התעלומה העתיקה נפתרה? מחקר: המונה ליזה מחייכת

הבעת הפנים המסתורית של המונה ליזה, ספק מחייכת ספק עצובה, העסיקה מיליונים ברחבי העולם והפכה אותה לתמונה המפורסמת מכולן. כעת, חוקרים מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה טוענים כי הצליחו לפענח את החידה עתיקת היומין: המונה ליזה מחייכת. 

החוקרים הגיעו לפתרון החידה על ידי כך שהציגו לקבוצה של 12 אזרחים תמונה של המונה ליזה בשחור־לבן. החוקרים יצרו את אותה התמונה בלא פחות מתשע גרסאות שונות, כאשר בחלק מהן היא עוטה הבעת פנים שמחה יותר ובאחרות - עצובה יותר. התמונות הוצגו לקבוצת הנחקרים 30 פעמים כל אחת, כאשר בכל הצגה אקראית של כל אחת מהתמונות הנחקר התבקש לתאר אם לדעתו ההבעה שמחה או עצובה, ואז הראו לו את תמונת המקור.

התוצאות היו מובהקות סטטיסטית באופן חד־משמעי: ב־97 אחוזים מהמקרים השיבו הנחקרים כי המונה ליזה שמחה. לצורך תיקוף הממצאים בחרו החוקרים להציג את תמונת המקור עם שמונה גרסאות שבה נראית המונה ליזה בהבעה עצובה יותר. ואמנם, גם במקרה זה השיבו הנבדקים כי בתמונת המקור האישה מחייכת. "הצלחנו לפתור שאלה שדנו עליה במשך שנים", ציין החוקר יורגן קורנמאייר, ממנהלי המחקר. לדבריו, "ממש נדהמנו מהתוצאות. חשבנו שהציור המקורי יהיה יותר דו־משמעי, אך גילינו שדמותה נחשבה למאושרת ב־97 אחוזים מהמקרים". 

קורנמאייר הסביר כי הממצאים מאשרים את התפיסה ש"אין לנו סולם מוחלט וקבוע של אושר ועצב במוחנו, וזה מבוסס במידה רבה על ההקשר". לפי הסבר זה, "המוח שלנו מבצע סריקה מהירה מאוד של השטח, אנו מבחינים בטווח הכללי ואז אנו מאמצים את ההערכות שלנו, באמצעות זיכרונות של חוויות חזותיות קודמות".

במהלך ביצוע המחקר, החוקרים שמו לב גם לכך שהנבדקים זיהו במהירות גדולה יותר את הגירסה השמחה יותר של המונה ליזה. על פי הערכות, תופעה זו נובעת מהעובדה "שיש העדפה מסוימת בקרב בני אדם בכל הנוגע לאושר".

לטענת החוקרים, הממצאים יכולים לסייע בחקר הפרעות פסיכיאטריות, ולכן השלב הבא של המחקר יבוצע עם חולים פסיכיאטריים. הציור, שצויר על ידי לאונרדו דה וינצ'י בתחילת המאה ה־16, הפך במאה ה־19 לאחת מיצירות האמנות הנודעות בעולם. הדיוקן מצוי כיום במוזיאון הלובר בפאריס.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו