בן־גוריון תובע מהאו"ם: נשק ל"מיליציה יהודית"
לנוכח פרעות הערבים, פיגועי הירי, ההצתות והתקפות הדמים שמתרחשות ברחבי הארץ בכל יום, כבר יותר מחודשיים, יזם יו"ר הסוכנות היהודית, דוד בן־גוריון, השבוע לפני 70 שנה, כמה פעילויות במוסדות האו"ם ובדעת הקהל העולמית, במגמה לקדם פתרון למצב הביטחוני הקשה שאליו נקלע היישוב העברי.
ב־4 בפברואר 1948 העבירה הסוכנות היהודית ל"ועדת הביצוע לתוכנית חלוקת א"י" של מוסדות האו"ם הודעה רשמית, ובה היא מאשימה את שבע המדינות החברות בליגה הערבית בתוקפנות כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל. "המדינות הערביות נאשמות בקשירת קשר, מתוך מגמה ברורה להכשיל בכוח ובאלימות את החלטת עצרת האומות המאוחדות מ־29 בנובמבר 1947, בדבר חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, ערבית ויהודית", כך נמסר בהודעת הסוכנות, שדרשה מוועדת הביצוע להעביר את הנושא לטיפולה של מועצת הביטחון של האו"ם, כדי שזו תנקוט את האמצעים הנדרשים להענשת המדינות התוקפניות.
הסוכנות ביקשה גם להטיל סנקציות כלכליות ופוליטיות על המדינות הערביות, "ואם יהיה צורך - להשתמש בכוח כדי להכשיל את התנגדותן למימוש תוכנית חלוקת ארץ ישראל". פניית הסוכנות היהודית לוועדת הביצוע של האו"ם משתרעת על מסמך בן 22 עמודים, המסתיים בדרישה "לנקוט פעולה על פי סעיף 7 של מגילת האו"ם נגד הסכנה הנשקפת לשלום היישוב היהודי בארץ ישראל, כתוצאה מהתוקפנות של מדינות ערב".
בתגובה לפניית הסוכנות היהודית הודיעה ועדת הביצוע שהיא פועלת לנסח דו"ח מפורט, שיוגש על ידיה למועצת הביטחון של האו"ם, בעניין מצב הביטחון בארץ ישראל. על פי הערכות, עשויה הוועדה להמליץ למועצת הביטחון על הקמת צבא של האו"ם, לצורך הבטחת קיום תוכנית החלוקה.
כבר למחרת העברת דרישת הסוכנות לאו"ם בדבר התוקפנות הערבית כינס בן־גוריון מסיבת עיתונאים בתל אביב, שאליה הוזמנו כל כתבי החוץ של מערכות העיתונים השוהים בארץ. באירוע התמקד בן־גוריון בצורך לאפשר באופן מיידי הקמת מיליציה יהודית בארץ ישראל, תוך כדי דרישה מהאו"ם לשלוח לה נשק ותחמושת, במיוחד לנוכח הצהרת הממשלה הבריטית מהימים האחרונים, שאין ביכולתה לשמור על גבולות הארץ מפני הסתננות פולשים ערבים.
"המיליציה היהודית תוכל לשמור על גבולות הביטחון", אמר בן־גוריון, "ועם הקמתה תהיה לערבים זכות מלאה להקים מיליציה באזורים שלהם, לצורך שמירת הסדר והשקט באזורים שתחת שליטתם".
עשירית מהשכר - מס לביטחון
העיתון "דבר" בישר ב־5 בפברואר 1948 שארגון "מגבית ההתגייסות" הודיע על הצטרפותו למאמץ הלאומי, לצורך גיוס האמצעים הכספיים הנדרשים לצורכי הביטחון של המדינה בדרך.
הארגון החל את פעילותו ב־1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כמפעל לאיסוף תרומות ביישוב העברי. התרומות נועדו לסיוע למשפחותיהם של מתנדבי היישוב לצבא הבריטי ולרווחתם של החיילים עצמם. ב־1943, בעקבות הידיעות על השואה המתחוללת באירופה, התמקד הארגון בגיוס משאבים לצורכי הצלת יהודים ביבשת. בתום המלחמה גייס הארגון כספים לצורכי פעולות ההעפלה, והשבוע לפני 70 שנה נרתם, כאמור, בכל כוחו להשגת כספים בעבור צורכי הביטחון הגדולים.
