן חסר התחשבות", נוגעת באירוע ספציפי ומשאירה מרחב ומוטיבציה לתיקון. 

בוז 

בוז יכול להתבטא במילים או בשפת גוף. טונים לעגניים, גלגולי עיניים, פרצופים מזלזלים, וכן אמירות המבזות את בן הזוג, הם אחד ממבשרי הרעה העיקריים. בוז הוא פוגעני מאוד, וכתוצאה מכך ממקם את בן הזוג בעמדה מתגוננת ותוקפנית, במקום בעמדה רכה, המאפשרת הקשבה ושינוי. בוז אף עשוי לגרום לצלקת בנפשם של בני הזוג ולייצב אותם במרחק גדול זה מזה, משום שקרבה תחווה כמאיימת. 

הגנתיות

הגנתיות מתקשרת עם פנקסנות - אלמנט שמתפקד ככורי עכביש בתוך המערכת הזוגית: מבוך של התחשבנויות שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו. בהגנתיות, בני הזוג נמנעים מלקחת אחריות על החלק שלהם בדינמיקה שהובילה למשבר. זו עמדה שלא מאפשרת תנועה בתוך הקשר, ומסכלת את האפשרות להעמיק את ההיכרות שלנו עם בן הזוג ועם הצרכים הרגשיים שלו. זו מעין אטימת אוזניים למקום של בן הזוג, דבר המחבל באפשרות להיבנות מהמחלוקת. 

התעלמות

נסיגה, היאטמות, ניתוק מגע והתעלמות מובילים כל אחד מבני הזוג, השקוע כעת בעולמו שלו, להיטען ברגשות שליליים ובדיבור פנימי קורבני וקשה. הניתוק הוא אי של בדידות ונטישה - תחושות שקשה מאוד לגשר עליהן בקשר זוגי. המסר התת-קרקעי שעובר במצב כזה הוא כי אי אפשר לדבר על הדברים ולעבור אותם יחד, והאיום של פירוק הקשר הופך מוחשי מאוד. 

"ללמוד איך לנהל משברים" // צילום: Getty Images

עניין נוסף ומעניין שהצביע עליו גוטמן, הוא שכמות הריבים אינה מנבאת את יכולת ההישרדות של הזוג. לדידו, ריבים אינם קטליזטור להתפרקות הזוגיות, ולעיתים רבות הם דווקא סממן לתשוקה, תקווה ורצון לתיקון. 

מה שמנבא את סיכוייו של זוג לשרוד יחד שנים רבות היא היכולת להיבנות ממשברים, להפנים מסרים שקשורים בצרכיו של בן הזוג, ולייצר חוויות רגשיות טובות שעולות על סך כל החוויות הקשות בתוך הקשר. 

 

הכותבים הם המטפלת הזוגית והמשפחתית, הדס אורינגר וייס והפסיכולוג איתן טמיר, ממכון טמיר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו