תיכף נשמע את שלל הפרשנים מחפשים סימנים נסתרים בפיגוע הטרור בירושלים ובגראדים בבאר שבע, "מסרים" של ארגון זה או אחר. וגם, בלתי נמנע, נזיפה בישראל על ה"קיפאון המדיני", שם קוד לכל עוולה היוצאת מעזה או משטחי הרשות. יפה שסלאם פיאד כינה לראשונה אירוע כמו זה שאירע בירושלים "פעולת טרור", אבל דווקא הגינוי מהווה דיסונאנס לפעילות הפנים-פלשתינית בכל הקשור לחינוך ואינדוקטרינציה לשלילה מוחלטת של ישראל. מערכת החינוך הפלשתינית מחקה את ישראל מהמפה, תרתי משמע. הישראלים מוצגים בטלוויזיה הפלשתינית כחסרי זכות קיום, ההיסטוריה מסולפת, הזיקה בין העם היהודי לארצו מוכחשת ומתוארת כסיפורי בדים. אלו מעשים שביומיום. איש מהגורמים העוסקים בעיצוב המדיניות הפלשתינית לא מוכן לומר אפילו דבר חיובי אחד על ישראל, וגם הגינויים נעשים בשפה רפה לאמור "זה לא משרת את האינטרס הפלשתיני", "אנחנו מגנים כל פגיעה בחפים מפשע" וכדומה. על רקע היעדר תשתית אידיאולוגית להעדפת השלום ברשות הפלשתינית ולזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית במרחב, הרושם שמקבלים הפלשתינים מהנהגתם הוא לגיטימציה לפגיעה בישראל. הם תלמידים טובים, קוראים את ספרי הלימוד וצופים בטלוויזיה; זה מספיק כדי להבין שלישראל אין זכות קיום. הוסיפו על כך היעדר תרבות של שלטון מרכזי ברשות, ותקבלו קבוצות ובודדים המתרגמים את ההסתה הקבועה למעשים. בתקשורת מיהרו לומר ש"שרי הימין" דוחפים לפעולה צבאית מקיפה בתגובה. האם "שרי השמאל" והשמאל הישראלי בכלל אינם תומכים בפעולה כזאת? מה פשר הקישור האוטומטי של פעולת הגנה הכרחית עם "ימין"? האם לשמאל אין אינטרס להגן על יישובי הדרום או ירושלים? אה, "ידיה של ישראל כבולות" בגלל דעת הקהל הבינלאומית שמאשימה את ישראל ב"קיפאון המדיני". מי כבל את ידיה? מי מאשים דרך קבע את הממשלה באי רצון להגיע למו"מ? צדקה מתחילה מבית. אין מסר בפיגועים ובהסלמה בדרום, למעט המסר הישן והרע: הרג יהודים באשר הם.