הארגון שם לו למטרה לגייס סכום של 2.5 מיליון לא"י, בדרך של תרומות כספיות, פדיון ימי עבודה והטלת מס על עובדים. דגש מיוחד ניתן מטעם הארגון לקיום מסע הסברה ברחבי הארץ, תוך כדי שימוש בכרזות ובכרוזים שהופצו על לוחות מודעות וקראו לראות במגבית משימה לאומית ראשונה בחשיבותה. את הכרזות עיטרה כותרת גדולה: "לא יהיו משתמטים!!! לא משתמטים בדם ולא משתמטים בדמים".
הארגון הוסיף ופירט בכרזותיו את מדרגות המגבית: "התרומה הכללית הנדרשת מהיישוב במפעל עממי זה היא של לפחות שלוש לירות לאדם. מקבלי שכר של 50-40 לירות יפרישו סך של 4 לירות. המשתכרים
65-51 יפרישו 6 לירות, ומי שמרוויח יותר מ־66 לירות יפריש תרומה של 8 לירות". הנהלת הארגון החליטה בישיבתה, השבוע לפני 70 שנה, ש"נוסף על מסע ההסברה יש לנקוט גם אמצעי לחץ, כדי למנוע השתמטות".
נמסר שתוכנית המגבית החדשה, על פרטיה, הועברה על ידי הארגון לאישור הוועד הפועל של הסוכנות היהודית, והוא סמך ידו עליה ללא כל הסתייגות. בסוכנות הוחלט להקים מחלקה מיוחדת שתטפל בתיאום כל המהלכים הנדרשים לקיומה המוצלח של המגבית. נקבע שגיוס הכספים בכל רחבי הארץ יחל ב־22 בפברואר 1948.
אדמות שרונה נרכשו במיליונים
בגיליון העיתון "קרננו", שיצא לאור באמצעות הלשכה הראשית של קרן קיימת לישראל, פורסמו ב־5 בפברואר 1948, השבוע לפני 70 שנה, נתונים בנוגע לרכישת הקרקע שבבעלות הטמפלרים בתל אביב.
נמסר שבשטח שיפוט העיר תל אביב מחזיקים הטמפלרים 4,002 דונמים, ושהמושבה שרונה עצמה, על בתיה - כפי שהוחכרו לפני כמה שבועות לעיריית תל אביב - תופסת פחות מחמישה אחוזים משטח זה (כ־200 דונמים).
אדמות המרחב החקלאי של שרונה, בסך 3,800 דונם, השתרעו לכיוון מזרח, עד מעבר לגדה המזרחית של ואדי מוסררה (נחל איילון), ולכיוון צפון ומערב, משני צידי רחוב אבן גבירול של ימינו - עד נחל הירקון.
עוד נמסר שבעבור כ־4,000 הדונמים המדוברים ישולם לאפוטרופוס הכללי סכום של שני מיליון ו־200 אלף לירות ארץ־ישראליות (לא"י). מתוך סך זה ישולמו כמיליון ורבע לירות על ידי קק"ל, 900 אלף על ידי עיריית תל אביב, והיתרה על ידי "גורמים כלכליים" שטיבם לא נמסר.
תוכנית בניין הערים של אדמות שרונה הותאמה לצורכי התפתחות העיר תל אביב, ובהתאם לכך נעשתה חלוקת האזורים השונים בתוך הקרקעות: מתוך השטח הכללי יוקצו 2,234 דונמים למפעלי שיכון שונים, 810 דונמים לצורכי תעשייה ו־938 דונמים לצורך הקמת מוסדות ציבוריים, ארציים ועירוניים. קרן קיימת לישראל תקבל לרשותה את רוב השטח שיוקצה לשיכון, נוסף על כמחצית השטח השמור לתעשייה וחלק מהמגרשים שנועדו להקמת מוסדות ארציים.
הצמצום בדלק פוגע בפעילות המשק
ב־9 בפברואר 1948 התבשר היישוב העברי על כוונת ממשלת המנדט הבריטי לצמצם באופן דרסטי את אספקת הדלקים השונים לצורכי התחבורה, השימוש הביתי והתעשייה. הנהלת בתי הזיקוק בחיפה הודיעה על כוונתה להפחית את חלוקת הבנזין, המזוט, הנפט והסולר, ותירצה את החלטתה בהשבתה מאונס של מתקני הזיקוק, שארכה יותר מחודש, אחרי הטבח שביצעו העובדים הערבים בעמיתיהם היהודים בסוף דצמבר האחרון, וכן בדרישת לונדון להגביר את היצוא של תוצרי הזיקוק מחיפה לאזורים אחרים במזרח התיכון, הנמצאים בשליטה בריטית.
בשל החשש לנזקים הצפויים למשק הקימו ראשי היישוב "ועדה לענייני דלק", שפעלה בקרב מקבלי ההחלטות בבתי זיקוק והצליחה לשכנע את הנוגעים בדבר ששירותים חיוניים כגון מאפיות, בתי חולים, יצרני מזון ותחנות כוח לחשמל לא ייפגעו. בד בבד, פנתה "התאחדות בעלי התעשייה" לממשלה הבריטית בדרישה להמציא לה רישיונות ליבוא מזוט מחו"ל, כדי להשלים את צורכי מפעלי התעשייה השונים.
הצמצום באספקת הבנזין יעמוד על 25 אחוזים מהאספקה הרגילה. אי לכך קבעה ה"ועדה לענייני דלק" שהחל מהשבוע יסופק הבנזין רק על פי כרטיסים מיוחדים שנקראו "כרטיסי בנזין", כשחלוקת הכרטיסים תתבצע בשיטה שתבטיח ראשית את ניידוּת השירותים החיוניים, לעומת תנועת כלי הרכב הפרטיים, שתוגבל מאוד.
הוועדה הגיעה להסכם עם "איגוד נהגי הטקסי", שעל פיו נקבע שתועמד לרשות הארגון כמות קצובה של כרטיסי בנזין, שאותם יחלק בין חבריו, מתוך הבנה שהשימוש בבנזין המוקצה יהיה לצורכי נסיעה עירונית בלבד.
הלח"י קנה את אבו גוש?
בימים האחרונים נפוצו שמועות כאילו ארגון המחתרת לח"י (לוחמי חרות ישראל) רכש בכסף את אהדת תושבי הכפר אבו גוש. הדברים באו אחרי ש"הוועד הערבי העליון" כינה את אבו גוש "כפר שטרניסטי" (ע"ש אברהם יאיר שטרן, מפקדו הראשון של הלח"י), בשל סירובו לצרף נציגים מטעמו לוועדה הלאומית הערבית שהקים "הוועד הערבי העליון" בשבוע החולף בירושלים.
סופר "דבר" דחה את הדברים והסביר: "הסיבה האמיתית לאי התערבות הכפר במלחמה היא העובדה שמצבו האסטרטגי אינו מאפשר לו לעשות זאת: הוא נמצא בבקעה, בעוד קריית ענבים מקצהו האחד ומעלה החמישה מקצהו האחר, הנמצאים בהרים שמעל הכפר, מאיימים עליו לבולעו". ("דבר")
קרב דמים בתל אביב
"התקפה מאורגנת ראשונה של הערבים על העיר תל אביב בוצעה אתמול", מדווח עיתון "הבקר" ב־6 בפברואר 1948 ומוסיף: "15 ערבים, מצוידים בתת־מקלעים ובתרמילי חומר נפץ על שכמם, יצאו אתמול משכונת מנשייה והתקדמו בשני ראשים לעבר עמדת שוטרים יהודים, ותקפו אותה תוך כדי הסתייעות באש צלפים ערבים שירו מהגגות הסמוכים.
"לאחר קרב של כעשר דקות הגיעה למקום תגבורת של ההגנה ונפתח קרב פנים אל פנים ליד עמדות המגינים. לבסוף נאלצו הערבים לסגת, כשהם גוררים עימם פצועים והרוג אחד לפחות. איש המגן חיים צ'פלינסקי, בן 38 מרחוב מלצ'ט, נפגע בראשו משני כדורי אויב ונפצע פצעי מוות". ("הבקר")
הוסדרה אספקת הבשר
לנוכח הכישלון המתמשך של הוועד הלאומי באספקה סדירה של בשר, הושקה ב־7 בפברואר 1948 תוכנית חדשה, שתנוהל על ידי ועדה מרכזית. זו תוסמך לארגן ולהסדיר את נושא אספקת הבשר, קנייתו בשווקים המקומיים, חלוקתו והפיקוח על מחיריו.
המסחר בבשר בקר יותר אך ורק לסוחרים שיקבלו רישיונות מטעם הוועדה המרכזית. בתמורה הם יתחייבו לשמור על המחירים ועל הסידורים שקובעת הוועדה. ("משמר")
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו