"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בכירים במכון לב נעצרו בחשד לעבירות מס חמורות
יו"ר חבר הנאמנים והרקטור במוסד האקדמי מכון לב נחשדים בביצוע עבירות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים • היו"ר חשוד כי שילם לרקטור בעבור ויתור על שנת כהונה בתפקיד, והצהיר על מתן שירותי ייעוץ שלא ניתנו • "הרקטור קיבל משכורת כשבפועל הוא לא עשה כלום. זו האמת"
הרקטור הודה: "לא סיפקתי שירות, לא הייתי במשרדו אף פעם". מכון לב // צילום: דודי ועקנין

בכירים במכון לב נעצרו בחשד לעבירות מס חמורות

יו"ר חבר הנאמנים והרקטור במוסד האקדמי מכון לב נחשדים בביצוע עבירות מס בהיקף של מאות אלפי שקלים • היו"ר חשוד כי שילם לרקטור בעבור ויתור על שנת כהונה בתפקיד, והצהיר על מתן שירותי ייעוץ שלא ניתנו • "הרקטור קיבל משכורת כשבפועל הוא לא עשה כלום. זו האמת"

,עודכן

שחיתות במכון לב: בית משפט השלום בתל אביב הורה על מעצרם ושחרורם בערבות של יו"ר חבר הנאמנים של המכון, עו"ד קולב סנפורד מרחובות, והרקטור במוסד, מנחם שטיינר מירושלים, בחשד כיסנפורד שילם לשטיינר מאות אלפי שקליםבעבור שירותי ייעוץ שלא ניתנו – וכלל אותם בדוחות החברה "סנפורד ט. קולב" שבבעלותו.

על פי החשד, בשנים 2015-2014 שילם סנפורד סכום של כ-700 אלף שקלים כשכר לשטיינר, בעבור שירותי הייעוץ הפיקטיביים. שטיינר סייע לסנפורד בכך שקיבל תלושי שכר ואף מילא טפסי 101 בשנים אלו, בעבור עבודה שלא בוצעה מעולם. מעשה זה איפשר לסנפורד לדרוש את הוצאות השכר כהוצאה בדוחותיו.

אתמול (שני) הפכה החקירה גלויה בעניינם של השניים, ובה הודה סנפורד כי שטיינר לא ביצע כל עבודה בעבור הסכום שאותו קיבל. בנוסף מסר סנפורד כי הסכום ניתן לשטיינר כשכר בעבור ויתור על שנת כהונה בתפקידו כרקטור במכון לב. גם שטיינר הודה בחקירה כי לא ביצע כל עבודה בעבור הסכום שקיבל מסנפורד.

כשנשאל יו"ר חבר הנאמנים באשר למהות התשלום, הוא ענה: "בסופו של דבר, על אף שזו לא היתה הכוונה הראשונית, מנחם שטיינר קיבל משכורת בלי שבפועל עשה כלום. זו האמת". כשנשאל שטיינר לגבי השירות שניתן בעבור התשלום, ענה: "לא סיפקתי שירות. לא הייתי במשרדו אף פעם".

ממכון לב נמסר: "לצערנו הפרסום כפי שעולה בכתבה אינו מדויק. יש לציין כי מדובר ברקטור לשעבר שכהונתו הסתיימה לפני מספר שנים. אנו סמוכים ובטוחים כי כל המעורבים נהגו בתום לב וכדין בכל הנוגע לעניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו