"ישראל היא מגדלור"

לא בכל יום פוגשים ראש ממשלה של 1.2 מיליארד בני אדם. לא בכל יום פוגשים ראש ממשלה שנחשב לסופרסטאר עולמי (וגם מקומי). אולי בגלל זה המפגש עם נרנדרה מודי היה מרגש במיוחד. 

ראש ממשלת הודו מגיע השבוע לביקור היסטורי בישראל והעניק ל"ישראל היום" ראיון מיוחד. למרות גודלנו הזעיר, ניכר שהוא יוצא מגדרו כדי להבהיר כי מבחינתו מדובר ביחסים של שווים מול שווים. 

מודי הוא מנהיג מזן אחר. בתמיכה מאסיבית מהעם, הוא לא מהסס להגיד את מה שהוא חושב, מבצע רפורמות ומבקש להניע את הודו קדימה לעידן החדש שבו היא עתידה להיות בין המובילות. והגשמת אותו חלום עוברת בישראל. כבוד.

אני מגיע למעון ראש הממשלה בשעה שנקבעה לי ומגלה שמאחורי המנהיג עם המבט הקשוח מסתתר איש חייכן וחם שלא מתבייש בעברו העני. להפך, הוא מתגאה בו. ההודים אוהבים את ראש ממשלתם. הוא מודע לזה היטב. הוא גם יודע שאסור לו להיכשל. האתגר גדול. 

מודי אומר לי שני משפטים הינדיים ידועים: "עבור אינטרס הכלל - למען כולם" ו"יחד עם כולם, פיתוח לכלל". הוא משדר ביטחון. מודי שם דגש לאורך כל הריאיון על הקשרים בין העמים, משום שהוא רואה בישראל ובהודו מעין נפשות תואמות עם חדשנות ויצירתיות שיוצרות שותפות בממד שונה. 

לנוכח גישה זו, הוא ומשרדו יוצאים מגדרם להבהיר כי הוא מגיע גם כדי להביע את הערכתו הרבה ליוצאי הודו בישראל, ולשם כך גם ייערך אירוע המוני בהשתתפותו יום לאחר הגעתו, בתל אביב. אי אפשר שלא לחוש כי מבחינתו הודו וישראל נפשות תואמות.  

מה אתה יודע על ישראל? האם אי פעם ביקרת? 

"הצלחתי להכיר את ישראל מקרוב בשנת 2006 כראש הממשלה של מדינת גוג'ראט, כאשר ביקרתי במסגרת תערוכת' חקלאות. אני מאוד שמח לחזור אחרי עשור ואני מצפה בכיליון עיניים לראות כיצד ישראל התקדמה והתפתחה מאז. אני שותף לדעה של רבים מבני עמי, שרואים בישראל מגדלור של טכנולוגיה, כמדינה שהצליחה לשרוד אף שהסיכויים היו נגדה. הרבה מההמצאות בתחום הטכנולוגיה פותחו באוניברסיטאות ובמעבדות ישראליות ועזרו לאנושות. החל מהתקני זיכרון של USB וכלה בעגבניות שרי! הדרך שבה הפכתם את מדינתכם ממדינה שחסרים לה מים למדינה שבה יש עודף מים והדרך שבה הפרחתם את המדבר הן לא פחות ממדהימות". 

למה קיבלת החלטה לבצע את הביקור ההיסטורי הזה? 

"היחסים בין המדינות תמיד היו חזקים. למעשה, עם השנים הם התרחבו ונעשו מגוונים יותר. בזמן האחרון החיזוק המתמיד ביחסים התחיל להשתקף גם בביקורים תכופים יותר ובדרגים גבוהים יותר. אף ראש ממשלה או נשיא הודים לא ביקרו בישראל לפני ביקורו של הנשיא שלנו בשנת 2015. הביקור שלי נותן משנה־תוקף לקשר העמוק בן מאות השנים בין שני העמים שלנו. הוא תואם את השקפתי שהיחסים בינינו חייבים להתבטא בכל תחומי היחסים, לצד קשר שוטף בדרגים הגבוהים. אני חושב שהשנה, כאשר אנו חוגגים 25 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים, קיימת הזדמנות טובה לקחת את היחסים לשלב הבא". 

האם הביקור אמור ללמד על גישה יותר פרו־ישראלית באו"ם?

"העמדות שלנו באו"ם נקבעות על פי הנושא הספציפי שעל הפרק, כל עניין לגופו, ועל פי הערכים ועקרונות הליבה שלנו. אנחנו מתכוונים להישאר בדיאלוג עם כל השותפים שלנו, לרבות ישראל, בניסיון למצוא פתרונות אופטימליים באו"ם ובפורומים בילטרליים אחרים. הודו אינה תומכת באפליית מדינה ספציפית באו"ם". 

האם הודו עדיין מגדירה את עצמה כבלתי־מזדהה כמו בימי המלחמה הקרה, כלומר לא במערב ולא במזרח? 

"אנחנו דוגלים בפילוסופיה של Vasudhaiva Kutumbakam, שפירושה הוא "כל העולם הוא משפחה אחת". אנחנו רוצים לנהל דיאלוג בונה עם המערב ועם המזרח". 

האם ישראל והודו מתמודדות עם איומים דומים: אסלאם קיצוני, טרור? 

"טרור הוא טירוף עולמי, וגם הודו וישראל אינן חסינות בפניו. אסור לתת לאנשים שרוצים לבצע פעולות אלימות נגד בני אדם חפים מפשע יכולת לפרוח, והודו וישראל רואות עין בעין בעניין זה. ישראל והודו יכולות להדק עוד יותר את שיתוף פעולה ולהשלים זו את זו בעניין זה". 

האם הביקור הוא אתחול מחדש או שדרוג של היחסים? 

"הביקור שלי בעל משמעות משלו. מדובר בפעם הראשונה שראש ממשלה הודי (מכהן) מבקר בישראל. אני סמוך ובטוח שביקורי יוביל לחיזוק היחסים בתחומים שונים ויפתח גם צוהר לשיתוף פעולה באפיקים חדשים". 

האם אתה תסכים לבקר בכותל המערבי ובירושלים כמו דונלד טראמפ? 

"המטרה העליונה בביקורי הוא העמקת הקשרים הבילטרליים בין הודו לישראל. אני בטוח שאבקר בירושלים. התוכנית של הביקור מתמקדת במאמץ זה, כדי להקדיש את מירב המאמצים בקידום השותפות שלנו עם ישראל בכל המישורים, לרבות בתחום הטכנולוגי, בפיתוח קשרי חדשנות, שיתוף פעולה כלכלי, ושימוש יעיל במשאבים". 

מה עמדתך לגבי הריבונות בירושלים? האם הודו תסכים להעביר את השגרירות אליה? 

"אני מאמין בפתרון שתי המדינות, שבו גם ישראל וגם המדינה הפלשתינית העתידית מתקיימות בשלום זו לצד זו. הסכם קבע חייב להכיר ברגשות ובדרישות של כל הצדדים המעורבים. המפתח למציאת הפתרון לסוגיה זו נמצא בידי הצדדים. הודו תומכת בכל המאמצים למציאת פתרון מוסכם על כל הסוגיות העומדות על הפרק, לרבות בעניין ירושלים. לגבי השגרירות ההודית: אנחנו נקבל החלטה בעניין העברתה רק אחרי ששני הצדדים יגיעו להסכם בנוגע לירושלים". 

אתה ניסית לבצע רפורמות בחברה ההודית, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת בכפרים נידחים שבהם אין תנאי תברואה נאותים. האם לדעתך ישראל יכולה למלא בכך תפקיד? 

"בהחלט! ישראל יכולה להיות שותפה טכנולוגית במהפך הזה. הטכנולוגיות שלכם יכולות לעזור בשיפור איכות החיים של מאות אלפי אנשים במדינה שלנו, אם הישראלים יצליחו להתאים את המוצרים שלהם לצרכים של האוכלוסייה באזורים הנידחים שלנו". 

מה היעד המרכזי שלך בשותפות החדשה עם ישראל? 

"קודם כל, אני לא חושב שהשותפות הזאת היא חדשה. הקשרים שלנו עם העם היהודי קיימים מאות שנים. הממשלה שלי נחושה לקחת את היחסים העלו לרמות חדשות. המטרה שלנו היא לנהל עם ישראל דיאלוג באופן שמשפר את החיים של האזרחים בשתי המדינות". 

איזה סוג של מוצרים אתם מעוניינים לייבא מישראל?

"אנחנו לא מחפשים יחסי יבוא־יצוא רגילים. אנחנו רוצים יחסים של קונה־מוכר. אנחנו יותר מעוניינים בשותפות המבוססת על טכנולוגיה. התעשייה הישראלית עוזרת לנו מאוד במאמץ לנקות את נהר הגנגס ובפרויקטים דומים. יש פוטנציאל אדיר להעמקת השותפות בתוכניות הדגל של הודו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו