מתייחדים עם ששת המיליונים: יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ״ד, 2024, החל הערב (ראשון) בעצרת הפתיחה הממלכתית בכיכר גטו ורשה ביד ושם בירושלים.
בעצרת נשא דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג ויישא דברים גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. את אבוקת הזיכרון העלה יו"ר מועצת יד ושם, שורד השואה הרב ישראל מאיר לאו. כמו כן, העצרת נפתחה בתפילה להשבת החטופים, לשלומם של הלוחמים ולחיבוק המשפחות השכולות.
במהלך העצרת, מושאות שש משואות על ידי שורדי שואה: פנינה חפר, אלגרה גוטה, אריה איתני, ראיסה ברודסקי, מיכאל בר און, ואיזי קביליו. דבר השורדים ייאמר על ידי שורד השואה חיים נוי. במהלך האירוע מוקרנים סרטונים המבטאים את סיפורם האישי של משיאי המשואוץ ותקומתם בארץ ישראל.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה יעמוד השנה בסימן "רְאו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושִברה". את העצרת מנחה דוריה למפל וישתתפו בה האומנים נופיה ידידיה ורביב כנר. השחקנית יבגניה דודינה תקריא קטע קריאה.
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו יאמר פרק תהילים, ו״קדיש״ יאמר הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף. תפילת ״אל מלא רחמים״ תישמע מפיו של שורד השואה יצחק פרלמוטר.
בפתח העצרת החל נאומו של נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. בו התייחס לציון יום השואה בצל המלחמה, הקרעים בעם ותחושת אבדן האמון והדרך.
נשיא המדינה, הרצוג: "עוד נקום ונבנה, מה שחווינו ב-7 באוקטובר דומה ומזכיר את השואה אך הוא לא שואה" // קרדיט: יד ושם
הרצוג בחר , בפרט השנה, לתת מקום של כבוד בנאומו להבטחת הדורות מאז השואה - "לעולם לא עוד". "נשבענו שהעם היהודי לא יעמוד עוד חסר אונים וחסר הגנה. ועל אף כל זאת, ובשל כל זאת, מחזות השבעה באוקטובר טלטלו את כולנו, והדהדו בלב כולנו את זוועות השואה. גם לי, גם אצלי - התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם; של ילדים שנקרעו מהוריהם; ושל רוצחים נתעבים – שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות - הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו".
לדברי הנשיא "זה לא שואה. זה לא היה שואה - מפני שהשואה הייתה התהום האפילה ביותר בהיסטוריה האנושית, בכל קנה מידה. לא היה בכל תולדות משפחת בני האדם, עוד רצח עם טוטאלי ושיטתי כל כך; בהיקף גדול כל כך – חוצה מדינות ויבשות! שנמשך זמן רב כל כך, כמו שואת היהודים". הוא הוסיף "זה לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. על אף שתוצאות האסון והתדהמה עדיין הולמות בנו; אנחנו לא שוכחים, שיש לנו את מה שאחינו הנספים בשואה יכלו רק לחלום עליו, רק לדמיין: מדינה וצבא משלנו. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה – על ביתנו הלאומי. בית של עצמאות ממלכתית".
לאחר נאומו של נשיא המדינה, שרה הזמרת נופיה ידידיה את השיר בית אבי שכתב חיים חפר.
לאחר מכן, עלה לנאום ראש הממשלה, בינימין נתניהו. בפתח דבריו אמר ראש הממשלה: "שורדי השואה שנותנים השראה כבירה לכולנו כאן במלחמה הקשה, אתם העדות לתקומה אחר הכחדת הקהילות,אתם גיבורי הרוח". הוא המשיך בתיאור החיבור בין שורשי העבר לדבק המחבר את הלוחמים של היו: "רב סרן משה ידידה לייטר ז"ל, קצין נערץ ביחידת שלדג יצא לקרב ברצועת עזה כשמורשת השואה על כתפיו. כשאביו, יחיאל, שאל אותו איך אתה סוחב עליך משא במשקל כה כבד, משה נהג להשיב, זהו משא הדורות, משא של אחריות שנותן משמעות להיותי בצבא ההגנה לישראל". נתניהו סיפר, כי לייטר קרוי על שם סביו ששרד את השואה. הוא הבין שהוא נלחם בעזה גם בעבור הסבא רבא שלו וגם בעבור ששת המיליונים, אחינו ואחיותינו, שנספו בשואה. משה, מטובי לוחמינו ומפקדינו, אב לשישה ילדים, נפל בקרב בחאן יונס.
אביו, אמר בעת השבעה על בנו, "אם מדינת ישראל לא הייתה מוקמת לאחר השואה התמונה שהייתה צרובה בה היא התמונה של הילד בגטו ורשה אל מול הרובים של הקלגסים הנאצים. אבל מדינת ישראל קמה ושמה נשק בידי בנינו, עשינו זאת כדי שנוכל להגן על עצמינו מםני אויבנו". המסר שישמע מפיו שם לעולם לא עוד, הוא המסר שאותו אנחנו משימיעים כאן במרומי ירושלים.
"אני רוצה להבהיר", אמר נתניהו "לעולם לא עוד זה עכשיו. 80 שנה אחרי השואה, אחרי הרצח הנורא של ששת המיליונים,שליש מעמינו, שוב קמו עלינו אנשי רשע חדורי אכזריות נוראית ואני מבקש לחדד מתקפת הטרור המחרידה בשבעה באוקטובר לא הייתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה להשמיד, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת. הנאצים חתרו לחסל את היהודים, הנאצים של חמאס מונחים על ידי אותה מדיניות. הם חטפו את אחינו ואחיותינו ועדיין מחזיקים מחצית מהם במרתפיהם החשוכים. אנחנו מחוייבים להשיבם הבייתה למשפחותיהם. ליבנו איתם".
על המשך המלחמה אמר נתניהו: "אנחנו נלחם במפלצות החמאס ונשלים את חיסול יכולותיו, אני אומר מפלצות משום שהם מתגאים במעשי השפל. בחדר ילדים בעזה, ששימש כמאחז שורות של החמאס, נמצאו ספרי מאיין קאמפף מתורגמים לערבית. זהו הקו המחבר בין הצוררים של אז לצוררים של היום. בדיוק כאן נעוץ ההבדל בין השואה לתקומה - בניגוד לשואה בה היינו חסרי ישע, היום לעם היהודי יש כוח מגן, השבנו מלחמה שערה".
על הקו המנחה של אויבינו אמר ראש המממשלה "אויבינו טעו טעות חמורה כשראו בנו חברה מפולגת, חסרת שורשים ומפולגת. עמדנו יחד, כתף אל כתף, מלאי חוסן וחוזק".
על האנטישמיות הגואה בתפוצות אמר נתניהו: "צריך לומר בפשטות, האנטישמיות שהייתה חבויה חוזרת במלוא כיעורה. בדורות עברו העלילו על היהודים שאנחנו משתמשים בדם של ילדים להכנת מצות
היום אלו עילות חדשות - ביצוע רצח עם והרעבה בעזה. האמת הפוכה לחלוטין, על איזה רצח עם הם מדברים הרי אנחנו עושים הכל כדי להינע מפגיעה באזרחים, אנחנו נוקטים באמצעים ששום עם אחר לא נקט. אנחנו מכיניסים משאיות תרופות ומזון כדי למנוע אסון הומניטרי".
עוד אמר נתניהו על האנטישמיות המופנת כלפי היהודיםבאוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב: "כמו בימים עברו ההאשמות השקריות מופנות אלינו בגלל עם העובדה שאנחנו קיימים, אבל לצערי רבים בעולם מאמינים לשקרים הללו והם מאמינים להם רק בגלל סיבה אחת כי אנחנו יהודים. איזו פשיטת רגל מוסרית - השקר הפך לאמת, האמת הפכה לשקר. סטודנטים יהודים תומכי ישראל סופגים מידי יום איומים, נאצות והטרדות הם חוששים להיות עם כיפה ציצית או מגן דוד, בריונים פורצים לכיתות הלימוד".
הוא אף הקביל את המצב הנוכחי ליחס כלפי האוניברסיטאות בגרמניה בראשית שלטון הנאצים: "זה מזכיר דברים שקרו באוניבריסטאות של גרמניה בשנות השלושהים רק שהפעם זה באמריקה של 2024 . אחינו ואחיותנו בתפוצות אנחנו עומדים יחד מול השנאה פה ומול השנאה שם". כמו כן, תקף נתניהו את הקהילה הבין-לאומית על כוונתה להטיל צווים בבית הדין בהאג נגד בכירים בישראל המעורבים בניהול המלחמה: "שערוריה חמורה לא פחות עלולה להתקיים בין כותלי בית הדין בהאג בית הדי, זה שהבטיח לעולם לא עוד שוקל להוציא צווי מעצר נגד מנהיגייה ומפקדיה של מדינת ישראל. אם צעד זה יתבצע הוא נועד לקשור את ידינו ולקחת לנו את הזכות להגן על עצמו. הכוונה לכבול את ידינו באה מגורמים שונים בקהילה הבין לאומית מכאן אני שולח להם מסר ברור ונחרץ - לא תכבלו את ידינו גם אם ישראל תיאלץ לעמוד לבד נעמוד לבד ונמשיך להכות בעצמה עד לניצחון. איזה עיוות של הצד וההיסטוריה, צעד כזה יחתים בכתם את עצם הרעיון של צדק ודין בינלאומי".
נתניהו: "לעולם לא עוד - זה עכשיו" // קרדיט: יד ושם
נתניהו הוסיף בנחרצות: "הכוונה לכבול את ידינו באה מגורמים שונים בקבילה העולמית מכאן אני שולח להם מסר ברור ונחרץ - לא תכבלו את ידינו. כראש ממשלת ישראל מדינתו של עם גאה אני נשבע שום לחץ שום החלטה בשום פורו םבינלאומי לא ימנעו מאיתנו להגן על עצמנו. למען מטרה קדושה זאת נפלו סרן משה לייטר זכרונו לברכה וכל חללינו בגיבורים וגיבורינו לא נפלו לשווא מהמעמד הזה אני מבקש לומר כמה משפטים קצרים באנגלית".
בהמשך, נאם באנגלית ראש הממשלה נתניהו כדי להדגיש בפני הציבור בעולם את כושר עמידתה של מדינת ישראל, גם למול לחצים חיצוניים. את נאומו סיים כך נתניהו: "מכובדיי בתקופת השואה היינו אילמים וחסרי מגן, זעקתנו לא נשמעה, מצוקתנו לא נענתה, לא נחזור לימי החושך הללו. מדינת ישראל לא תרכין ראש בפני המרצחים ומכוללי האנטישמיות, נשמיע ברמה את קולנו נגן בעוצמה על מדינתנו".
נתניהו במסר תקיף באנגלית לקהילה הבין-לאומת על במת יד ושם: "גם אם נישאר לבד - נמשיך להלחם" // קרדיט: יד ושם
לאחר נאום ראש הממשלה שרה הזמרת נופיה ידידיה את השיר געגוע, שנכתב על ידי עידן רייכל. כעת, מוקרנים סיפוריהם של שורדי השואה שנבחרו להשיא משואות בטקס.
את דבר השורדים נבחר לשאת, חיים נוי, שלושה מנכדיו השתתפו ועודם משתתפים במלחמה. "לפעמים כשאני מתגעגע לאמי, אני מאזין לשירים בשפת ילדותי, ומצליח להאזין לשמע תפילת 'כל נדרי' בבית הכנסת ולהזכר בחבריי לחדר. הייתי חלק מהמשפחה היהודית שחיה בשלום לצד שכניה הצ'כים". בתחילת המלחמה, בני משפחתי נלקחו ביום שבת לבור מר ושם נרצחו, ואני שהספקתי לברוח לא הספקתי להפרד מהם - לא במגע, לא בחיבוק ולא בנשיקה. משם החל מסע ההשרדות שלי בדמעות ובייסורים במסגרתו עברתי גם בבירקנאו ובצעדות המוות. לאורך הדרך פגשתי יהודים טובים כמוני, הפכנו לקהילה שחיזקה זה את זה. יחד החלטנו שישנו רק בית אחד לעם היהודי - ארץ ישראל. בתום מסע נדודים הצלחתי לעלות על אוניית המעפילים "המעפיל האלמוני" שנתפסה על ידי הבריטים ונשלחה לקפריסין. בשנת 1947 עליתי לארץ, הגעתי לקבוצת אלומות ושם זכיתי להקים בית בישראל".
שורד השואה חיים נוי: "יש רק בית אחד לעם היהודי - ארץ ישראל" // קרדיט: יד ושם
הוא מוסיף: "התגייסתי לגולני והפכתי לאחד מראשוני הלוחמים בצה"ל ולחמתי במלחמות ישראל. נוסף לכך, זכיתי להקים בית בישראל. כל משפחתי שירתה בצה"ל, וחלקם לוקחים חלק במלחמה". את דבריו סיים כך נוי: "אני עמד כאן כנציג הניצולים, שורד השואה, שהתכנסנו מכל קצוות תבל שתרמנו לבנייתהארץ ולראות את העתיד ולזכור אין לנו ארתץ, עלינו להשאר מאוחדים כי כוחינו באחדותינו".
עם רדתו מבמת הטקס,עלתה השחקנית יבגניה דודינה והקריאה קטע קריאה "אין עוד עיירה" שנכתב על ידי משה כפיר. את הטקס חתם בשירה הזמר רביב כנר בשיר "ארים ראשי" שנכתב על ידי אהובה עוזרי ומשה דעבול. עם סיום דבריו של הרב דוד לאו, עלה להקריא את תפילת "אל מלא רחמים" יצחק פרלמוטר. לאחר מכן, תם הטקס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו