רחוב אוקספורד בלונדון // צילום: עמי שומן // רחוב אוקספורד בלונדון

"הלבנים נוטשים שכונות בלונדון בגלל הגעת מהגרים"

הסרט הדוקומנטרי "הלבנים האחרונים ב'איסט אנד'" של ה־BBC עוקב אחרי שינויי האוכלוסייה בבירת הממלכה • תושב מקומי: "קשה למצוא מישהו שמדבר אנגלית"

בחירתו של סאדיק חאן לראשות עיריית לונדון היא העדות האחרונה לפניה המשתנות של הבירה הבריטית בעקבות גלי ההגירה הגדולים שפקדו אותה בעשרות השנים האחרונות. ביטוי בולט לכך הוא האנגלים ה"קוקנים", תושבי לונדון ממעמד הפועלים בעלי המבטא הייחודי, הנמצאים כעת ב"סכנת הכחדה", כך על פי סרט דוקומנטרי חדש של רשת BBC הבריטית.

הסרט "הלבנים האחרונים ב'איסט אנד'" עוסק בתושבי רובע ניוהאם הנודע, אשר ממוקם ממזרח לסיטי של לונדון ובו התגוררו בעבר גם מהגרים יהודים ואירים רבים. במשך מאות שנים אוכלוסיית המקום מהמעמד הבינוני־נמוך פיתחה מאפיינים שהיו ייחודיים לה, כמו המבטא הקוקני הבולט, והיא תועדה ביצירות שונות. רבים מתושבי המקום עבדו בעבר בנמלים באזור.

עם זאת, גל של 70 אלף מהגרים שהגיע לאזור ב־15 השנים האחרונות, בעיקר מבנגלדש, מפקיסטן ומהודו, הוביל לגל עזיבה של התושבים הלבנים ורבים מהם עברו לאזורים כמו אסקס. על פי הנתונים העדכניים, האזור, שהתאפיין בעבר באוכלוסייה לבנה ברובה, הפך לסביבה הרב־תרבותית ביותר בבריטניה, המאוכלסת בבני מיעוטים המהווים 73% מתושבי המקום ומדברים ב־147 שפות שונות. כך הפך ה"איסט אנד" לרובע עם שיעור הלבנים הנמוך ביותר בלונדון. "קשה למצוא מישהו שמדבר כאן אנגלית", אמר אחד המרואיינים. לדבריו, "תמיד היינו מדינת מהגרים, אבל לא במימדים של היום".

אף על פי שרבים מתושבי המקום מגדירים את עצמם כיורשים ראויים לאופי הייחודי של ה"איסט אנד", השינויים הדמוגרפיים מבליטים את העידן החדש. על פי הנתונים שמוצגים בסרט התיעודי, לפני כ־20 שנים יותר ממחצית התלמידים ב־66 בתי הספר ברובע היו לבנים. היום המצב שונה לחלוטין: באחד מבתי הספר יש שלושה תלמידים לבנים בממוצע בכיתה, ובמסדרונות בית הספר התלמידים משוחחים ב־43 שפות שונות.

העיסוק במוצא והשינויים האתניים העוברים על הממלכה הם נושא רגיש בבריטניה, המעלה טענות של שנאת זרים מצד קבוצות המיעוט בבריטניה. מנגד, שינויים אלה הפכו לסוגיה פוליטית חברתית מרכזית בשיח הציבורי הבריטי ובמערכות הבחירות הכלליות והמקומיות. "אני שומע מילים כמו 'רב־תרבותיות' ו'קהילה' ואני חושב שזה שטויות", אומר פיטר בל, מזכיר של מועדון חברתי באזור. לדבריו, "מדובר באזור של אבטלה גבוהה וצפיפות". "אנשים מרגישים שהם נאלצים לעזוב", הסביר בל, שבעצמו עזב את האזור לפני 12 שנים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו