"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מצפה מאדים: יצאה לדרך הדמיית כוכב הלכת בנגב
קבוצת "רמונאוטים" החלה בפרויקט D-Mars, שמתקיים לראשונה בישראל • ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים על מאדים בעתיד הקרוב • צפו בתמונות המרהיבות
צילום: אי.פי.איי // ה"רמונאוטים בפעולה"

מצפה מאדים: יצאה לדרך הדמיית כוכב הלכת בנגב

קבוצת "רמונאוטים" החלה בפרויקט D-Mars, שמתקיים לראשונה בישראל • ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים על מאדים בעתיד הקרוב • צפו בתמונות המרהיבות

,עודכן

שישה מדענים ומומחים "נחתו" באתר סודי ומבודד באזור מצפה רמון, ומשתתפים בפרויקטהדמיית מאדים D-Mars- הדמיה שמתקיימת לראשונה בישראל בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע.

המשתתפים מנותקים מהעולם, מבצעים מחקרים, מקימים מבנה המתאים לתנאימאדיםומסתובבים בחליפות חלל. ההדמיה נועדה לחקור ולדמות חיים אפשריים עלכוכב הלכת מאדיםבעתיד הקרוב.

פרויקט D-Mars // צילום: אי.פי.איי

הדמיות מאדים נערכות במקומות ספורים בעולם. מצפה רמון נחשב לאחד המקומות היחידים בעולם המדמים תנאים הקרובים יחסית לתנאים השוררים על פני מאדים. האזור דומה למאדים מבחינת מבנה הקרקע, הגאולוגיה, הצחיחות, המראה והבידוד. הסביבה מספקת שילוב אידאלי עבור הדמיות חלל שקשה למצוא באזורים אחרים בעולם.

ה"רמונאוטים בפעולה" // צילום: אי.פי.איי

במקביל להדמיה הישראלית, מתקיימת בימים אלו הדמיה בינלאומית בעומאן. שתי ההדמיות יתקשרו ביניהן בניסוי תקשורת ובניסוי קרינה קוסמית וגם ישוו תוצאות.

המשתתפים מנותקים מהעולם, מבצעים מחקרים ומסתובבים בחליפות חלל // צילום: אי.פי.איי

"סוכנויות חלל בעולם כבר עסוקות בהכנות למסע למאדים ובפתרון האתגרים הטכנולוגיים הרבים בדרך לשם", אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, אבי בלסברגר, "בין האתגרים שמנסים לפצח: בניית חללית ומנוע שיכולים להתאים למסע הממושך, השפעת הקרינה הקוסמית על האדם, הובלת והקמת מבנה במקום, חיים בקבוצה קטנה ומבודדת, תקשורת עם כדור הארץ ועוד. לישראל יש כבר חלק בהכנות למסע למאדים, ובפיתוח טכנולוגיות להתגוננות מפני קרינה".

פרויקט D-Mars // צילום: אי.פי.איי

שישה "רמונאוטים" - שילוב של מצפה רמון ואסטרונאוטים - נבחרו למשימה: ד"ר הילל רובינשטיין (40), פוסט־דוקטורנט באוניברסיטת בן־גוריון החוקר משימות למאדים; ד"ר רעות סורק־אברמוביץ (39), בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה ואימונולוגיה, מייסדת אגודת מאדים הישראלית; פרופ' גיא רון (42), מומחה לפיזיקה גרעינית מהאוניברסיטה העברית, החוקר מאיצי חלקיקים במקומות שונים בעולם; ז׳קלין פיי (32), מנהלת מרכז המוזיקה במצפה רמון ומדריכה טיולי אסטרונומיה; האדריכל אלון שיקאר (37), בעל פרקטיקה עצמאית לאדריכלות ועיצוב ומרצה בטכניון; ונדב קושניר (37), סטודנט לעבודה סוציאלית ומדריך טיולים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו