הזמרת מרים אביגל הלכה לעולמה

אביגל, שהייתה כוכבת בשנות ה-50 וה-60, נפטרה בגיל 80 • שיריה "בדרך לתבור" ו"בת הדייג" נתקבעו בפנתאון הזמר העברי

עטיפת תקליטה של מרים אביגל בהד ארצי, סוף שנות ה-50 // עטיפת תקליטה של מרים אביגל בהד ארצי, סוף שנות ה-50

בסוף השבוע הלכה לעולמה הזמרת מרים אביגל והיא בגיל 80. אביגל, שהייתה כוכבת בשנות ה-50, נפטרה בבית החולים הרצפלד בגדרה לאחר מאבק במחלת הסרטן.  

היא הותירה אחריה שלושה ילדים, עלומית נמרוד ואודליה, שמונה נכדים, ונינה אחת. היא תובא לקבורה בבית העלמין בגדרה מחר בצהריים, ואילו השבעה תהיה בבית בתה עלומית, במבשרת ציון. 

שיא הקריירה של אביגל היה בשנות ה-50 ותחילת ה-60 בזכות שני להיטים: "בדרך לתבור" ו"בת הדייג", שנתקבעו בפנתאון הזמר העברי, וזכו לעיבודים וחידושים במהלך השנים. מרים, ילידת תל אביב, בת למשפחת עולים מסלוניקי, למדה בפנימייה בבית הספר לגננות ולטכנאות נוף בפתח תקווה, שם המורה למוזיקה עמנואל זמיר, ערך אודישנים ללהקה שביקש להקים בפנימייה. שם, נחשף כישרון השירה שלה. היא הצטרפה ללהקה ביחד עם ארבע תלמידות נוספות בשם "בני תמין", הופיעה כבת טיפוחיו פעמים רבות ברחבי הארץ, ובמקביל, הופיעה בהרכב קטן שהקים זמיר בשם "נעורים". 

באמצע שנות ה-50 הציע זמיר לאביגל לשיר דואט עם אחד הזמרים המצליחים באותה תקופה, שמשון בר-נוי, ובשנת 1955 הקליטה עמו שני שירים: "הבו לנו יין", ו"מים מים". 

היא נישאה בגיל 19 לבנימין ("בנג'ו") אביגל ולרגל הולדת בתם הראשונה, עלומית, כתבו ההורים שיר מיוחד: "בת הדייג" (את הלחן כתבה אביגל לפי המילים של בעלה), שנכלל בתקליט שיצא בשנת 1959, ואשר כלל שיר נוסף, שזכה להצלחה רבה – "בדרך לתבור" (את מילות השיר כתב בנימין והוא הולחן על ידי ידיד המשפחה שלמה וייספיש). שני השירים הללו מיקמו את אביגל על מפת הזמר העברי, היא  הפכה לזמרת פופולארית שהקליטה בפרק זמן קצר יחסית אלבומים רבים בהם גם שירים לילדים וגם  שירים למבוגרים בהם הבו לנו יין", "מאגדות העולם", "שירי ילדים", "כולם קוראים לי בובה", "חיל, נערה ופרח", "מצעד שירי יום הולדת", "ריקודי עם" ו"שירי עם". 

היא הוסיפה להקליט גם בחברת "הד ארצי", בין השאר עם שמשון בר נוי, ישראל יצחקי, דליה עמיהוד, ניסן כהן הב־רון, ויוסף הדר ומקהלת הילדים שלו. 

לאחר שנות ה-60 הפכה הזמרה לעיסוק משני אצל אביגל, שהחלה לעבוד בעבודה פקידותית, לצד הופעות במסגרות "חבורת האש", "מועדון זמיר", מועדון הזמר של שלמה שביט, וחבורות זמר אחרות. שיריה הרבים נותרו אחרי מותה כצוואה מוסיקלית שתישאר לנצח גם לדורות הבאים. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר