"איראן יודעת שגם האופציה הצבאית על השולחן"

נשיא ארצות הברית ברק אובאמה התייחס היום בראיון לרשת BBC להסכם הגרעין עם אירן. הנשיא לא הכחיש את מגרעותיו ואמר כי, ככל הנראה הסרת הסנקציות יובילו למימון נרחב יותר של פעילות טרור. "משמרות המהפכה וכוח אל קודס יכולים לקבל עוד מימון בעקבות הסרת הסנקציות, ולהעביר עוד אמצעי לחימה לחיזבאללה". 

עם זאת הוסיף הנשיא האמריקני כי, "משטר הסנקציות שהובלנו עם המעצמות משמעותו שהמימון שלהם הוקפא. עכשיו המימון הופשר. חלקו נועד לבנייה מחדש של הכלכלה האיראנית". "חתמנו על ההסכם עם איראן, אבל אנחנו יודעים שיש לנו  עוד דרך ארוכה. אנו פועלים באופן דיפלומטי, אבל במידה ומשהו לא יעבוד, איראן יודעת שגם האופציה הצבאית על השולחן", הבהיר אובאמה.

במקביל, הקרב על אישור ההסכם עם איראן בקונגרס עלה אמש מדרגה כאשר בכירי הממשל - ובהם מזכיר המדינה ג'ון קרי, מזכיר האוצר ג'ק לו ומזכיר האנרגיה ארנסט מוניז - הגיעו בפעם הראשונה מאז השגת ההסכם לשימוע פומבי בוועדת החוץ של הסנאט, שעד מהרה גלש לחילופי מהלומות מילוליות.

קרי דחה בתוקף את הביקורת נגד ההסכם ואמר כי הטענה כאילו ארה"ב היתה צריכה להמתין לעיסקה טובה יותר היא "פנטזיה, פשוטה כמשמעה". "תנו לי להבהיר: האלטרנטיבה לעיסקה היא לא מה שאנו רואים בקמפיינים נגדה בטלוויזיה", הדגיש קרי, "זו לא עיסקה טובה יותר, זה איזשהו הסדר דמיוני שכולל את כניעתה המוחלטת של איראן. אם הקונגרס ידחה את העיסקה, התוצאה תהיה שארה"ב תנטוש את כל המגבלות (על תוכנית הגרעין, י"ה) שהשגנו ואיראן תזכה לאור ירוק להכפיל את קצב ההעשרה. נבזבז את ההזדמנות הטובה ביותר שיש לנו לפתור את הבעיה הזו בדרכי שלום". 

קרי. מתעקש שישראל תהיה בטוחה יותר  //  צילום: רויטרס

אלא שדברי התוכחה של מזכיר המדינה לא שיכנעו את מתנגדי ההסכם, וודאי שלא את הרפובליקנים. "שלא כמו אורח במלון שעוזב כאשר רק חלוק המלון לגופו, אני מאמין שכייסו אותך", הטיח יו"ר ועדת החוץ, הרפובליקני בוב קורקר. "פשוט תיחמנו אתכם", הוסיף עמיתו של קורקר למפלגה, הסנאטור ג'ים ריש, שטען כי ההסכם לא מאפשר בדיקות במתקן הצבאי האיראני בפרצ'ין. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

חברי הקבינט לא נותרו חייבים והדפו את הטענות בזו אחר זו. קרי התייחס גם למצבה של ישראל והתעקש כי אין לו ספק שעם כינון ההסכם "ישראל בטוחה יותר". מזכיר המדינה אף קרא קטעי עיתונות מפי בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית - ובהם ראש השב"כ לשעבר עמי איילון וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי - שהביעו תמיכה בעיסקה. "אני מבין לחלוטין את ראש הממשלה נתניהו", הוסיף קרי, "אני רואה בו חבר, ואנחנו מדברים בקביעות גם בתקופה הזו, אבל אנחנו חלוקים בנושא הזה".

סנאטורים מתכוננים לשימוע בוועדת החוץ  //  צילום: אי.פי

סוגיה נוספת שעלתה בדיון היתה הודאה של היועצת לביטחון לאומי שלשום, שהכירה בכך כי יש "נספחים צדדיים" להסכם בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית שלא נחשפו. רייס הסבירה כי המסמכים אינם פומביים, אך הדגישה שהממשל מודע לתוכנם ומוכן לחלוק את המידע עם חברי הקונגרס בדיונים חסויים. ראש הרוב הרפובליקני בקונגרס, הסנאטור מיץ' מקונל, דרש אמש מהממשל להעביר באופן מיידי את תוכני הנספחים לעיון הקונגרס. "החוק בנושא ברור", הצהיר.

בשלב מסוים הפתיע הסנאטור הדמוקרטי בוב מננדז את קרי ושאל אם נכון שהאיראנים יהיו רשאים לאסוף בעצמם דגימות מהאתר הצבאי בפרצ'ין ולהעבירן לבדיקת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, "כי אם זה נכון האמינות שלהן תהיה חסרת משמעות, שהרי הדגימות ייבחרו על ידי העבריין עצמו". קרי, שנראה המום למדי מהשאלה, לא הכחיש ורק אמר: "סנאטור, זהו מרכיב חסוי בהסכם והוא צריך להידון בדיון חשאי".

"נספחים סודיים"

ואם לא די בכך, התגלה עוד חור פוטנציאלי בהסכם. מתברר כי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שאישרה את ההסכם בין המעצמות לאיראן, לא אסרה על הרפובליקה האיסלאמית לפתח טילים בליסטיים. 

"שימוש בטילים בליסטיים אינו מפר את נוסח ההסכם", אמר שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף בדיון פתוח בפרלמנט בטהרן, "הוא מפר רק את הנספח להחלטת מועצת הביטחון שאינה מחייבת, ומכיוון שאיננו מתכננים את הטילים שלנו לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים, הסעיף הזה (בהחלטת מועצת הביטחון) אינו רלוונטי לנו כלל".

בשולי הקרב סביב ההסכם נערכה בלילה שבין שלשום לאתמול הפגנה גדולה בטיימס סקוור של ניו יורק. המפגינים - 10,000 במספר, על פי הערכת המארגנים - דרשו מחברי הקונגרס לדחות את ההסכם, ובפרט הפנו את האחריות לעברו של הסנאטור היהודי הדמוקרטי המייצג את מדינת ניו יורק, צ'אק שומר, שלהערכת רבים עשוי להיות מי שיכריע כיצד חברי קונגרס דמוקרטים רבים יצביעו. 

המפגינים, שחלשו על כמה בלוקים בגיזרת הכיכר, נשאו שלטים שביקשו "לא לסמוך על איראן" וקראו לחסל את העיסקה. המו"ל ואיש העסקים מורט צוקרמן כינה בהפגנה את העיסקה "הסכם התאבדות", ואילו ג'ורג' פטאקי, מושל ניו יורק לשעבר, טען כי מדובר ב"עיסקה נוראית". המשפטן היהודי־אמריקני הנודע אלן דרשוביץ התעקש מצידו כי ההתנגדות להסכם חייבת לחצות מפלגות. "העיסקה הזו לא רעה רק לרפובליקנים ולשמרנים, היא רעה גם לדמוקרטים ולליברלים", הצהיר, "אני מתנגד לעיסקה הזו בתור דמוקרט־ליברל. התמיכה בישראל חייבת להיות חוצת מפלגות. אני מכיר את ראש הממשלה נתניהו הרבה שנים - הוא לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני".

בהכנת הידיעה השתתפו ארז לין ודוד ברון

•   •   •

המיליארדים מתחילים לזרום?

איראן: נשדרג תשתיות ב־185 מיליארד דולר

בעוד הבית הלבן טרוד באישור ההסכם מול הקונגרס, ממשיך נשיא איראן חסן רוחאני לשווק את ההסכם כניצחון העמידה האיתנה של ארצו.

בנאום טלוויזיוני לאומה שיבח רוחאני את צוות המו"מ האיראני, שגרם לעולם להבין כי "אסור אף פעם לאיים על האיראנים" וכי "אפשר ליישב את המחלוקות הקשות מכולן באמצעות משא ומתן". "דרכה של איראן היא דרך המתינות", הטעים.

רוחאני  //  צילום: אי.פי

רוחאני הדף את הביקורת הפנימית מצד משמרות המהפכה וגורמים שמרניים אחרים ואמר כי כעת איראן חווה "פרק חדש בהיסטוריה", בהתייחסו לשיפור הכלכלי שיחולל ההסכם. לדבריו, המצב החדש הוא למעשה תוצר ישיר של מדיניותו מאז קיבל את אמון הבוחר. "פרק חדש זה לא החל כאשר הגענו להסכם בווינה, אלא ב־4 באוגוסט 2013, כאשר האיראנים בחרו בי לנשיא". הוא ציין כי הסנקציות החזירו את הסחר האיראני ל"תקופת האבן" ופגעו באזרח הפשוט, ולכן היה הכרחי להגיע להסכם. שר התעשייה, המסחר והמכרות של איראן, מוחמד רזה נמטזדה, הרחיק לכת אף יותר ואמר כי ינצל את ההסכם כדי לשדרג את התשתיות בארצו ולקדם פרויקטים בתחום הנפט והגז בשווי כולל של 185 מיליארד דולר עד 2020.

בתוך כך, אתמול נודע כי מתאמת מדיניות החוץ באיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, צפויה להגיע לערב הסעודית ביום שני כחלק מניסיונותיהן של המעצמות "למכור" את ההסכם למדינות האזור. כזכור, מזכיר ההגנה האמריקני אשטון קרטר ביקר השבוע בישראל ובערב הסעודית בכוונה דומה. יום לאחר מכן צפויה מוגריני לבקר בטהרן.

למרות החזון האופטימי של רוחאני, אתמול קיבל העולם תזכורת לגבי אכזריותו של המשטר: ארגון זכויות האדם אמנסטי דיווח כי בחודשים האחרונים נרשם "זינוק חסר תקדים" בהוצאות להורג במדינה, וכי מתחילת השנה הוצאו להורג כ־700 בני אדם. ארגון זכויות האדם אף האשים את המשטר ב"הרג המוני מתוך כוונה תחילה בחסות מערכת המשפט". עוד דווח כי המשטר בטהרן עצר 200 מורים, שהפגינו מול בית הפרלמנט בטהרן.

ארז ליןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו