"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אהבה "חונקת": על הורות אינטנסיבית
הורים רבים מתמכרים לתפקידם ומעורבים יתר על המידה בחיי ילדיהם • מהן ההשלכות של השקעת יתר ועל חשבון מה זה מגיע?
"הורות הליקופטר" עשויה ליצור ילד תלותי // צילום: GettyImages // "הורות הליקופטר" עשויה ליצור ילד תלותי // צילום: GettyImages| צילום: Getty Images

אהבה "חונקת": על הורות אינטנסיבית

הורים רבים מתמכרים לתפקידם ומעורבים יתר על המידה בחיי ילדיהם • מהן ההשלכות של השקעת יתר ועל חשבון מה זה מגיע?

,עודכן

"ישנן שתי ירושות יציבות שאנו מעניקים לצאצאנו. האחת היא שורשים; השנייה היא כנפיים", היא אמירה המיוחסת להודינג קרטר השני, עיתונאי וסופר אמריקאי. ואכן, הורים רבים "חונקים" את ילדם באהבה שלהם. הם מעניקים לו הרבה שורשים וביטחון, אך פחות מכך – כנפיים כדי לעוף רחוק ולהשתחרר מהם. סימביוזה ותלות של הורה בילדו הן סממן של הורות יתר, והוגדרו במחקר כ"התמכרות לתפקיד ההורי".

הורים רבים בימינו מעורבים מאוד, ויש שאומרים יותר מדי, בחיי ילדיהם, ומעניקים להם תמיכה והגנה אינטנסיביות. נשים הנוהגות כך מכונות "אימהוֹת-על", והורים משני המינים זכו לכינויים - "הורה הליקופטר", "הורה אלפא", "הורה אינטנסיבי", "הורה חונק", "הורה-יתר" (Over-Parent), "הורה מכסחת דשא" ולשלל שמות נוספים.

הורה הליקופטר ישקיע ללא הרף בהתפתחות והתקדמות הילד באמצעות קריאה, ייעוץ, טיפול, הדרכה, חוגים, חשיפה לתכנים מעשירים, פעילויות חברתיות ועוד - וזאת מהשלב שבו הוא התינוק ועד אחרי שהוא עוזב את הבית. הורה הליקופטר יצפה מראש כל צורך של הילד וימלא אותו מיד וישמור על קשר תכוף ואינטנסיבי עם הילד בכל האמצעים העומדים לרשותו.

פיצוי כספי ונפשי על חשבון אהבה

יש הטוענים שהורה הליקופטר אינו מונע בהכרח מאהבה לילדו, אלא לעתים מתלות בו או ניסיון לפצותו על כעס או על היעדר אהבה באמצעות השקעת יתר - כספית ונפשית. הורה הליקופטר עשוי מחד לחוש סיפוק והעצמה, אך מאידך עלולים לתקוף אותו גם תשישות, דיכאון, כעסים, אכזבות, תסכולים ומרירות.

ברבות הימים, התנהגות כזו של הורה אכן עשויה לתרום לביטחון העצמי של הילד, אך גם עלולה ליצור ילד תלותי, עריץ וחסר כישורים חברתיים, הנושא על כתפיו ציפיות מוגזמות שיהיה נתון כל כולו להורה, כפי שההורה היה מרוכז בו.

מחקרים טוענים כי הורות הליקופטר עלולה גם ליצור חרדה חברתית אצל ילדים. הורים שעוזרים לילדיהם בשעורי הבית ושנוטים לשדר לילד שהוא לא יכול להצליח לבדו, ושהאתגרים שמציב העולם קשים יותר ממה שהם, עלולים לגרום לכך שילדיהם יפתחו עם הזמן חרדה חברתית מאחר שהם יאמינו שאינם יכולים להצליח בכוחות עצמם.

גם מחקר אחר שנערך בקרב סטודנטים גילה כי אלה שיש להם הורים שמעורבים מדי בחיים האקדמיים שלהם והיו מעורבים מאוד בילדותם – נטו לחוות חרדה ודיכאון יותר מסטודנטים אחרים.

קשה להורים לשלוח את הילד שלהם לעולם האכזר ולדעת שהוא או היא עלולים להיאבק ולהיכשל. אך הורים צריכים לדעת שעל ילדיהם להיאבק ולעתים גם להיכשל כדי לגדול וללמוד. הרצון לשמור על הילד ולגונן עליו מאתגרים, התמודדויות וכישלונות – רק יבטיח שבעתיד, כשהוא יצטרך להתמודד עם העולם – יהיה לו קשה יותר.

כך תימנעו מלהיות הורה הליקופטר:

לא רצוי לעשות את שיעורי הבית עם הילד או להתכונן אתו למבחן. בקשו ממנו שיעבוד לבד, ויקרא לכם רק כשהוא באמת זקוק לעזרתכם

אל תציעו לילד עזרה אם הוא אינו מבקש אותה (בתשבצים, לגו, פאזל או כל משימה אחרת)

אל תנהלו את חיי החברה של ילדכם וגם לא את ההתנהלות החברתית שלו עם ילדים אחרים ועם אחיו. התערבו רק במקרים מסוכנים של אלימות למשל

אל תגדלו את הילד שלכם עטוף בצמר גפן ומוגן בכל עת. יום יבוא והוא יצטרך לצאת מהחממה והוא לא יידע איך להתמודד עם העולם שבחוץ

אל תתנו לילד תחושה שהוא יכול לחמוק מתוצאות מעשיו או שהוא זכאי לזכויות יתר

עודדו את ילדכם לפתור את בעיותיו בעצמו, כמובן עם אפשרות להתייעץ אתכם

תמכו במורים ובגננות של ילדכם ועודדו את הילד לכבד את דעותיהם

הכותבת הינה דוקטור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מרצה בכירה במכללה האקדמית הדסה, מחברת הספרים "לדעת אהבה", "זוגיות: מדריך למשתמש" ו"הורות ללא מסכות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו