העם הנבחר, עדיין

לפני כשבוע וחצי פורסם סקר שנערך בשמונה מדינות חברות באיחוד האירופי, המבקש להציג תפיסות שונות של יהודים לגבי פשעי שנאה, אפליה ואנטישמיות. הסקר נערך במדינות כגון בלגיה, צרפת, גרמניה ואיטליה, שם נמצאים כ־90 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית באיחוד האירופי. הסקר הציג לנשאלים סידרה של התבטאויות ושאל אותם האם, לדעתם, האדם שמבטח אותם נחשב בעינם לאנטישמי והאם הם עצמם נתקלו בהתבטאויות כאלה?

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בין המשפטים היה אפשר למצוא "היהודים אחראים למשבר הכלכלי" ו"ליהודים יש יותר מדי כוח במדינה". מהסקר עולה שרבים מהנשאלים היהודים שמעו לא אחת את המשפטים הללו מופנים אליהם.

את ד"ר אבי בקר, מחבר הספר "מיהו העם הנבחר? סיפור מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה" (ידיעות ספרים), הממצאים האלה כלל לא מפתיעים. ספרו דן בשאלה כיצד הפכו היהודים לעם הנבחר, כשבדרך הוא מתאר את המלחמות המפורסמות עם הדתות האחרות ואת המחיר הכבד שנאלצנו לשלם בעקבות התואר המחייב הזה. 

ממוחמד ועד אנה פרנק

בקר נולד בתל אביב בשנת 1951, וכיום הוא מרצה בתוכנית לתואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ובמשפט בינלאומי בקריה האקדמית קריית אונו. הוא כיהן בעבר כמזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי ושימש פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. את הרעיון לכתיבת הספר הוא שאב לדבריו מתקופתו כמזכ"ל בקונגרס היהודי, "בשהותי בארה"ב כחבר משלחת לאו"ם, נדהמתי לראות התקפות אנטישמיות עזות על ישראל באולם כל כך מכובד, שבו תמיד שורבבו דיונים על השונות של היהודים. הדוגמה הטובה ביותר היתה כשג'מיל ברודי, נציג סעודיה באו"ם, היה נואם. הוא סיפר סיפורים שהזכירו מאוד את הפרוטוקולים של זקני ציון, איך שהיהודים מגלגלים כספים יותר טוב מכל העולם, איך הם שולטים על השווקים העולמיים, ובעצם מנסים להשתלט על העולם".

בקר מספר ש"הקונגרס היהודי העולמי הוא הזרוע של הקהילות היהודיות בעולם ובמסגרתו עסקתי במאבק באנטישמיות, בזכויות אדם ובהחזרת רכוש יהודי ותמיד כשישבתי עם 'גויים', אנשי האומות האחרות, ראיתי שקיים משהו בשיח שעומד באוויר ושלא מדברים עליו וזאת התווית של העם הנבחר. לפעמים אמרו לי 'אתם היהודים יכולים לסדר לנו תמיכה', או 'אתם היהודים יש לכם קשרים בכל העולם'".

בקר לא תמים, ברור לו ש"היהודים באמת בולטים, בוודאי ביחס המספרי שלהם בעולם", והזוכים היהודים הרבים בפרס נובל הם רק דוגמה אחת.

אז מה מיוחד בנו כל כך?

"בעיקר שונות. אני נוגע בספר גם בעניין הגנטי, אבל אין לזה הוכחות מדעיות. אנחנו לא משובחים יותר או טובים יותר, אבל תנאי החיים והמסגרת של האמונה בכך שאנחנו העם הנבחר מדרבנים הרבה יהודים להוביל תהליכים של שינוי, להיכנס לתחומים שאחרים לא מעזים. במשך כל השנים עסקו היהודים בסחר בינלאומי, לפני שהעולם בכלל חשב על זה. גם יהודים חילונים שרחוקים מהתפילות ומהמנהגים הדתיים הם בעלי תודעה של שליחות. בעבר אפילו הרפורמים דנו בשאלה האם לשמור על רעיון העם הנבחר או להתנתק מזה בגלל הגאוותנות שבעניין, ובסוף החליטו שאי אפשר בלי זה. כל האלמנט של 'אור לגויים' ייכחד".

הספר מתייחס לכמה דמויות יהודיות מוכרות, השונות זו מזו שוני מהותי: השחקן מל גיבסון, אנה פרנק המיתולוגית, הנביא מוחמד, הרב קוק, רבי עקיבא ועוד. מה הקשר בין כולם? "כל אחת מהן מייצגת את הדרמה הסוחפת של מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה סביב סוגיית העם הנבחר", מפרט בקר. "גיבסון כיכב בסרט 'הפסיון של ישו', שנחשב לסרט אלים במיוחד המשחזר את 12 השעות האחרונות בחייו של ישו, טרם צליבתו. על פי האמונה הנוצרית, בשעות הללו עבר כתר הבחירה מהיהודים לנוצרים, והנצרות הפכה להיות הדת 'הנבחרת'. לאחר יציאתו של הסרט התרחשה התקרית האנטישמית של גיבסון, שבה נתפס על ידי שוטר וקילל את כל היהודים. אביו של גיבסון הוא מכחיש שואה ידוע, מה שיכול בהחלט להסביר מאיפה נולדה התשתית האנטישמית של בנו". 

דמות נוספת שמופיעה בספר היא אנה פרנק, שלדברי בקר הצליחה להביא לכדי ביטוי את הקשר של היהודים עם אלוהים ועם הבחירה בנו. "בגיל 13 וחצי בעליית הגג באמסטרדם שואלת אנה פרנק: 'למה אלוהים עשה לנו את זה?" גם השואה, לדבריו, היא תוצר של הקנאה ביהודים על כך שהוכתרו כעם הנבחר. "היטלר טען כי הגרמנים הם הגזע הארי, הגזע העליון שהכי קרוב לאלוהים, הוא חשב שאין מקום בעולם לשני 'עמים נבחרים'. היטלר מאוד העריך את היהודים על הישגיהם ועל יכולתם האינטלקטואלית, ומצד שני היתה בו שנאה. הרעיון של 'הפתרון הסופי' נבע מהתחושה שצריך להיות רק עם נבחר אחד, ויש להחליף את היהודים על ידי חיסולם". 

אך כידוע, שנאת היהודים לא מפסיקה בגרמניה הנאצית. "לא רק היטלר התקנא בעם היהודי", טוען בקר, "גם מרטין לותר קינג, שהיה אבי הכנסייה הפרוטסטנטית, כתב מסמך אנטישמי שהפך אותו אולי לאבי האנטישמיות המודרנית, ובו הוא טוען שצריך לנדות אותם מהחברה, להחרים את רכושם, לשרוף את בתי הכנסת ובסוף גם להרוג אותם, והכל משום שרצה להחליף את העם הנבחר".

היופי שבצמצום

אז איך הגיעו היהודים להיות העם הנבחר? בקר טוען שזה קשור בעיקר לכללי התנהגות שהיהודים קיבלו על עצמם, "ספר חוקים שמבדיל אותם מהעמים האחרים. יש מדרשים שמספרים בפרשות השבוע שאלוקים עבר בין העמים ושאל אותם אם הם רוצים לקבל את התורה, והם שאלו מה יש בה ורק עם ישראל מייד אמר - 'נעשה ונשמע'".

בקר מספר כי המעמד בהר סיני לא היה פשוט. "חכמי התלמוד חלוקים בגישתם: יש כאלה שרואים במהלך הסכמה כנועה של בני ישראל ויש המדברים על בחירה בניגוד לרצונם, בבחינת 'כפה עליהם הר כגיגית'. נשיא המדינה שמעון פרס, למשל, אימץ לעצמו גישה שלישית, המצויה גם היא במדרשי חז"ל, הטוענת כי הבחירה היתה הדדית, ולכן הוא רואה את גדולת היהודים בהיותם ה'עם הבוחר'. למעשה, מדובר בגישות משלימות המדגימות את המורכבות בשליחות ובנטל של להיות 'אור לגויים' שנושא עם ישראל".

אז לאן הולך העם הנבחר? בקר טוען כי למרות ההתבוללות הקשה, היעלמות לא באה בחשבון. "מאז ומתמיד העם היהודי היה בתהליך התבוללות, את רוב העם היהודי הפסדנו לא בפוגרומים ולא ברדיפות אלא בהתבוללות. זה היה גם בימי בית ראשון ובית שני כשהיהודים היו מפוזרים בעולם ונמשך עד היום. זה מדאיג מאוד, אבל עדיין לא נכחדנו. אלו שסופרים אותנו כל היום ומחפשים לראות כמה יהודים עוזבים - טועים. העובדה שאנחנו מעטים היא חלק בלתי נפרד מרעיון 'העם הנבחר', יש ייחודיות בלהיות מעט מכל העמים".

לסיום בקר מוסיף כי "מסתבר שגם בעיני רוב מכריע של היהודים בישראל, למרות החתירה לשכלתנות ולהיגיון בעידן הפוסט־מודרני, היהודים הם העם הנבחר. על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2012, 80 אחוזים מהיהודים הישראלים מאמינים בקיומו של אלוהים, ו־70 אחוזים מאמינים שהעם היהודי הוא העם הנבחר. זה לא בהכרח מעיד על שינוי באורח החיים של הישראלי, אבל זה כן מעיד על מצבו הייחודי של העם היהודי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו