מעמיסים מסים על הקשישים

אם מדינת ישראל עושקת בצורה בלתי פרופורציונלית דווקא את קבוצת האוכלוסייה החלשה ביותר במדינה ישראל, הקשישים שגרים בבתי הדיור המוגן? כך נראה לפחות, לפי שיטת המע"מ הנהוגה כיום על דיירי הדיור המוגן במדינה 

כדי להבין לעומק את הנושא, נדרש הסבר נוסף על שלושה סוגי מע"מ הקשורים זה בזה: מע"מ על שכירות, מע"מ על שחיקת הפיקדון ומע"מ רעיוני. בעת כניסה לבית דיור מוגן הדייר מפקיד בידי הבעלים דמי פיקדון בסכום גבוה, שנע בין 1.5 ל־2 מיליון שקלים. סכום זה מוגדר כ"הלוואה". דמי הפיקדון מוצמדים למדד יוקר המחיה ובכל שנה נשחקים בערך של 4%-3%. אחוז זה יחושב תמיד מהסכום הראשוני שהופקד, ומוצמד למדד ולא ליתרת הפיקדון.

על דמי שחיקה אלה מחויבים הקשישים  ב־17% מע"מ. כלומר, בכל שנה דייר שהפקיד מיליון שקלים, הוא ישלם מע"מ על 30,000 שקלים - 3% מהפיקדון, שהם 5,100 שקלים. כלומר, נראה שדמי השחיקה מהווים למעשה את שכר הדירה. דבר זה מציב את אוכלוסיית הדיור המוגן כיחידים במדינה שמשלמים מע"מ על שכר הדירה שלהם. בתחילת כל חודש משלם הדייר מה שמכונה "דמי אחזקה" - עבור שירותי חובה: מים, חשמל, שירותי רשות וכו'. כיום, דמי האחזקה הממוצעים נעים בין 7,000 ל־12 אלף שקלים לחודש. גם על סכום זה מוסיפים 17% מע"מ. 

אברהם בר-דוד

הכספים שהפקיד הדייר בידי הבעלים נחשבים בעיני משרד האוצר כ"הלוואה", שעליה הדייר מרוויח כביכול ריבית. ריבית כזו חייבת במס. בפועל, הדייר אינו מרוויח כלום, אבל משרד האוצר מאפשר לבעל הבית לגלגל על הדייר את המע"מ על הריבית הרעיונית. לדוגמה, אם הדייר הפקיד מיליון שקלים כשהוא נכנס לדיור המוגן, הוא ייאלץ לשלם ריבית רעיונית של 2.6%, כ־26 אלף שקלים. על עמלה זו הוא ישלם מע"מ בגובה 17%, כלומר כ־4,000 שקלים נוספים. 

ביסוד רעיון הריבית הרעיונית עומדת ההנחה כי הדייר חוסך ריבית שהבית היה משלם אילו לקח הלוואה, למשל מבנק. חיסכון זה נחשב לפי תפיסה זו כתשלום שהדייר משלם לבית בדיוק כמו סכומי השחיקה, ולכן על שניהם לשלם מע"מ, אך החוק מאפשר לגלגל את המס על הדייר. כלומר, אדם שהפקיד מיליון שקלים, לצד המע"מ על דמי האחזקה, משלם עוד 9,500 שקלים לשנה - מע"מ על השחיקה ועל הריבית הרעיונית. מדובר בעיני רבים לעושק של ממש.

השחיקה היא בעצם שכר דירה שבמדינת ישראל פטור ממע"מ. המע"מ על הריבית הרעיונית הוא על סכום שממנו הדייר אינו מקבל אגורה. בסופו של דבר, המרוויח העיקרי מהמציאות הזו זאת המדינה. מכיוון שבעלי הבתים אינם מפרידים בין התשלומים השונים, נאלצים הקשישים לשלם במצטבר עוד אלפי שקלים ללא שום הצדקה אמיתית, ואלה מתגלגלים למדינה עצמה על ידי תשלומי המע"מ השונים. 

"רובנו מכרנו את ביתנו"

אברהם בר־דוד, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, מסביר כי "קשישים החיים בדיור מוגן הם האוכלוסייה היחידה בארץ שנדרשת בתשלום מע"מ על שכר דירה. מדובר בתשלום של אלפי שקלים בכל חודש. פעם נוספת נפגעת אחת מהקבוצות החלשות ביותר בחברה הישראלית - אוכלוסיית הקשישים. מדובר על הוצאה כספית גדולה, המתווספת לסכומים גבוהים מאוד שנאלצים קשישים לשלם בכל שנה עבור שחיקת הפיקדון ובכל חודש על דמי אחזקה. 

הדבר יכול היה להיפתר בקלות רבה על ידי הפרדת התשלומים השונים של הבית. אך למדינה אין אינטרס להסדיר את הסוגיה, מכיוון שהתשלומים עוברים בסופו של דבר לכיסה. עמותת דיירי הדיור המוגן פנתה לחברי כנסת, לשרים ולוועדות בכנסת שאמורים לטפל במצב הקשישים בארץ, אך טרם נמצא הגורם שיבחר להרים את הכפפה ולהוביל נושא חשוב זה עד לתוצאה המתבקשת - הגנה על זכויות הקשישים שחיים בדיור מוגן".

נעמי פרמינגר, דיירת בבית הדיור המוגן מגדלי אלישע בחיפה, הסבירה כי "יש הסבורים שלקשישים החיים בדיור מוגן יש סכומי כסף בלתי נדלים, אך לא כך הדבר. רובנו מכרנו את ביתנו כדי שנוכל לחיות בשלווה את שנותינו האחרונות, אך בעלי הבתים מוצאים בכל העת דרכים חדשות לגבות מאיתנו כספים נוספים, שלא בצדק. אני אישה עיוורת בת 73, ומתקיימת בעיקר מכספי הפנסיה שלי ושל בעלי ז"ל. 

"לשם מעבר לדיור המוגן נאלצתי למכור את דירתי, ואני חיה מחסכונות צנועים ביותר. הכנסה זו אמורה כביכול להספיק לי עד שארית חיי, אך כפי שהבית מתנהל כרגע, איני יודעת אם זה יתאפשר בכלל. חסכונותיי נאכלים בקצב גבוה מאוד, ואני חוששת מהרגע שבו אצטרך מטפל צמוד במשך כל היום, משום שאני לא אוכל לעמוד בכך".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו